יציאת מצרים וכיבוש כנען

פי-רעמסס — עירו של רעמסס

מצרים, מזרח הדלתהפי-רעמסס (קנטיר)לא ידוע על ביקורים סדירים לקהל; יש לתאם עם מומחהדף בהכנה

במקרא (שמות א, יא; יב, לז; במדבר לג, ג). רעמסס היא אחת משתי ערי המסכנות שבנו העברים, ואחר כך נקודת המוצא של היציאה ממצרים, בדרך לסוכות.

וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף

שמות יב, לז

ארכיאולוגיה. פי-רעמסס, "בית רעמסס", בירת הדלתה שייסד רעמסס השני במאה ה-13 לפנה״ס, אותרה בקנטיר, סמוך לתל א-דבעא. משלחת של מוזיאון פליצאוס בהילדסהיים חופרת שם מאז 1980; סקר גאופיזי חשף את תוכניתה של עיר עצומה, ובה ארמונות, סדנאות ברונזה ואורוות מרכבות. שם העיר משמש לא פעם טיעון לתיארוך יציאת מצרים למאה ה-13; ייתכן גם שהוא משקף את התקופה שבה הועלה הסיפור על הכתב. העיר ננטשה לקראת סוף האלף השני ושימשה מחצבה: רבים מהמונומנטים שלה שולבו מחדש בבנייה בצוען (טאניס), ולכן צוען אינה פי-רעמסס.

מה רואים היום. כמעט דבר אינו עומד על תלו: האתר נמצא מתחת לשדות ולכפרים. פסלים וממצאים מקנטיר מוצגים במוזיאונים במצרים; בצוען (צאן אל-חג'ר), הפתוחה למבקרים, אפשר לראות גושי אבן ופסלי ענק של רעמסס השני שהובאו מפי-רעמסס.

אזור

מצרים, מזרח הדלתה (נפת א-שרקייה)

גישה

לא ידוע על ביקורים סדירים לקהל; יש לתאם עם מומחה

אווריס — אוכלוסייה שמית בדלתה

מצרים, מזרח הדלתהאווריס (תל א-דבעא)אתר חפירות; לא ידוע אם אפשר לבקר בו כיוםדף בהכנה

במקרא (שמות א, ז–י). צאצאי יעקב פרים ורבים בארץ גושן, עד שהם מעוררים את חששו של מלך חדש על מצרים.

וַיָּקָם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף

שמות א, ח

ארכיאולוגיה. תל א-דבעא, הנחפר מאז 1966 בידי המכון הארכיאולוגי האוסטרי בראשות מנפרד ביטק, הוא אווריס הקדומה. באתר נחשפה אוכלוסייה ממוצא לבנטיני שהתיישבה בדלתה כבר בתקופת הממלכה התיכונה, ואחר כך בירת ההיקסוס, שושלת ממוצא כנעני שגורשה בידי הפרעה אחמס בסביבות 1530 לפנה״ס. ממצאים אלה מראים שאוכלוסייה שמית גדולה חיה במזרח הדלתה; הם אינם מוכיחים את נוכחותו של יוסף ולא את זו של משה. יש היסטוריונים הסבורים שזכר גירוש ההיקסוס הזין את זיכרון יציאת מצרים. על הרקע המצרי של סיפור יוסף, ראו את דף תקופת האבות.

מה רואים היום. נוף של שדות ושל תלים שנחפרו; הממצאים שמורים במוזיאונים במצרים. אווריס וקנטיר שכנות, אך אלה שני אתרים נפרדים.

אזור

מצרים, מזרח הדלתה

גישה

אתר חפירות; לא ידוע אם אפשר לבקר בו כיום

פיתום — שני זיהויים מוצעים

מצרים, בין הדלתה לאיסמעיליהפיתום (ואדי טומילאת)אתרי חפירות; לא ידוע על קבלת מבקרים סדירהדף בהכנה

במקרא (שמות א, יא). פיתום היא עיר המסכנות השנייה שבנו העברים לפרעה.

וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס

שמות א, יא

ארכיאולוגיה. השם המצרי פר-אתום, "נחלת האל אתום", מציין יישוב בואדי טומילאת, המסדרון המחבר את הדלתה למדבר המזרחי. שני אתרים מתחרים על הזיהוי. תל אל-מסח'וטה, שבו סבר אדואר נאוויל ב-1883 שמצא את פיתום, הניב יישוב מתקופת ההיקסוס ואחריו עיר שנוסדה בסביבות 600 לפנה״ס; נראה שלא היה מיושב בתקופת הממלכה החדשה. תל א-רטאבה, הנחפר מאז 2007 בידי משלחת פולנית-סלובקית, חשף מצודה מתקופת הממלכה החדשה, מימי רעמסס השני ועד רעמסס השלישי. בסביבות 1200 לפנה״ס מדווח פפירוס אנסטסי 6 על רועי שוסו מאדום שהותר להם להשקות את עדריהם בבריכות פר-אתום: תמונה המאירה את רקע הסיפור. שני האתרים אינם שתי פיתום מקראיות ודאיות, אלא שתי השערות.

מה רואים היום. תלי חפירות שכמעט לא הוסדרו לביקור, סמוך לאיסמעיליה.

אזור

מצרים, ואדי טומילאת, בין הדלתה לאיסמעיליה

גישה

אתרי חפירות; לא ידוע על קבלת מבקרים סדירה

הר סיני ומנזר סנטה קתרינה — מסורת מתן תורה

סנטה קתרינה, דרום סיני (מצרים)הר סיני – ג'בל מוסא ומנזר סנטה קתרינהבלב הרי דרום סיני ממקמת כאן מסורת נוצרית בת שש-עשרה מאות שנה את הסנה הבוער ואת מתן תורה. אך זיהוי סיני המקראי עדיין שנוי במחלוקת.לדף האתר →

במקרא (שמות ג, א–ו; יט–כ; מלכים א יט, ח). בחורב, הר האלוהים, רואה משה את הסנה הבוער; בסיני, שלושה חודשים לאחר היציאה ממצרים, יורד האל על ההר ונותן את עשרת הדיברות. אליהו הנביא יגיע לשם, כשהוא בורח מפני המלכה איזבל.

מסורת וארכיאולוגיה. מאז שלהי העת העתיקה ממקמת המסורת הנוצרית את הר סיני בג'בל מוסא, בדרום חצי האי: הצליינית אגריה עלתה אליו בסביבות שנת 383. מנזר סנטה קתרינה, שבוצר בימי יוסטיניאנוס במאה ה-6 ונכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק״ו, משמר את זכר הסנה הבוער. שום עדות ארכיאולוגית אינה קושרת את הרכס הזה לאירועי הסיפור, והוצעו גם מיקומים אחרים (הר כרכום בנגב, פסגות בצפון-מערב חצי האי ערב), אך אף אחד מהם אינו מוסכם.

מה רואים היום. העלייה לג'בל מוסא (2,285 מ'), לעתים קרובות בלילה כדי לצפות בזריחה, והמנזר על כנסיותיו, האיקונות שלו וספרייתו. באותו אזור מזהה מסורת קדומה את נווה המדבר פיראן עם רפידים (שמות יז), בלי הוכחה ארכיאולוגית.

אזור

מצרים, דרום סיני

גישה

אתר מוסדר; יש לבדוק את תנאי הנסיעה לסיני לפני היציאה

קדש ברנע — השהות הארוכה במדבר

מצרים, צפון-מזרח סיניקדש ברנע (תל אל-קודייראת)לא ידוע על ביקורים לקהלדף בהכנה

במקרא (במדבר יג–יד; כ; דברים א, מו). מקדש שולח משה שנים-עשר מרגלים לתור את כנען; לאחר דיווחם מסרב העם להתקדם, ונגזר עליו לנדוד ארבעים שנה. מרים, אחות משה, מתה שם.

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת־כָּל־הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת־פְּרִי הָאָרֶץ

במדבר יג, כו

ארכיאולוגיה. קדש ברנע מזוהה בדרך כלל עם תל אל-קודייראת, סמוך למעיין השופע ביותר בצפון סיני (עין אל-קודייראת). בחפירותיו של רודולף כהן (1976–1982) נחשפו שם שלוש מצודות זו אחר זו, כולן מתקופת הברזל, מאות שנים אחרי זמנה המשוער של יציאת מצרים; לא זוהתה בו שכבה מתקופת הברונזה המאוחרת. הזיהוי נותר סביר מבחינת השם והגאוגרפיה, אך לא מבחינת הכרונולוגיה של הסיפור.

מה רואים היום. האתר נמצא במצרים, בצפון-מזרח סיני, אזור שבו לא מוצעים כיום ביקורים. אין לבלבל בינו לבין יישובים ישראליים מודרניים הנושאים שם דומה.

