פארק תמנע: מכרות נחושת, מקדש חתחור ומדבר יציאת מצרים

תמנע וסיפור יציאת מצרים: אתר רקע

מדבר הדרום והדרך סביב אדום

אחרי מות אהרן, ספר במדבר מתאר את העם סובב את ארץ אדום בדרך ים סוף – ושם מתרחש סיפור הנחשים השרפים. הטקסט אינו מזכיר את תמנע והמסלול המדויק אינו ידוע, אבל הערבה, בין ים המלח למפרץ אילת, שייכת בבירור לספר ארץ אדום.

וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם־סוּף לִסְבֹב אֶת־אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ־הָעָם בַּדָּרֶךְ

במדבר כא, ד

רשימת המסעות בבמדבר לג מזכירה גם את פונון (במדבר לג, מב-מג), המזוהה בדרך כלל עם פינאן – אזור הנחושת הגדול האחר בערבה, בצד הירדני.

מדין ויתרו: השוואה שיש לנהוג בה זהירות

סיפור יציאת מצרים מספר על שהות משה במדין, שם הוא נושא לאישה את בת יתרו, "כהן מדין" (שמות ב, טז-כא). בחפירות תמנע נמצאה קרמיקה מצוירת ייחודית המכונה "מדיינית", שיוצרה בצפון-מערב ערב (אזור קוראיה), ושלב פולחן שהארכיאולוג בנו רותנברג ייחס למדיינים. ההשוואה מעוררת מחשבה, אך אינה מוכיחה קשר ישיר ליתרו או למשה: היא מראה רק שקבוצות שהגיעו מערב פקדו את האזור בסוף תקופת הברונזה.

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה

שמות ג, א

כדי למקם את תמנע בתוך הסיפור כולו, ממצרים ועד כנען, ראו את עמוד התקופה יציאת מצרים וכיבוש כנען.

מקדש חתחור ונחש הנחושת

מקדש של כורים מצרים

צמוד לצוק עמודי שלמה אותר מקדש קטן לאלה חתחור, מגינת הכורים ו"גברת הטורקיז", בידי משלחת הערבה של בנו רותנברג, והוא נחפר ב-1969. חפצים הנושאים את שמות הפרעונים, מסתי הראשון או רעמסס השני ועד רעמסס החמישי, מתארכים את השימוש המצרי בו לתקופה הרעמססית – בערך 1300–1150 לפנה״ס. החופרים אספו בו אלפי חפצים. על דופן הסלע הסמוכה מופיע תבליט חקוק של רעמסס השלישי מגיש מנחה לאלה.

המקדש הנראה כיום הוא קירות אבן נמוכים התוחמים חצר וגומחה למרגלות הסלע. זו הייתה קפלה של כורים, לא מקדש גדול כמו בעמק הנילוס. מקדש מאותו סוג, בקנה מידה גדול יותר, קיים בסרביט אל-ח'אדם שבסיני, שם כרתה מצרים טורקיז.

השלב ה"מדייני": אוהל ונחש

אחרי עזיבת המצרים, במאה ה-12 לפנה״ס, עוצב מקום הפולחן מחדש. לפי פרשנותו של רותנברג, המשתמשים החדשים, שזיהה כמדיינים, השחיתו את דמויות חתחור, הציבו מצבות ומתחו אוהל גדול מעל החצר: שאריות של אריג צמר נמצאו לאורך הקירות. בהקשר זה נמצא נחש נחושת קטן בעל ראש מוזהב.

נחש הנחושת של במדבר כא: השוואה זהירה

נחש מתכת במקדש אוהל, בלב מדבר אדום, מזכיר מאליו את נחש הנחושת של משה. הסיפור המקראי מספר שכדי לרפא את העם שננשך בידי "הנחשים השרפים", עשה משה נחש נחושת והציב אותו על נס.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל־נֵס וְהָיָה כָּל־הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל־הַנֵּס וְהָיָה אִם־נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת־אִישׁ וְהִבִּיט אֶל־נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי

במדבר כא, ח-ט

נחש הנחושת נשאר זמן רב מושא לפולחן בישראל: ספר מלכים מספר שהמלך חזקיהו כיתת אותו, כי בני ישראל היו מקטרים לו, והוא נקרא נחושתן (מלכים ב יח, ד).

