
הר המוריה: ניסיון אברהם, מסיפור העקדה ועד הר הבית
במקום שבו המסורת ממקמת את ניסיון אברהם ניצב כיום הר הבית, מן המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולאסלאם.

בערך 30 לספירה
מבריחת דוד ועד ייסוריו של ישו, הגבעה שמול הר הבית מרכזת שלושת אלפים שנות זיכרון יהודי ונוצרי.
קרדיט: Andrew Shiva / Wikipedia · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
ממזרח לעיר העתיקה, מעבר לנחל קדרון, הר הזיתים הוא הגבעה שממנה נשקפת ירושלים כולה והר הבית. לכאן מעלה המקרא את דוד בוכה, כאן מבשר הנביא זכריה על בוא ה׳, וכאן ממקמות הבשורות את הכניסה לירושלים ביום ראשון של הדקלים, את הנאום על אחרית הימים, את ייסוריו של ישו בגן גת שמנים ואת העלייה השמיימה.
גת שמנים נמצאת למרגלות ההר, לצד כנסיית כל העמים, הנקראת גם בזיליקת הייסורים. במעלה המדרון ניצבות כנסיית דומינוס פלוויט, כנסיית פטר נוסטר וקפלת העלייה, ומול הר הבית משתרע בית הקברות היהודי העתיק ביותר שעדיין פעיל. הדף מבחין בין מה שאומרים הכתובים, מה שקובעת המסורת ומה שמוסיפה הארכיאולוגיה, ומציע מסלול ביקור מן הפסגה ועד הגן.
הרכס, שגובהו כ־820 מטר, מתנשא כ־80 מטר מעל העיר. הוא נזכר לראשונה במרד אבשלום: דוד המלך, שגורש מירושלים בידי בנו, בורח לעבר המדבר דרך ההר.
״וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה.״
שמואל ב טו, ל
ספר מלכים מאשים את שלמה בבניית במות לאלים זרים "בָּהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם" (מלכים א יא, ז). יאשיהו המלך מטמא אותן במסגרת הרפורמה שלו, והכתוב ממקם אותן "מִימִין לְהַר־הַמַּשְׁחִית" (מלכים ב כג, יג). השם הר המשחית דבק עד היום בפסגה הדרומית של הרכס.
בחזון יחזקאל כבוד ה׳ עולה מתוך העיר ועומד "עַל־הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר" (יחזקאל יא, כג). הנביא זכריה מבשר על יום שבו יבוא ה׳ להילחם למען ירושלים:
״וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד.״
זכריה יד, ד
על פסוק זה נשענת מסורת יהודית עתיקה: תחיית המתים תתחיל בהר הזיתים עם בוא המשיח. המשנה, המכנה אותו "הר המשחה", מספרת גם שהיו משיאים ממנו משואות להודעה על קידוש החודש (ראש השנה ב, ד) ושכבש חיבר בינו לבין הר הבית לטקס הפרה האדומה (פרה ג, ו).
הבשורות מתארות את ישו חוצה את ההר פעמים רבות בדרכו לבית עניה, שם הוא מתארח אצל אלעזר, מרתה ומרים. לפי הבשורה על פי לוקס (כא, לז), בשבוע האחרון לחייו היה יוצא בלילות ולן בהר הזיתים. להקשר הרחב של אותו שבוע ראו את הדף ימיו האחרונים של ישו בירושלים.
לפי הבשורה על פי מתי (כא, א-ז), כשהגיע לבית פגי שליד הר הזיתים שלח ישו שניים מתלמידיו להביא עיר, בן אתון. ההמון פרש בגדים וענפים על הדרך והריע לו במורד הר הזיתים (לוקס יט, לז). לוקס מוסיף שכאשר ראה ישו את העיר, בכה עליה וקונן על כך שלא הכירה את מה שנחוץ לשלומה (לוקס יט, מא-מב).
בכל שנה, ביום ראשון של הדקלים, יוצאת תהלוכה מבית פגי ויורדת במדרון ההר אל העיר העתיקה.
לפי הבשורה על פי מתי (כד, ג), ישב ישו על הר הזיתים, והתלמידים שאלו אותו מתי יחרב המקדש ומה יהיה אות בואו וקץ העולם. בתשובתו, הנקראת "נאום הר הזיתים" (מתי כד-כה; מרקוס יג), הוא מדבר מול המקדש שעל חורבנו הוא מנבא. המסורת ממקמת את הנאום במערה שבכנסיית פטר נוסטר, שם מציינים גם את לימוד תפילת "אבינו שבשמיים".
לפי ספר מעשי השליחים (א, יא-יב), שני אנשים בלבן הודיעו לתלמידים שישו ישוב באותה הדרך שבה עלה, והתלמידים חזרו לירושלים מן ההר הנקרא הר הזיתים, הקרוב לעיר כמהלך תחום שבת. בבשורה על פי לוקס (כד, נ) אותה סצנה מתרחשת בסביבות בית עניה, במדרון השני של ההר. שני התיאורים מתיישבים זה עם זה, אך אף אחד מהם אינו מציין נקודה מדויקת.
השם, בעברית ובארמית, פירושו מקום שבו סוחטים זיתים לשמן. רק מתי ומרקוס משתמשים בו, למקום שנקרא גת שמנים (מתי כו, לו; מרקוס יד, לב). לוקס מזכיר את הר הזיתים בלבד (כב, לט), ויוחנן מדבר על גן מעבר לנחל קדרון (יח, א). הצירוף "גן גת שמנים" מאחד את העדויות האלה.
לפי הבשורה על פי מתי (כו, לו-נו), אחרי הסעודה האחרונה התרחק ישו מתלמידיו כדי להתפלל, מצא אותם ישנים שלוש פעמים, ונעצר במקום בידי חבורה ששלחו הכוהנים הגדולים ושהובילה יהודה איש קריות. בתפילתו ביקש מאביו שבשמיים להעביר ממנו את הכוס, אם אפשר, והוסיף: לא כרצוני אלא כרצונך (מתי כו, לט). לוקס מוסיף שזיעתו הייתה כטיפות דם הנופלות ארצה (לוקס כב, מד), ומכאן שמה של בזיליקת הייסורים, הבנויה מעל סלע התפילה.