אזור

מצרים, צפון-מזרח סיני

גישה

לא ידוע על ביקורים לקהל

תמנע — מכרות נחושת ומקדש חתחור (אתר הקשר)

הערבה, צפונית לאילתפארק תמנע: מכרות נחושת, מקדש חתחור ומדבר יציאת מצריםבערבה, נוף של אבן חול אדומה שבו כרתה מצרים של בית רעמסס נחושת: אתר רקע להבנת המדבר של סיפור יציאת מצרים.לדף האתר →

במקרא (במדבר כא, ד–ט). בני ישראל, שהכישו אותם נחשים במדבר, נרפאים כשהם מביטים בנחש הנחושת שעשה משה. תמנע אינה נזכרת בסיפור: הקשר נובע מחפץ שנמצא במקום.

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל־הַנֵּס וְהָיָה אִם־נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת־אִישׁ וְהִבִּיט אֶל־נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי

במדבר כא, ט

ארכיאולוגיה. בערבה הופעלו מכרות הנחושת של תמנע בידי מצרים במאות ה-13 וה-12 לפנה״ס. ב-1969 חפר שם בנו רותנברג מקדש קטן של האלה חתחור, שהוסב מאוחר יותר למקדש אוהל, ובו נמצא נחש נחושת קטן בעל ראש מוזהב. חפירותיו החדשות של ארז בן-יוסף הראו הפקת נחושת אינטנסיבית במאות ה-11–10 לפנה״ס, המיוחסת לאוכלוסייה מקומית, ככל הנראה אדומית. תמנע מאירה אפוא את המדבר בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל; היא אינה מחנה מוכח של בני ישראל.

מה רואים היום. פארק תמנע: פירי מכרות, חריטות סלע, "עמודי שלמה" (תצורה טבעית), מקדש חתחור ושחזור מודרני בגודל טבעי של המשכן, שהוא תצוגה חינוכית ולא תגלית ארכיאולוגית.

אזור

הערבה, כ-25 ק״מ מצפון לאילת

גישה

פארק מוסדר

סרביט אל-ח'אדם — מכרות הטורקיז (אתר הקשר)

דרום-מערב סיני, מצריםסרביט אל-ח'אדם: מקדש חתחור וראשית האלפביתעל רמה בדרום-מערב סיני, מקדש של כורים מצרים שבו הותירו פועלים דוברי שפה שמית כמה מהכתובות האלפביתיות הקדומות ביותר הידועות.לדף האתר →

במקרא (שמות טו, כב). שום אירוע מקראי אינו מתרחש בסרביט אל-ח'אדם. האתר מאיר את רקע הסיפור: המדבר שאליו נכנסים בני ישראל אחרי הים, שמשלחות מצריות חצו אותו במשך מאות שנים.

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל־מִדְבַּר־שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם

שמות טו, כב

ארכיאולוגיה. על רמה בדרום-מערב סיני כרו המצרים טורקיז מתקופת הממלכה התיכונה ועד הממלכה החדשה, ובנו מקדש לחתחור, "גבירת הטורקיז". ב-1904–1905 תיעד שם פלינדרס פטרי את הכתובות המכונות פרוטו-סינאיות, שהותירו פועלים שמיים: ב-1916 קרא בהן אלן גרדינר את שם האלה בעלת, וסימנים אלה נמנים עם אבות האלפבית. שום כתובת ושום שריד אינם מזכירים את משה או את העברים.

מה רואים היום. חורבות המקדש, המצבות הזקופות שבו ומנהרות המכרות, בסוף עלייה רגלית.

אזור

מצרים, דרום-מערב סיני

גישה

טיול שטח בתיאום עם מדריך מקומי

הר ההר וג'בל הארון — מות אהרן

ירדן, סמוך לפטרהג'בל הארון (הר אהרן)מסלול הליכה ארוך מפטרה; את הגישה למקדש יש לתאם במקוםדף בהכנה

במקרא (במדבר כ, כב–כט; לג, לח–לט). בהר ההר, "עַל־גְּבוּל אֶרֶץ־אֱדוֹם", מעביר משה את בגדי הכהונה הגדולה של אהרן לאלעזר בנו, ואהרן מת בראש ההר.

וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת־אַהֲרֹן אֶת־בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת־אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן־הָהָר

במדבר כ, כח

מסורת וארכיאולוגיה. מאז יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה) ממקמת מסורת אחת את הר ההר סמוך לפטרה. על פסגת ג'בל הארון ניצב מקדש מוסלמי קטן מימי הביניים המוקדש לאהרן; משלחת של אוניברסיטת הלסינקי חפרה במורד ההר מנזר ביזנטי. זוהי מסורת של זיהוי, ולא קבר מאומת. החזיתות הנבטיות של פטרה הסמוכה מתוארכות למאות האחרונות לפני הספירה ולמאות הראשונות לספירה: אין להן כל קשר ליציאת מצרים.

