הר נבו – מבטו האחרון של משה

הר נבו במקרא

ציווי שנאמר פעמיים

נבו הוא חלק מ"הר העברים", רכס ההרים התוחם את בקעת הירדן ממזרח. כבר בספר במדבר נאמר למשה שיראה את הארץ ולא יבוא אליה, בהזכירו את מי מריבה בקדש, שם לא קידשו משה ואהרן את האל לעיני העם (במדבר כ).

״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־עַמֶּיךָ גַּם־אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ״

במדבר כז, יב-יג

ספר דברים חוזר על הציווי ומציין הפעם את המקום בשמו: "הַר־נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ" (דברים לב, מט). הכתוב מעמיד זה מול זה את מות משה בהר נבו ואת מות אהרן בהר ההר.

״כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״

דברים לב, נב

המבט אל הארץ המובטחת (דברים לד)

הפרק האחרון של התורה מתאר מראה רחב בהרבה ממה שהעין יכולה לראות בפועל: הגלעד עד דן, נפתלי, ארץ אפרים ומנשה, כל ארץ יהודה "עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן", הנגב ובקעת יריחו, "עִיר הַתְּמָרִים". הסקירה נקראת כמעין קבלת חזקה סמלית על הארץ שהובטחה לאברהם, ליצחק וליעקב, יותר מאשר כתיאור טופוגרפי.

״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר״

דברים לד, ד

קבר שאיש אינו יודע

משה מת בן מאה ועשרים שנה, "לֹא־כָהֲתָה עֵינוֹ" (דברים לד, ז), ובני ישראל מבכים אותו שלושים יום בערבות מואב. הכתוב מדגיש נקודה אחת: איש אינו יודע היכן נקבר.

״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״

דברים לד, ו

אחר כך מוביל יהושע את העם בחציית הירדן אל יריחו, העיר שמשה ראה מולו. מסע המדבר שמוביל לכאן מוצג בעמוד יציאת מצרים וכיבוש כנען.

מן המסורת אל המקדש: סיאע׳ה

נבו, הפסגה וסיאע׳ה

לגוש ההר שתי פסגות עיקריות: ג'בל נבו (כ-800 מ'), הגבוהה מביניהן, וראס סיאע׳ה (כ-710 מ'), השלוחה המערבית הצופה אל הבקעה ועליה אתר ההנצחה. המסורת הנוצרית זיהתה את סיאע׳ה עם "ראש הפסגה" שבספר דברים. השם נבו השתמר בערבית (נִבּוּ); במרחק קילומטרים ספורים, ח'רבת אל-מח'יט מזוהה בדרך כלל עם העיר נבו הנזכרת בבמדבר לב, לח ובמצבת מישע המואבית (המאה התשיעית לפנה״ס).

עדותה של אגריה (המאה הרביעית)

הצליינית אגריה, שבאה ממערב האימפריה הרומית, עלתה להר נבו בסביבות שנת 384. היא מתארת בפסגה "כנסייה לא גדולה במיוחד" ומקום מוגבה מעט שבו, לדברי הנזירים, הניחו המלאכים את משה – ובה בעת מזכירה כי "לא ידע איש את קבורתו". תיאורה היה מכריע בזיהוי החורבות של סיאע׳ה.

עיון מוסא, "מעיינות משה"

למרגלותיו הצפוניים של נבו שוכן העמק הקטן עיון מוסא ("מעיינות משה"), ובו מעיינות ושרידי כנסיות ביזנטיות, ובהן כנסיית קאיאנוס וכנסיית הדיאקון תומאס. אגריה ראתה שם נזירים ומעיין שופע. יש המזהים כאן את "הגיא מול בית פעור" שבדברים לד, ו; זו הצעה מסורתית, לא מיקום מוכח.

ומה עם קבר משה?

לא זוהה קבר של משה בהר נבו או בכל מקום אחר. מסורת מוסלמית מקדשת מקאם של נבי מוסא ליד יריחו, בגדה השנייה של הירדן; אין לה בסיס ארכיאולוגי והיא אינה קשורה לאתר סיאע׳ה. הכתוב המקראי משאיר את השאלה פתוחה במכוון.

ארכיאולוגיה: הבזיליקה והפסיפסים

משמורת הקודש הפרנציסקנית רכשה את ראס סיאע׳ה בשנת 1932. החפירות החלו ב-1933 בניהולו של האב סילבסטר סאלר, בשיתוף האב בלרמינו בגאטי, בעונות שנערכו ב-1933, ב-1935 וב-1937. האב מיכלה פיצ'ירילו חידש את המחקר משנת 1976 ועד מותו ב-2008.