בגן הפרנציסקני, שבבעלות הקוסטודיה של ארץ הקודש מאז 1681, גדלים שמונה עצי זית עתיקים מאוד. ב־2012 תיארך צוות של המועצה הלאומית למחקר של איטליה (CNR) בשיטת פחמן 14 את החלקים העתיקים ביותר של שלושה גזעים: 1092, 1166 ו־1198. את השאר, החלולים, לא ניתן היה לתארך. בדיקות DNA הראו שכל שמונת העצים מקורם באותו עץ אם, מה שמרמז על נטיעה מחדש, אולי בתקופה הצלבנית. ייתכן שהשורשים עתיקים מן הגזעים, אך אף עץ אינו מתוארך למאה הראשונה. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אף מספר שטיטוס כרת את העצים סביב ירושלים בזמן המצור בשנת 70.
הבזיליקה הנוכחית עומדת על יסודות כנסייה ביזנטית מסוף המאה ה־4, שעליה כתבה עולת הרגל אגריה בסביבות 383 ושנהרסה במאה ה־8, ועל יסודות קפלה צלבנית שננטשה במאה ה־14. ב־2020, במהלך חפירת מנהרת גישה, חשפו רשות העתיקות והסטודיום ביבליקום פרנציסקנום מקווה טהרה מימי הבית השני. המקווה, שאינו קשור למבני מגורים, עשוי להעיד על בית בד בסביבה, שכן העובדים בייצור שמן נדרשו לטהרה: רמז המתיישב עם השם "גת שמנים".
🔎 מסורת והיסטוריה
מקום התפילה זוכה להערצה לפחות מן המאה ה־4. טקסט הבשורות אינו מאפשר לזהות סלע מסוים, אך המיקום, למרגלות ההר ומול המקדש, תואם את תיאורי יוחנן ושלוש הבשורות האחרות.
הדרך הנוחה ביותר היא לעלות במונית או באוטובוס עד הפסגה, ומשם לרדת ברגל בכביש התלול מאוד עד גת שמנים. יש לחשב קילומטר עד שניים של הליכה, כולל הביקורים.