מה רואים היום. התצפית על הרי אדום ועל הערבה, והמקדש הלבן שבפסגה, הנראה למרחוק.

אזור

ירדן, הרי פטרה

גישה

מסלול הליכה ארוך מפטרה; את הגישה למקדש יש לתאם במקום

חשבון, הארנון ורמת מואב

ירדן, מדרום לעמאןחשבון (תל חסבאן)אתר ארכיאולוגי עם שלטי הסבר; הזיהוי המקראי שנוי במחלוקתדף בהכנה

במקרא (במדבר כא, יג–לא; דברים ב, כד–לז). בהגיעם לארנון, גבול מואב, מבקשים בני ישראל מסיחון, מלך האמורי היושב בחשבון, לעבור בארצו; הם מביסים אותו ויורשים את עריו עד היבוק.

כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת־כָּל־אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד־אַרְנֹן

במדבר כא, כו

ארכיאולוגיה. תל חסבאן שימר את שמה של חשבון. בחפירות אוניברסיטת אנדרוז, שהחלו ב-1968, לא נמצאה בו עיר מתקופת הברונזה המאוחרת: היישוב הקדום ביותר מתוארך לראשית תקופת הברזל. לכן יש חוקרים המחפשים את חשבון של סיחון במקום אחר, למשל בתל ג'לול; אחרים סבורים שהסיפור משקף גאוגרפיה מאוחרת יותר. דרומה משם, דיבון (ד'יבאן) וערוער, על שפת ערוץ הארנון (ואדי מוג'יב), ידועות בעיקר מימי ממלכת מואב בתקופת הברזל: מצבת מישע מלך מואב, שנמצאה בד'יבאן ושמורה כיום בלובר, מתוארכת למאה ה-9 לפנה״ס.

מה רואים היום. בתל חסבאן, מסלול עם שלטי הסבר (שרידים מתקופת הברזל ומהתקופות הרומית, הביזנטית והממלוכית); את ערוץ ואדי מוג'יב רואים מדרך המלך, אך שום שביל אינו מסמן בו "דרך של משה".

אזור

ירדן, רמת מידבא ומואב

גישה

אתר ארכיאולוגי עם שלטי הסבר; הזיהוי המקראי שנוי במחלוקת

דיר עלא — כתובת בלעם

ירדן, בקעת הירדןתל דיר עלאאתר חפירות; יש לבדוק אם אפשר לבקר בו כיוםדף בהכנה

במקרא (במדבר כב–כד). בלק מלך מואב, החושש מבני ישראל החונים בערבות מואב, מזמין את בלעם כדי שיקלל אותם; בלעם מברך אותם במקום זאת.

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל־הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹ לִקְרֹא־לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי

במדבר כב, ה

ארכיאולוגיה. בתל דיר עלא חשפו חפירות הולנדיות (אוניברסיטת ליידן) מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת, ואחר כך, ב-1967, שברי טקסט שנכתב בדיו על קיר מטויח, המציג את "בלעם בר בעור", "חוזה אלים". הטקסט מתוארך למאה ה-9 או ה-8 לפנה״ס: זוהי עדות חוץ-מקראית לדמותו של בלעם, ולא הוכחה לפגישתו עם משה. השברים שמורים בעמאן.

מה רואים היום. התל, בבקעת הירדן, סמוך למקום שבו היבוק יוצא אל הבקעה.

אזור

ירדן, בקעת הירדן

גישה

אתר חפירות; יש לבדוק אם אפשר לבקר בו כיום

הר נבו — מבטו האחרון של משה

מדבא, ירדןהר נבו – מבטו האחרון של משהעל שלוחה בהרי מואב מתאר ספר דברים את משה המשקיף על הארץ שלא יבוא אליה. מאז המאה הרביעית שומר כאן מקדש נוצרי על הזיכרון הזה.לדף האתר →

במקרא (דברים לב, מח–נב; לד, א–ח). מראש הפסגה משקיף משה על הארץ המובטחת שאליה לא יבוא; הוא מת בארץ מואב, "וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

מסורת וארכיאולוגיה. המסורת הנוצרית ממקמת את הר נבו בראס סיאע'ה, סמוך למידבא, כבר מן המאה ה-4: אגריה ביקרה שם בכנסייה. הפרנציסקנים חפרו במקום, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, בזיליקה ביזנטית ואת הפסיפסים שלה. לא זוהה קבר של משה, בהתאם לדברי הכתוב עצמו.

