תקופה מקראית: האבות

הר המוריה ניסיון אברהם, מסיפור העקדה ועד הר הבית

במקום שבו המסורת ממקמת את ניסיון אברהם ניצב כיום הר הבית, מן המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולאסלאם.

  • איפה : העיר העתיקה, ירושלים
  • משך : 2–3 שע׳
  • גישה : שער המוגרבים, חלונות זמן מוגבלים
תכנון הביקור ↓
רחבת הכותל המערבי והמתפללים, וכיפת הסלע מעל הכותל

העיקר

על פי המסורת היהודית, הר המוריה הוא הגבעה בירושלים שבה נצטווה אברהם להעלות את בנו יצחק לעולה (בראשית כב), ושעליה בנה שלמה לימים את בית המקדש (דברי הימים ב ג, א). ההר מזוהה עם הר הבית, הקרוי בערבית אל-חרם א-שריף ("המקדש הנאצל"), בלב העיר העתיקה.

סיפור יסוד זה, המשותף לשלוש הדתות המונותאיסטיות, מציג את צייתנותו של אברהם ואת נאמנות האל לבריתו: הר המוריה הפך לסמל של אמונה שעמדה בניסיון והתחזקה. כיום מתנוססת עליו כיפת הסלע, והמקום הוא בעת ובעונה אחת אתר מקראי ממדרגה ראשונה, מוקד ארכיאולוגי חשוב ומרחב קדוש ורגיש במיוחד, שהביקור בו מתנהל בתנאים מוקפדים.

העיר העתיקה של ירושלים וכיפת הסלע, במבט מהר הזיתים
הר הבית במבט מהר הזיתים, המזוהה במסורת עם הר המוריה

בקצרה

למה לבוא
המקום שבו המסורת ממקמת את עקדת יצחק (בראשית כ"ב), ולימים מקום בית המקדש בירושלים.
מה תראו
הרחבה וכיפת הסלע (מבחוץ), הכותל המערבי והגן הארכאולוגי מדרום.
לבדוק לפני היציאה
חלונות ביקור מוגבלים ללא-מוסלמים, דרך שער המוגרבים; כתפיים וברכיים מכוסות.

פרשת לך לך (בראשית יב–יז) פרשת וירא (בראשית יח–כב)

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. שלם וה׳ יראה: שני שמות, שני סיפורים
  4. ניסיון אברהם (בראשית כב)
  5. מ"ארץ המוריה" אל הר הבית
  6. הר הבית לאורך ההיסטוריה
  7. ארכיאולוגיה: מה ידוע ומה לא
  8. להעמקה
  9. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

הר המוריה: תכנון הביקור

משך הביקור
שעתיים עד שלוש שעות, בשילוב הרחבה, הכותל המערבי והגן הארכיאולוגי שמדרום להר הבית.
שעות פתיחה
חלונות זמן מוגבלים ומשתנים למבקרים שאינם מוסלמים, בהתאם ליום ולחגים: יש לבדוק יום קודם ובבוקר הביקור.
גישה
למי שאינם מוסלמים – דרך שער המוגרבים בלבד, לאחר בידוק ביטחוני. לרחבת הכותל מגיעים ברגל, בין היתר דרך שער האשפות.
לבוש וחפצים
כתפיים וברכיים מכוסות. תשמישי קדושה שאינם מוסלמיים עלולים שלא להיות מותרים בכניסה; אין לקיים פעילות דתית גלויה ברחבה.
נגישות
הגשר המוביל לשער עולה בשיפוע מתון; הרחבה גדולה, מרוצפת ואינה אחידה בחלקה. נגישות חלקית.
עונה מומלצת
כל השנה; עדיף בשעות הבוקר, בייחוד בקיץ (מעט צל). בחגים הגדולים הגישה עשויה להיות מוגבלת.

מקום קדוש משותף: ביקור מתוך כבוד

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות והשלישי בקדושתו לאסלאם; הרחבה משמשת מקום תפילה מוסלמי המנוהל בידי הווקף. מבקרים שאינם מוסלמים מורשים להיכנס בחלונות זמן מוגבלים, דרך כניסה אחת, בפיקוח משטרת ישראל.

המלצות לביקור

  • הכניסה למי שאינם מוסלמים היא דרך שער המוגרבים, בראש הגשר המקורה העולה מרחבת הכותל המערבי; יש להיערך לבידוק ביטחוני ולתור.
  • מי שאינם מוסלמים אינם רשאים להיכנס לכיפת הסלע ולמסגד אל-אקצא.
  • לבוש צנוע: כתפיים וברכיים מכוסות; ייתכן שתתבקשו להתעטף בבד.
  • תשמישי קדושה שאינם מוסלמיים ומעשי תפילה מוגבלים על פי הסטטוס קוו, וייתכן שלא יותרו בבידוק.
  • מטעמי טהרה, פוסקים רבים אוסרים על יהודים לעלות להר הבית; שלט מטעם הרבנות הראשית לישראל מזכיר זאת בכניסה.
  • לתצפית כוללת ללא מגבלת שעות, עלו להר הזיתים: הנוף אל הרחבה ואל הכיפה מרהיב.