קפלת העלייה הקטנה, מבנה מתומן מהתקופה הצלבנית, באה במקום כנסייה עגולה שייסדה פוימניה בסביבות 390. אחרי 1187 הוסבה למסגד והיא שייכת לוואקף המוסלמי; בתוכה אבן שבה רואה המסורת את טביעת כף רגלו של ישו. בסמוך נמצא המנזר של כנסיית פטר נוסטר, נכס לאומי צרפתי שמנהלות נזירות כרמליתיות, הבנוי על שרידי בזיליקת האלאונה מימי קונסטנטינוס, שנהרסה ב־614. על קירותיו כתובה תפילת "אבינו שבשמיים" ביותר ממאה שפות. מגדלי הפעמונים הנראים מרחוק שייכים למנזר העלייה הרוסי ולאוגוסטה ויקטוריה.
התצפית שלפני מלון שבע הקשתות מציעה את הנוף המפורסם ביותר של ירושלים. מתחתיה, קברי הנביאים, המיוחסים במסורת לחגי, זכריה ומלאכי, הם למעשה מערת קבורה עם כוכים מן המאה ה־1 לפנה״ס, ששימשה שוב בתקופה הביזנטית.

באמצע המדרון, הכנסייה הפרנציסקנית דומינוס פלוויט ("האדון בכה"), שצורתה כצורת דמעה, מציינת את בכיו של ישו על העיר (לוקס יט, מא). היא נבנתה ב־1955 בידי האדריכל אנטוניו ברלוצי. חפירותיו של האב בלרמינו בגאטי (1953–1955) חשפו כאן בית קברות מימי הבית השני, עשיר בגלוסקמאות, ופסיפסים של מנזר ביזנטי. חלון האפסיס ממסגר את כיפת הסלע.
שבע כיפות הבצל המוזהבות שלה ניכרות מרחוק. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית נבנתה ב־1888 בידי הצאר אלכסנדר השלישי לזכר אמו, ובה קבורות הדוכסית הגדולה יליזבטה והנסיכה אליס מבטנברג. היא פתוחה שעות ספורות בלבד בשבוע.

כנסיית כל העמים, שהשלים ברלוצי ב־1924, קרויה על שם שתים עשרה המדינות שמימנו אותה, וסמליהן מעטרים את הכיפות. על חזיתה פסיפס גדול; בפנים, האור המסונן דרך חלונות בהט סגולים והתקרה בצבע כחול לילה משחזרים את אווירת ליל הייסורים. סלע התפילה בולט לפני המזבח. גן עצי הזית העתיקים צמוד לכנסייה.
מעבר לכביש, גרם של 47 מדרגות יורד אל קבר מרים, מאחורי חזית מן המאה ה־12, שבאחריות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית והכנסייה הארמנית. לצדו, מערת גת שמנים הפרנציסקנית קשורה במסורת למנוחת התלמידים ולמאסר. משם נותר רק לחצות את נחל קדרון ולהיכנס לעיר העתיקה דרך שער האריות.
העיר העתיקה, ירושליםהר המוריה: ניסיון אברהם, מסיפור העקדה ועד הר הביתבמקום שבו המסורת ממקמת את ניסיון אברהם ניצב כיום הר הבית, מן המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולאסלאם.לדף האתר →
המדרון המערבי כולו מכוסה במצבות לבנות: בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית הקברות היהודי העתיק והגדול ביותר שעדיין פעיל. קברים מתועדים כאן מימי מלכי יהודה, ומעריכים שיש בו בין 70,000 ל־150,000 קברים. רבים ביקשו להיקבר כאן, מול הר הבית, כדי להיות בין הראשונים שיקומו לתחייה על פי המסורת הנשענת על זכריה יד, ד. בין הקבורים כאן אליעזר בן־יהודה, מחייה השפה העברית, הסופר ש״י עגנון וראש הממשלה מנחם בגין.