מה רואים היום. אתר ההנצחה של משה, הפסיפסים הביזנטיים והתצפית על בקעת הירדן, ים המלח ויריחו.

אזור

ירדן, סמוך למידבא

גישה

אתר מוסדר

הירדן וקאסר אל-יהוד — חציית הנהר

בקעת הירדן, ממזרח ליריחוקאסר אל-יהודאתר מוסדר, הגישה דרך כביש 90; יש לבדוק את התנאיםדף בהכנה

במקרא (יהושע ג–ד). הכוהנים נושאי ארון הברית נכנסים אל הירדן בעת גאותו; המים נעצרים והעם עובר בחרבה. שתים-עשרה אבנים שנלקחו מן הנהר מוקמות בגלגל.

וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית־יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר־תַּמּוּ כָּל־הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן

יהושע ג, יז

מסורת. קאסר אל-יהוד, "מבצר היהודים", הוא המקום שבו מציינת המסורת הן את מעבר יהושע והן את טבילתו של ישו; מולו, על הגדה הירדנית, נכלל אתר אל-מע'טס (בית עניה שבעבר הירדן) ברשימת המורשת העולמית של אונסק״ו. נקודת המעבר המדויקת אינה מוכחת, וגם מקומה של הגלגל אינו ידוע בוודאות.

מה רואים היום. גישה מוסדרת אל הנהר, כנסיות ומנזרים של עדות שונות, מול הגדה הירדנית.

אזור

בקעת הירדן, ממזרח ליריחו

גישה

אתר מוסדר, הגישה דרך כביש 90; יש לבדוק את התנאים

יריחו — נפילת החומות

יריחו, בקעת הירדןיריחו (תל א-סולטאן): חומות יריחו בספר יהושערחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.לדף האתר →

במקרא (יהושע ב; ו). שני מרגלים מוסתרים בידי רחב; אחר כך מקיף העם את העיר שבעה ימים, וביום השביעי, לקול השופרות, נופלת החומה.

ארכיאולוגיה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 סבר ג'ון גרסטנג כי מצא בתל א-סולטאן את חומותיה הנפולות של יריחו מימי יהושע, ותיארך אותן לסביבות 1400 לפנה״ס. קתלין קניון חידשה את החפירות בשנים 1952–1958: היא ייחסה את החומות לתקופת הברונזה הקדומה, ותיארכה את חורבן העיר המבוצרת הגדולה לסוף תקופת הברונזה התיכונה, בסביבות 1550 לפנה״ס. מתקופת הברונזה המאוחרת מצאה רק עקבות יישוב דלים, שנמחקו ברובם בידי הסחף. ב-1990 הציע בריאנט ווד לחזור לתיארוך החורבן לסביבות 1400; עמדה זו נותרה עמדת מיעוט. משלחת איטלקית-פלסטינית ממשיכה במחקר מאז 1997.

מה רואים היום. התל, המגדל מהתקופה הנאוליתית (כ-8000 לפנה״ס, קדום בהרבה מימי יהושע), תעלות החפירה ומעיין עין א-סולטאן, למרגלות האתר שנכלל ברשימת אונסק״ו ב-2023.

אזור

יריחו, בקעת הירדן (יהודה ושומרון)

גישה

שטח בניהול הרשות הפלסטינית; הגישה תלויה בתנאים באותה עת

העי ובית אל — ויכוח ארכיאולוגי

יהודה ושומרון, ממזרח לבית אלהעי (א-תל)לא ידוע אם אפשר לבקר בו כיוםדף בהכנה

במקרא (יהושע ז–ח; יב, ט, טז). לאחר כישלון ראשון לוכד יהושע את העי במארב שהוצב בין העי לבית אל, ושורף אותה. מלך בית אל נמנה ברשימת המלכים המובסים.

וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל־עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה

יהושע ח, כח

ארכיאולוגיה. העי, ששמה פירושו "החורבה", מזוהה בדרך כלל עם א-תל. חפירותיהם של ז'ודית מרקה-קראוזה (1933–1935) ואחריה ג'וזף קאלאווי חשפו עיר גדולה מתקופת הברונזה הקדומה, שנחרבה בסביבות 2400 לפנה״ס, ואחריה נטישה ארוכה עד כפר צנוע בראשית תקופת הברזל: בתקופת הברונזה המאוחרת לא הייתה שם עיר מבוצרת לכבוש. יש חוקרים הרואים בסיפור הסבר למוצאה של חורבה מרשימה; אחרים מציעים מיקום אחר, כמו ח'רבת אל-מקאטיר, והוויכוח לא הוכרע. לבית אל (ביתין) הסמוכה יש דף משלה, המוקדש לאבות: בית אל, מקדש האבות.