הארכיאולוגיה של תמנע: מהנחושת המצרית ל"מכרות שלמה"

מנלסון גליק לבנו רותנברג

בשנות ה-30 של המאה ה-20 ייחס הארכיאולוג האמריקאי נלסון גליק את הסיגים ואת הכבשנים שבבקעה למלך שלמה: הביטוי "מכרות המלך שלמה" והשם "עמודי שלמה" נולדו אז. החל ב-1959 תיעדה משלחת הערבה בראשות בנו רותנברג אלפי פירי כרייה, מחנות התכה וציורי סלע. גילוי מקדש חתחור ב-1969 הביא את רותנברג לשייך את עיקר הכרייה לממלכה החדשה של מצרים, ונראה היה שההשערה על שלמה נדחתה לזמן רב.

פרויקט מרכז בקעת תמנע (מאז 2012)

מאז 2012 בוחנות מחדש חפירות אוניברסיטת תל אביב בראשות ארז בן-יוסף את מחנות ההתכה הגדולים, ובמיוחד את "גבעת העבדים" (אתר 34) ואת אתר 30. תיארוכי פחמן 14 מראים שייצור הנחושת הגיע לשיאו במאות ה-11–10 לפנה״ס, אחרי עזיבת המצרים. השם "גבעת העבדים" מטעה: שרידי מזון ואריגים עדינים, ובהם סיבים צבועים בארגמן המתוארכים לסביבות 1000 לפנה״ס, מעידים על מתיכים מיומנים שסופקו להם מצרכים היטב.

לדעת בן-יוסף, התעשייה הזאת הייתה בידי אוכלוסייה מקומית, ככל הנראה אדומית, שהייתה חברה נוודית בחלקה אך מסוגלת לתאם ייצור בהיקף גדול. הכרונולוגיה חופפת אפוא את זו שהמקרא מייחס לדוד ולשלמה, אך החפירות אינן מצביעות על שלמה כמי שהפעיל את המכרות: הקשר ל"מכרות המלך שלמה" נותר שאלה פתוחה. הרקע הזה מפורט בתקופת השופטים והמלכים.

• התקופה הכלקוליתית — ראשית כריית הנחושת בבקעה.
• בערך 1300–1150 לפנה״ס — משלחות מצריות, מקדש חתחור, חריטות המרכבות.
• המאה ה-12 לפנה״ס — מקדש אוהל המיוחס למדיינים, נחש הנחושת.
• המאות ה-11–10 לפנה״ס — שיא הייצור, מחנות גבעת העבדים (ככל הנראה אוכלוסייה אדומית).
• 1959–1990 — משלחת הערבה של בנו רותנברג (מקדש חתחור נחפר ב-1969).
• מאז 2012 — פרויקט מרכז בקעת תמנע (ארז בן-יוסף, אוניברסיטת תל אביב).

מה רואים בפארק תמנע

עמודי שלמה ומקדש חתחור

עמודי שלמה הם תצורה טבעית: הבליה עיצבה את צוק אבן החול האדומה לעמודי ענק. השם מודרני ואין לו קשר היסטורי למלך. מקדש חתחור נמצא למרגלותיהם, כמה דקות הליכה מהחניה; חפשו על דופן הסלע הסמוכה את תבליט רעמסס השלישי.

חריטות המרכבות

על דופן סלע מוצלת מתוארות בחריטות סלע מרכבות רתומות לסוסים, לוחמים חמושים בגרזנים ובמגינים וסצנות ציד. הפארק משייך אותן לתקופה המצרית (המאות ה-14–12 לפנה״ס). החריטות רדודות: אור נמוך של הבוקר או של אחר הצהריים המאוחרים עוזר לקרוא אותן.

הפטרייה, הקשתות ופירי המכרות

הפטרייה, גוש אבן חול המונח על רגל צרה, נמצאת ליד אתר התכה מהתקופה המצרית. שבילי הקשתות עוברים ליד פירי מכרות עתיקים, חלקם מצוידים בסולמות: הפירים וערמות הסיגים הם עדות ישירה לפעילות הכרייה.

שחזור המשכן

ליד האגם המלאכותי מוצג שחזור בגודל טבעי של המשכן, ובו החצר, המזבח, המנורה וארון הברית לפי התיאור שבספר שמות. הביקור בו נעשה בסיור מודרך בהזמנה מראש מול הפארק.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל־כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ

שמות כה, ח-ט

להמשך המסע במדבר, ראו גם את הר סיני של המסורת.