⚠️ שעות משתנות

שעות הביקור משתנות לפי ימי השבוע, החגים היהודיים והמוסלמיים והמצב הביטחוני, והכניסה עשויה להיסגר ללא הודעה מוקדמת. בדקו את המידע העדכני יום קודם ובבוקר הביקור.

מסלולים מוצעים
בראשית כב: מבאר שבע אל המוריה
באר שבע ← חברון ← ירושלים (הר המוריה)
סביב הר הבית
הר הזיתים (תצפית) ← הכותל המערבי ← רחבת הר הבית ← הגן הארכיאולוגי בירושלים

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור הר המוריה.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 170 מ׳⏱ 60 דק׳

    הכותל המערבי

    חומת התמך של הר הבית

    דף בהכנה
  • במרחק 420 מ׳⏱ 180 דק׳

    הר הזיתים

    מבריחת דוד ועד ייסוריו של ישו, הגבעה שמול הר הבית מרכזת שלושת אלפים שנות זיכרון יהודי ונוצרי.

    לדף האתר →
  • במרחק 500 מ׳⏱ 180 דק׳

    עיר דוד

    ירושלים של המלכים ונקבת השילוח

    דף בהכנה
  • במרחק 540 מ׳⏱ 90 דק׳

    כנסיית הקבר

    סלע הגולגותא והקבר שזוכה להערצה מאז המאה ה־4, תחת קורת גג אחת שחולקות שש עדות נוצריות: סיפור הבשורות, היסטוריה, ארכיאולוגיה וביקור.

    לדף האתר →

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

מסורת וזיהוי

שלם וה׳ יראה: שני שמות, שני סיפורים

בראשית יד, יח מציג את מלכי צדק כמלך שלם. המסורת קושרת את שלם לירושלים, אך אינה מזהה בכך ארמון על הר המוריה. ה׳ יראה הוא השם שאברהם נותן למקום העקדה בבראשית כב, יד, הקשור במסורת למוריה. השמות אינם מצביעים על שני אתרים ארכאולוגיים מזוהים נוספים לביקור.

הסיפור המקראי

ניסיון אברהם (בראשית כב)

הקריאה: "קח נא את בנך את יחידך"

"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, ולך לך אל ארץ המריה, והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך"

בראשית כב, ב

לאחר שנים של המתנה זכה אברהם סוף סוף לבן משרה – יצחק, בן ההבטחה. ואז מבקש ממנו האל את הבלתי נתפס: להעלות את הבן הזה לעולה. המספר מגלה לקורא כבר בפסוק הפותח – "והאלהים נסה את אברהם" (כב, א) – אך אברהם עצמו אינו יודע זאת. על הדרך שהובילה אותו עד כאן, מהולדת אברהם באור כשדים ועד התיישבותו בכנען, קראו את המאמר שלנו.

הדרישה המטלטלת בוחנת הן את אמונתו של אברהם והן את הבנתו את האל. הכתוב אינו מביא שום התנגדות: מי שהתחנן על סדום ועמורה (בראשית יח) משכים קום – "וישכם אברהם בבקר" – ויוצא לדרך. שתיקה זו הזינה מאות שנים של פרשנות יהודית, נוצרית ומוסלמית.

העלייה אל המוריה

אברהם יוצא לדרך עם יצחק, שני נעריו ועצי העולה. המסע נמשך שלושה ימים – שלושה ימים של הליכה שקטה אל הניסיון. "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק" (כב, ד); הוא משאיר את הנערים מאחור וממשיך לבדו עם בנו.

יצחק נושא את העצים, ואברהם את האש ואת המאכלת. שאלתו של יצחק מהדהדת עד היום: "ואיה השה לעלה?" ותשובתו של אברהם חושפת את עומק אמונתו: "אלהים יראה לו השה לעלה בני" (כב, ז–ח).

המזבח והעקדה

כשהם מגיעים אל המקום, בונה אברהם מזבח, עורך את העצים ועוקד את יצחק. המסורת היהודית קוראת לאירוע "עקדת יצחק", על שם הפועל "ויעקד" שבפסוק ט. המונח מדגיש את המעשה הגופני, אך גם את הקשר הרוחני שבין אברהם לאלוהיו. אברהם שולח את ידו ולוקח את המאכלת: אמונו באל גובר אפילו על אהבתו לבנו.