מה רואים היום. תל שכמעט לא הוסדר לביקור, סמוך לכפר דיר דיבואן.

אזור

יהודה ושומרון, ממזרח לבית אל

גישה

לא ידוע אם אפשר לבקר בו כיום

גבעון — הברית עם הגבעונים

יהודה ושומרון, מצפון-מערב לירושליםגבעון (אל-ג'יב)ביקור בתיאום; לא ידוע אם הגישה אפשרית כיוםדף בהכנה

במקרא (יהושע ט–י). הגבעונים משיגים בעורמה ברית עם ישראל; כשחמשת מלכי האמורי תוקפים אותם, יהושע נחלץ לעזרתם. כאן ממקם הכתוב את המילים הנודעות "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב).

וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי

יהושע ט, ג

ארכיאולוגיה. זיהוי גבעון עם אל-ג'יב הוא מן המבוססים ביותר: בחפירותיו של ג'יימס פריצ'רד (מוזיאון פן, 1956–1962) נמצאו ידיות קנקנים שעליהן כתוב שם העיר. הבאר הגדולה החצובה בסלע ומתקני היין מתוארכים לתקופת הברזל; תקופת הברונזה המאוחרת מיוצגת שם רק בכמה קברים. האתר אינו מאיר אפוא ישירות את פרשת יהושע.

מה רואים היום. הבריכה העגולה הגדולה וגרם המדרגות החצוב בסלע, בשולי הכפר אל-ג'יב.

אזור

יהודה ושומרון, כ-9 ק״מ מצפון-מערב לירושלים

גישה

ביקור בתיאום; לא ידוע אם הגישה אפשרית כיום

תל עזקה — המרדף ואבני הברד

השפלה, עמק האלה, פארק בריטניהתל עזקה: המרדף אחר מלכי האמורי (יהושע י)על גבעה מיוערת השולטת על עמק האלה מסתיים המרדף אחר מלכי האמורי. החפירות חשפו בה עיר כנענית שנחרבה בשרפה.לדף האתר →

במקרא (יהושע י, י–יא). לאחר הקרב בגבעון בורחים מלכי האמורי במורד בית חורון; הכתוב מתאר ברד קטלני הרודף אחריהם עד עזקה.

וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית־חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם עַד־עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ

יהושע י, יא

ארכיאולוגיה. החפירות שמנהלות מאז 2012 אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג חשפו עיר כנענית מתקופת הברונזה המאוחרת, ובה מקדש, שנחרבה באלימות בסוף אותה תקופה. מועדו המדויק של החורבן וזהות מחולליו עדיין שנויים במחלוקת. עזקה תחזור ותופיע בסיפור גוליית (שמואל א יז) ובערב חורבן יהודה (ירמיהו לד, ז).

מה רואים היום. ראש התל, בפארק בריטניה, עם תצפית רחבה על עמק האלה.

אזור

השפלה, מעל עמק האלה

גישה

פארק יער, שביל הליכה

תל לכיש — עיר כנענית במערכה בדרום

השפלה, סמוך לקריית גתתל לכיש: העיר הכנענית שכבש יהושעעיר מלוכה כנענית תחת שלטון מצרים, לכיש נמנית עם ערי הדרום שכבש יהושע. החפירות בה מספרות סיפור מורכב וארוך יותר.לדף האתר →

במקרא (יהושע י, ג, לא–לב). מלך לכיש מצטרף לקואליציה נגד גבעון; יהושע לוכד את העיר "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי".

וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה

יהושע י, לב

ארכיאולוגיה. לכיש הייתה עיר כנענית חשובה בתקופת הברונזה המאוחרת: מלכיה כותבים לפרעה במכתבי אל-עמארנה, ובחפירות נחשפו כמה מקדשים מאותה תקופה. העיר הכנענית האחרונה נחרבה בסביבות אמצע המאה ה-12 לפנה״ס, כלומר אחרי 1200: פער משמעותי לעומת הכרונולוגיה המוצעת בדרך כלל ליהושע. רוב השרידים הנראים שייכים לעיר היהודאית שעליה צר סנחריב ב-701 לפנה״ס (ראו שופטים ומלכים).