מן המקדש הראשון אל הבזיליקה

• המאה הרביעית — כנסיית הנצחה קטנה בעלת שלוש אפסיסים, זו שאגריה אולי ראתה.
• 530/531 — חדר טבילה ודיאקוניקון מצפון, מעוטר בפסיפס גדול המתוארך בכתובת.
• המאה השישית — הכנסייה הקדומה הופכת לבמה של בזיליקה בת שלושה אולמות; סביבה מתפתח מנזר.
• 597 — חדר טבילה חדש מדרום לבזיליקה.
• ראשית המאה השביעית — קפלת התאוטוקוס (אם האלוהים) ממערב.
• 2008–2016 — מבנה הגנה חדש ושיקום; פתיחה מחודשת לתפילה ולמבקרים באוקטובר 2016.

פסיפס הדיאקוניקון (530/531)

גולת הכותרת היא רצפת חדר הטבילה-הדיאקוניקון שמצפון לבזיליקה. בארבעה רגיסטרים, בין עצי פרי, מופיעות סצנות ציד ורעייה: פרשים, כלבים, אריות, רועה ועדרו, נוהג גמלים, ויען וזברה המובלים ברצועה. כתובת יוונית מתארכת את היצירה ומזכירה את שמות האמנים סואלוס, קאיומוס ואליאס. זו אחת היצירות הידועות ביותר של אסכולת הפסיפס של אזור מדבא.

מה רואים היום בהר נבו

אתר ההנצחה למשה

המבנה המודרני מאבן בהירה, שנחנך ב-2016, מגן על הקירות והרצפות הביזנטיים. בפנים נעים המבקרים בין הפסיפסים של הבזיליקה, של הדיאקוניקון ושל הקפלות הצדדיות. המקום עדיין משמש מקדש: נערכות בו מיסות, ונדרשים לבוש צנוע ושקט.

התצפית

מן המרפסת, בגובה של כ-700 מ' מעל פני הים, המבט צולל יותר מ-1,000 מ' אל בקעת הירדן ואל ים המלח, השוכן יותר מ-400 מ' מתחת לפני הים. אפשר להבחין בנווה המדבר של יריחו, ובימים צלולים במיוחד גם ברכסי ירושלים ובהר הזיתים. שלט כיוונים מציין כיוונים ומרחקים. בקיץ אובך החום מגביל לעתים קרובות את הראות.

נחש הנחושת והנצחת ביקורי האפיפיורים

ברחבה ניצב פסל מתכת מודרני של האמן הפלורנטיני ג'אן פאולו פנטוני (1983–1984): נחש הכרוך סביב מוט בצורת צלב. הפסל מזכיר את נחש הנחושת שהציב משה במדבר (במדבר כא, ח-ט) ואת הפרשנות שנותנת לו הבשורה על פי יוחנן (יוחנן ג, יד). זו יצירת אמנות בת זמננו, לא חפץ עתיק. הקבלה ארכיאולוגית מעניינת נמצאת בתמנע, שם נמצא נחש נחושת קטן במקדש הכרייה של חתחור.

מצבה מזכירה את ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני במרץ 2000; בנדיקטוס השישה-עשר ביקר כאן ב-2009. מרכז מבקרים קטן מציג את תולדות החפירות.

הר נבו במסלול מקראי

הר נבו חותם את סיפור המדבר: אחרי היציאה ממצרים, הר סיני, ארבעים שנות הנדודים והמסע בעבר הירדן, זו התחנה האחרונה לפני חציית הירדן. קל לשלב את הביקור עם מדבא ומפת הפסיפס המפורסמת של ארץ הקודש (המאה השישית), עם ח'רבת אל-מח'יט וכנסיותיה הביזנטיות, ועם אתר הטבילה "בית עניה אשר מעבר לירדן" שבבקעה.

• הסיפורבמדבר כז; דברים לב ולד
• המסורתמקדש נוצרי המתועד בסביבות 384 (אגריה)
• שרידים גלוייםבזיליקה ופסיפסים ביזנטיים (המאות ה-4 עד ה-7)
• קבר משהלא זוהה (דברים לד, ו)
• גוף מנהלמשמורת הקודש הפרנציסקנית