נקודת המבט של יצחק – גילו, שתיקתו והסכמתו – נדונה בעמוד נפרד: עקדת יצחק מנקודת מבטו של הבן.

העיר העתיקה, ירושליםעקדת יצחק בהר המוריה: אמונתו השקטה של הבןבהר המוריה עולה יצחק, בן ההבטחה, עם אביו אל המזבח: סיפור של אמון, של תמורה ושל רחמים.לדף האתר →

ההצלה: "ה׳ יראה"

"אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ולא חשכת את בנך את יחידך ממני"

בראשית כב, יב

ברגע המכריע עוצר מלאך ה׳ את ידו של אברהם. אברהם נושא את עיניו, רואה איל נאחז בסבך בקרניו, ומעלה אותו לעולה תחת בנו. הניסיון עסק בנאמנותו של אברהם; הוא אינו מסתיים בקורבן אדם – נקודה שקוראים רבים, בעבר ובהווה, רואים בה את לב הסיפור.

אברהם קורא למקום "ה׳ יראה", ומכאן האמרה "בהר ה׳ יראה" (כב, יד). האל מחדש אז את הבטחתו: זרע רב "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים" (כב, יז), וכן "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (כב, יח). לאחר מכן שב אברהם אל באר שבע, שבה ישב (כב, יט).

מסורת וזיהוי

מ"ארץ המוריה" אל הר הבית

מה אומר המקרא

בבראשית כב נזכרות רק "ארץ המריה" ו"אחד ההרים" שהאל יראה לאברהם. השם מופיע פעם אחת נוספת בלבד במקרא, כדי למקם את מקדש שלמה:

"ויחל שלמה לבנות את בית ה׳ בירושלם בהר המוריה, אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי"

דברי הימים ב ג, א

פסוק זה מחבר שלושה רגעים: ניסיון אברהם, הגורן שקנה דוד כדי לבנות בה מזבח (שמואל ב כד, יח–כה) ובניית המקדש. על חיבור זה נשען הזיהוי המסורתי של הר המוריה עם הר הבית.

המסורות הדתיות

  • יהדות – הר הבית הוא גם מקום העקדה וגם מקום המקדש; המסורת ממקמת שם גם את אבן השתייה.
  • נצרות – רוב הכותבים הנוצרים מקבלים את הזיהוי היהודי; מסורת אחרת קשרה את האירוע לגבעת הגולגותא, שם צמודה קפלת אברהם לכנסיית הקבר.
  • אסלאם – הקוראן מספר על ניסיון אברהם בלי לנקוב בשם הבן (סורה 37); רוב הפרשנים המוסלמים מזהים אותו עם ישמעאל וממקמים את האירוע בסביבת מכה. הסלע שבירושלים נערץ בעיקר בזיקה למסע הלילי של הנביא.
  • שומרונים – הם ממקמים את מקום העקדה בהר גריזים, סמוך לשכם.

🔎 מסורת והיסטוריה

זיהוי הר המוריה עם הר הבית הוא מסורת עתיקה, המתועדת כבר במקרא (ספר דברי הימים), אך אין אפשרות לאמת אותו בכלים ארכיאולוגיים. מה שניתן לחקור הוא ההיסטוריה של המקום הקדוש עצמו, לאורך כשלושת אלפי שנה.

היסטוריה

הר הבית לאורך ההיסטוריה

  • המאה ה-10 לפנה״ס – על פי המקרא, שלמה בונה את בית המקדש הראשון (מלכים א ו).
  • 587/586 לפנה״ס – חורבן המקדש בידי צבא בבל של נבוכדנאצר.
  • בסביבות 515 לפנה״ס – השלמת בית המקדש השני לאחר שיבת ציון (עזרא ו).
  • החל מ-20/19 לפנה״ס – הורדוס הגדול בונה מחדש את המקדש ומרחיב את הרחבה בעזרת קירות תמך עצומים, ובהם הכותל המערבי. ברחבה זו מלמד ישו בשבוע האחרון שלו בירושלים.
  • 70 לספירה – חורבן בית המקדש השני בידי לגיונות טיטוס.
  • 691–692 – הח׳ליפה האומיי עבד אל-מלכ מקים את כיפת הסלע; מסגד אל-אקצא נבנה זמן קצר לאחר מכן, בראשית המאה ה-8.
  • 1099–1187 – הצלבנים הופכים את הכיפה לכנסייה, "מקדש האדון"; צלאח א-דין מחזיר את הרחבה לפולחן המוסלמי.
  • מאז 1967 – האתר נמצא בשליטה ישראלית, ואילו הווקף המוסלמי בירושלים, בחסות ירדן, מנהל את ענייניו הדתיים על פי "הסטטוס קוו".
כיפת הסלע, מבנה מתומן בעל כיפה מוזהבת וחזיתות של אריחים כחולים
כיפת הסלע (691–692), שנבנתה מעל אבן השתייה