מה רואים היום. שער העיר מתקופת הברזל, הארמון-המצודה וסוללת המצור האשורית.

אזור

השפלה, סמוך לקריית גת

גישה

גן לאומי, נוח להגעה

חברון ודביר — נחלת כלב

חברון, הרי יהודהמערת המכפלה – חברוןאתר קדוש הנערץ על ידי שלוש הדתות המונותאיסטיות, מקום קבורתם המסורתי של אברהם, יצחק ויעקב.לדף האתר →

במקרא (במדבר יג, כב; יהושע י, לו–לט; יד, ו–טו; טו, יג–יט). מרגלי משה מגיעים לחברון; אחר כך לוכד אותה יהושע, והיא ניתנת לכלב; עתניאל בן קנז, קרובו, לוכד את דביר, שנקראה אז קרית ספר.

וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת־חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה

יהושע יד, יג

ארכיאולוגיה. חברון הקדומה שוכנת בתל רומיידה, תל נפרד ממערת המכפלה המוצגת בכרטיס שלמעלה: אפשר לראות בו חומה מתקופת הברונזה התיכונה ושרידים רבים מתקופות מאוחרות יותר. לגבי דביר, ההצעה הישנה לזהותה בתל בית מירסים פינתה את מקומה, אצל חוקרים רבים, לח'רבת רבוד, מדרום לחברון, אתר שאינו מוסדר לביקור.

מה רואים היום. מערת המכפלה, ובנפרד, הגן הארכיאולוגי בתל רומיידה.

אזור

הרי יהודה, כ-30 ק״מ דרומית לירושלים

גישה

מבוקרת; התנאים משתנים מיום ליום

תל חצור — ראש כל הממלכות האלה

הגליל העליון, סמוך לראש פינהתל חצור: בירת כנען בספר יהושע יא״ראש כל הממלכות האלה״: העיר הכנענית הגדולה בארץ, חורבנה באש וויכוח ארכיאולוגי שעדיין לא הוכרע.לדף האתר →

במקרא (יהושע יא, א–יג; שופטים ד). יבין מלך חצור מכנס את מלכי הצפון אל מי מרום; יהושע מביס אותם, לוכד את חצור ושורף אותה. ספר שופטים מזכיר שוב את יבין, מלך כנען אשר מלך בחצור, בימי דבורה.

וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת־חָצוֹר וְאֶת־מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי־חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל־הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה

יהושע יא, י

ארכיאולוגיה. חצור הייתה העיר הכנענית הגדולה ביותר בארץ, ונזכרת בארכיון מארי ובמכתבי אל-עמארנה. יגאל ידין (1955–1958) ואחריו אמנון בן-תור חשפו חורבן אלים בשריפה במאה ה-13 לפנה״ס, שפגע בארמון הטקסי שבעיר העליונה. בן-תור מייחס אותו לבני ישראל; ארכיאולוגים אחרים מעלים אפשרות של מרד פנימי, סכסוך בין ערי כנען או פעולתם של "גויי הים". זהו אחד המקרים הנדירים שבהם חורבן מסוף תקופת הברונזה המאוחרת עולה בקנה אחד עם הסיפור, בלי שאפשר לקבוע מי חולל אותו.

מה רואים היום. הארמון הכנעני, ולצדו, מתקופה אחרת, השער ומערכת המים מתקופת הברזל.

אזור

הגליל העליון, מצפון לכנרת

גישה

גן לאומי, נוח להגעה

שילה — אוהל מועד

הרי שומרון, בין בית אל לשכםשילה (תל שילה): משכן אוהל מועדהמקדש הגדול הראשון של ישראל על פי המקרא: כאן מקים יהושע את אוהל מועד, חנה מתפללת לבן, ושמואל גדל לצד עלי הכהן.לדף האתר →

במקרא (יהושע יח, א–י; שמואל א א–ד). משנכבשה הארץ, מקימה עדת בני ישראל את אוהל מועד בשילה; שם מטיל יהושע גורל על נחלות השבטים. שילה תישאר מקום משכנו של הארון עד ימי עלי ושמואל.

וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם

יהושע יח, א

ארכיאולוגיה. תל שילה נחפר בידי משלחת דנית (1926–1932) ואחר כך בידי ישראל פינקלשטיין (1981–1984): האתר, שהיה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה, ובהיקף צנוע יותר בתקופת הברונזה המאוחרת, הפך בראשית תקופת הברזל לכפר חשוב עם מבני אחסון גדולים, שנחרב בשריפה באמצע המאה ה-11 לפנה״ס. המשך זה, שאחרי 1200, שייך בעיקר לתקופת השופטים. חפירות חדשות החיו את הוויכוח על מקום המשכן, שאינו מוכח.

