
עובדיה: מן האתרים העתיקים ביותר של בני אדם מחוץ לאפריקה
דרומית לכנרת חיו בני אדם קדומים מאוד על חוף אגם שנעלם. כלי האבן שהשאירו הם מן העתיקים ביותר הידועים מחוץ לאפריקה.
פרהיסטוריה
על גדת הירמוך, כפר בן כ-8,000 שנה נתן את שמו לתרבות פרהיסטורית. המוזיאון הקטן של הקיבוץ מציג את כלי החרס והצלמיות שלו.
שער הגולן הוא קיבוץ בעמק הירדן, דרומית לכנרת, על גדת הירמוך. בסמוך לו גילו הארכיאולוגים כפר נאוליתי בן כ-8,000 שנה, שנתן את שמו לתרבות הירמוכית.
מוזיאון התרבות הירמוכית, שבתוך הקיבוץ, מציג כ-300 פריטים שנמצאו במקום: כלי חרס מהקדומים בישראל וצלמיות מפתיעות. זה אחד המקומות שבהם אפשר לפגוש מקרוב את הפרהיסטוריה של ארץ ישראל.
בקצרה
היסטוריה
ארכאולוגיה
המוזיאון מתאר את האתר כ״כפר נאוליתי בן 8,000 שנה על גדת הירמוך״. תושביו חיו בכפר קבע: הם עיבדו את האדמה וייצרו בעצמם את חפציהם. זו אחת הקהילות החקלאיות הראשונות באזור.
הארכיאולוגים מכנים תרבות ירמוכית את הכפרים שחולקים אותו סגנון של כלי חרס וצלמיות. שער הגולן הוא אתר המפתח שלה: על שמו, ועל שם הנהר הסמוך, נקראה התרבות כולה.
את האתר חפר פרופ׳ יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היום, המקום לראות בו את ממצאי הכפר הוא המוזיאון שבקיבוץ.
מקורות: מוזיאון התרבות הירמוכית · ויקיפדיה (אנגלית), Yarmukian culture
ארכאולוגיה
לפי המוזיאון, כלי החרס משער הגולן הם הקדומים ביותר הידועים בישראל. הכלים מעוטרים בדגם חרוט של עצמות דג, עיטור אופייני לתרבות הזאת.
בכפר נמצאו צלמיות רבות. צלמיות החרס מציגות בעיקר נשים יושבות, ולצדן כמה גברים. כמאה צלמיות נוספות הן פשוט אבני חלוק מגיר, שעליהן כמה קווים חרוטים יוצרים פנים. בסך הכול מוצגים כ-300 פריטים.
הם שופכים אור על חיי היומיום של החקלאים הראשונים: הבית, המלאכה והמיומנויות שלהם. הצלמיות רומזות על אמונות, אבל קשה לשחזר אותן. מוטב לראות בהן עדות לעולם שאת שפתו ואת טקסיו איננו מכירים.
תכנון הביקור
שער הגולן
מוזיאון התרבות הירמוכית, קיבוץ שער הגולן, עמק הירדן 15145
קואורדינטות GPS : 32.6857, 35.6055 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)
ניווט באמצעות:
לפי אתר המוזיאון, ויש לבדוק לפני ההגעה, הוא פתוח בימים ראשון, שלישי, רביעי וחמישי בשעות 9:00–13:00, ביום שישי 9:00–12:00 ובשבת 10:00–13:00. יום שני אינו מופיע ברשימה. אפשר לתאם ביקור בשעות אחרות בבקשה מראש, בדוא״ל [email protected]. בדף אין הזמנה מקוונת ואין מחירים.
מבקרים במוזיאון. לא מצאנו מידע על גישה לשרידי הכפר עצמו. כדאי להקדיש לביקור כשעה.
האתר הפרהיסטורי עובדיה נמצא כמה קילומטרים ממערב. ולמי שרוצה להמשיך בנושא הכפרים הראשונים, גם יריחו והמגדל הנאוליתי שלה מראה את ראשית חיי הכפר.
בסביבת האתר

דרומית לכנרת חיו בני אדם קדומים מאוד על חוף אגם שנעלם. כלי האבן שהשאירו הם מן העתיקים ביותר הידועים מחוץ לאפריקה.

רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.

מעל הנחל היורד אל הכנרת נמצאה מערה ובה שלדי ניאנדרטלים. מטיילים בעמק, אבל לא עולים אל המערה.
פרהיסטוריההפרהיסטוריה בישראל: מבני האדם הראשונים ועד הכפרים הראשוניםארבעה אתרים פרהיסטוריים לביקור בישראל וחמישה נוספים הסגורים לציבור: יותר ממיליון שנות היסטוריה אנושית, מהכרמל ועד הירדן.לקריאת המאמר → בקיבוץ שער הגולן, בעמק הירדן, דרומית לכנרת וסמוך לנהר הירמוך. הקואורדינטות מופיעות בחלק ״הגעה ו-GPS״.
זה השם שנתנו הארכיאולוגים לכפרים נאוליתיים בני כ-8,000 שנה שחולקים אותו סגנון של כלי חרס וצלמיות. הכפר בשער הגולן, על גדת הירמוך, הוא אתר המפתח שלה ועל שמו היא נקראת.
לפי אתרו, המוזיאון פתוח בבקרים מיום ראשון עד שבת, למעט יום שני שאינו מופיע: בדרך כלל 9:00–13:00, ביום שישי עד 12:00 ובשבת מ-10:00. אפשר לתאם שעות אחרות מראש. כדאי לבדוק לפני ההגעה.
לא מצאנו מידע על גישה לשרידים. מה שאפשר לבקר בו הוא מוזיאון הקיבוץ, שמציג כ-300 פריטים מן החפירות.
האתר עובדיה, כמה קילומטרים ממערב, הוא אתר פרהיסטורי נוסף שכדאי להכיר. גם תל יריחו מראה את ראשית חיי הכפר, עם המגדל הנאוליתי שלו. המדריך שלנו לאתרים הפרהיסטוריים בישראל מציג מקומות נוספים לביקור.