בין 1948 ל־1967 נגרם לבית הקברות נזק כבד: עשרות אלפי מצבות נופצו או שימשו לבנייה, וכביש נסלל בין הקברים. מאז הוא שוקם, אך מקרי ונדליזם דווחו עוד בשנות ה־2010. למרגלות המדרון, בנחל קדרון, ניצבים מבני הקבורה המכונים יד אבשלום וקבר זכריה, מימי הבית השני. אחרי הירידה, הביקור נמשך באופן טבעי בעיר העתיקה עד כנסיית הקבר, שבה ממקמת המסורת את הצליבה ואת קבורת ישו.
הר הזיתים וגן גת שמנים בירושלים
הר הזיתים, מזרח ירושלים: גן גת שמנים וכנסיית כל העמים למרגלות ההר, על דרך יריחו מול שער האריות; התצפית בפסגה, בשכונת א-טור
קואורדינטות GPS : 31.7792, 35.2396
ניווט באמצעות:

במקום שבו המסורת ממקמת את ניסיון אברהם ניצב כיום הר הבית, מן המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולאסלאם.

סלע הגולגותא והקבר שזוכה להערצה מאז המאה ה־4, תחת קורת גג אחת שחולקות שש עדות נוצריות: סיפור הבשורות, היסטוריה, ארכיאולוגיה וביקור.

עירם של רות ושל דוד, שבה ממקמות הבשורות את לידת ישו: מערה שזוכה להערצה מאז המאה ה־2, מתחת לאחת הכנסיות העתיקות בעולם שעדיין פעילות.
גת שמנים היא גת שבה סחטו זיתים לשמן. השם מזכיר שהמקום, למרגלות הר הזיתים, שימש לעיבוד הזיתים שגדלו על ההר.
כן, למרגלות המדרון המערבי, לצד כנסיית כל העמים. הבשורות משלבות את שני השמות: מתי ומרקוס מדברים על מקום שנקרא גת שמנים, לוקס על הר הזיתים ויוחנן על גן מעבר לנחל קדרון.
דוד עולה בו בבכי כשהוא בורח מאבשלום (שמואל ב טו, ל), וזכריה מנבא בו על בוא ה׳ (זכריה יד, ד). בברית החדשה זהו מקום הכניסה לירושלים ביום ראשון של הדקלים, הנאום על אחרית הימים (מתי כד), הייסורים בגת שמנים (מתי כו, לו-מו; לוקס כב, לט-מו) והעלייה השמיימה (מעשי השליחים א, יב).
בירושלים, ממזרח לעיר העתיקה, שממנה מפריד אותו נחל קדרון. גן גת שמנים נמצא למרגלות המדרון, מול שער האריות; הפסגה, בגובה של כ־820 מטר, נמצאת בשכונת א-טור.
לא הגזעים הנראים לעין. מחקר של ה־CNR האיטלקי מ־2012 תיארך את החלקים העתיקים ביותר של שלושה עצים ל־1092, 1166 ו־1198. כל שמונת העצים מקורם הגנטי באותו עץ, מה שמצביע על נטיעה מחדש בימי הביניים. עם זאת הם נמנים עם עצי הזית העתיקים ביותר שתוארכו בעולם.
בית הקברות היהודי פעיל כאן כמעט שלושת אלפים שנה. לפי מסורת הנשענת על זכריה יד, ד, תחיית המתים תתחיל בהר הזיתים עם בוא המשיח, ולכן רבים ביקשו להיקבר כאן, מול הר הבית. מעריכים שיש בו בין 70,000 ל־150,000 קברים.
זכריה יד, ד מבשר ש"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים" ושההר ייבקע לשניים. ספר מעשי השליחים (א, יא) מספר שאחרי העלייה הודיעו שני אנשים בלבן שישו ישוב באותה הדרך. יהודים ונוצרים קוראים את הכתובים האלה לאור מסורותיהם.
העיקריות הן כנסיית כל העמים (בזיליקת הייסורים) וגן גת שמנים, דומינוס פלוויט, פטר נוסטר, קפלת העלייה, כנסיית מריה מגדלנה הרוסית וקבר מרים. אפשר לבקר בכולן ברצף בירידה רגלית מן הפסגה.