מה רואים היום. התל, החפירות ומרכז מבקרים עם מצגת אורקולית.

אזור

שומרון, כ-40 ק״מ צפונית לירושלים

גישה

מרכז מבקרים; אזור בגדה המערבית שאליו מוביל כביש 60

שכם, הר עיבל והר גריזים — ברית יהושע

שכם, הרי שומרוןשכם: יהושע מחדש את הבריתבין הר עיבל להר גריזים יהושע קורא את התורה באוזני העם, ואחר כך מכנס את השבטים בשכם ומבקש מהם לבחור את מי יעבדו.לדף האתר →

במקרא (יהושע ח, ל–לה; כד). יהושע בונה מזבח בהר עיבל וקורא את התורה מול הר גריזים; בסוף ימיו הוא מכנס את השבטים בשכם ומחדש שם את הברית. עצמות יוסף, שהועלו ממצרים, נקברות שם.

וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם

יהושע כד, כה

ארכיאולוגיה. במאה ה-14 לפנה״ס מראים מכתבי אל-עמארנה את מלך שכם, לבאיו, מרחיב את השפעתו על אזור ההר; מקדש-המצודה בתל בלאטה, שנבנה בתקופת הברונזה התיכונה, עדיין בשימוש. בהר עיבל חפר אדם זרטל בשנות ה-80 מבנה מראשית תקופת הברזל שפירש כמזבח יהושע; ייעודו עדיין שנוי במחלוקת. השרידים בהר גריזים (המקדש השומרוני והעיר) מאוחרים בהרבה.

מה רואים היום. הגן הארכיאולוגי בתל בלאטה, באר יעקב והתצפית מהר גריזים. אותו מקום מוצג גם בהקשר של אברהם ושל יעקב.

אזור

שומרון, שכם

גישה

מבוקרת; מומלץ תיאום מראש

תל גזר — הכנעני נשאר

השפלה, בין ירושלים לתל אביבתל גזר: העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמהעיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.לדף האתר →

במקרא (יהושע י, לג; טז, י; שופטים א, כט). הורם מלך גזר מובס כשהוא עולה לעזרת לכיש; אך העיר עצמה אינה נכבשת, והכתוב מדגיש זאת.

ארכיאולוגיה. גזר, עיר חשובה על הדרך בין החוף לירושלים, נזכרת במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ("גזר נלכדה"). המונומנטים המרשימים ביותר שלה, השער הכנעני ושורת המצבות הגדולות, מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה, לפני 1500 לפנה״ס; השער בן ששת התאים, המיוחס לימי שלמה (מלכים א ט, טו–יז), הוא מתקופת הברזל.

מה רואים היום. המצבות, השער הכנעני, מערכת המים והשער מתקופת הברזל.

אזור

השפלה, בין רמלה לירושלים

גישה

גן לאומי

תל מגידו — עיר כנענית תחת שלטון מצרי

עמק יזרעאל, הגלילתל מגידו: עיר כנענית בימי יהושעעיר כנענית שלפי המקרא הובסה אך מעולם לא הורשה: ארבעת אלפים שנות היסטוריה בצומת הדרכים שבין מצרים למסופוטמיה.לדף האתר →

במקרא (יהושע יב, כא; יז, יא–יג; שופטים א, כז). מלך מגידו נמנה עם המלכים המובסים, אך העיר נשארת כנענית: שבט מנשה אינו מצליח להוריש את יושביה.

וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת

יהושע יז, יב

ארכיאולוגיה. בסביבות 1457 לפנה״ס הביס תחותמס השלישי ליד מגידו קואליציה של מלכי כנען: זהו הקרב הראשון שתיאור מפורט שלו הגיע לידינו. במאה ה-14 כותב מלכה, בירידיה, לפרעה במכתבי אל-עמארנה. בחפירות נחשפו ארמון כנעני ומטמון שנהב מסוף תקופת הברונזה המאוחרת. מערכת המים, "האורוות" והשערים הנראים כיום הם מתקופת הברזל.

מה רואים היום. המזבח העגול והמקדשים מתקופת הברונזה הקדומה, השער הכנעני, מכלולי תקופת הברזל ונקבת המים.

אזור

עמק יזרעאל

גישה

גן לאומי, נוח להגעה