אבן השתייה

מתחת לכיפה של כיפת הסלע בולט סלע גיר רחב – אבן השתייה. המשנה מספרת על קודש הקודשים בבית השני: "אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתיה היתה נקראת" (יומא ה, ב). המסורת היהודית ראתה בה את לב המקדש, ואף את נקודת המוצא של בריאת העולם ואת מקום עקדת יצחק. המסורת המוסלמית קושרת אותה למסע הלילי של הנביא מוחמד; מערה קטנה החצובה מתחת לסלע מכונה "באר הנשמות".

מיקומו המדויק של קודש הקודשים עדיין שנוי במחלוקת: רוב החוקרים ממקמים אותו על הסלע הזה או בסמוך לו, אך קיימות גם השערות אחרות.

בתוך כיפת הסלע: עמודי שיש, קשתות מעוטרות פסיפסים ונברשות
העיטור הפנימי של כיפת הסלע, המקרה את הסלע המקודש
מתפללים מול נדבכי האבן הגדולים של הכותל המערבי בירושלים
הכותל המערבי, חלק מקיר התמך של רחבת הר הבית.

ארכאולוגיה

ארכיאולוגיה: מה ידוע ומה לא

אין היתר לחפירות ארכיאולוגיות ברחבה עצמה, בשל מעמדה הדתי והמדיני. לפיכך שרידי בית המקדש הראשון והשני מעולם לא נחשפו, והידע שבידינו מבוסס על מחקרים שנערכו סביב המתחם.

  • קירות הורדוסייםקירות תמך מאבני גזית מסותתות בזיז, חלקן באורך של יותר מ-10 מטרים, הנראות בכותל המערבי ובמנהרותיו.
  • החפירות בדרום ובעופלמאז 1968: רחוב מימי הורדוס, מדרגות מונומנטליות המובילות אל שערי חולדה, מקוואות טהרה.
  • "בית התקיעה"אבן ועליה כתובת עברית, שנפלה מהפינה הדרומית-מערבית, הקשורה לתקיעת החצוצרה שבישרה על כניסת השבת.
  • סינון העפרמאז 2004 בוחן פרויקט סינון את העפר שהוצא מהרחבה ב-1999: ממצאים מכל התקופות, ובהם מתקופת הברזל.

למרגלות הר הבית נמצאה לאחרונה כתובת יתדות זעירה, המעידה על קשרים בין ממלכת יהודה לאשור בימי הבית הראשון: ראו את המאמר שלנו על החותם האכדי ממרגלות הר הבית.

📜 לסיכום

הארכיאולוגיה מאירה את תולדות המקדש וירושלים; אין בכוחה לאשש או להפריך את סיפור אברהם, השייך לזיכרון הדתי. לעומת זאת, רציפות קדושתו של המקום מתועדת היטב לאורך כמעט שלושת אלפי שנה.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

שרידי מגדל אבן וחומות קרוסות על גבעת ביתין, בית אל העתיקה
במרחק 17 ק״מ ביתין, סמוך לרמאללה ⏱ 75 דק׳

בית אל – מזבח אברהם בין בית אל לעי

אחרי שכם בונה אברהם מזבח "בין בית אל ובין העי" וקורא בשם ה׳, ושב אליו אחרי שהותו במצרים (בראשית יב, ח; יג, א-ד).

מתחם האבן של מערת המכפלה בחברון ושני צריחיו, מעל גרם מדרגות רחב
במרחק 31 ק״מ חברון, הרי יהודה ⏱ 90 דק׳

מערת המכפלה – חברון

אתר קדוש הנערץ על ידי שלוש הדתות המונותאיסטיות, מקום קבורתם המסורתי של אברהם, יצחק ויעקב.

סיפורי הראשיתהמבול ברחבי העולם: סיפורים עתיקים ועדויות ארכאולוגיותהודו, סין, יוון, אמריקה ומסופוטמיה: סיפורי מבול ברחבי העולם ושלושה לוחות עתיקים שמתעדים אותם, לצד סיפור נח.לקריאת המאמר → סיפורי הראשיתאיפה היה גן עדן? ארבעת הנהרות, מסופוטמיה וחברוןחידקל, פרת, המפרץ הפרסי או חברון? מה אומר ספר בראשית על גן עדן, מה מציעים החוקרים ואילו מסורות קושרות אותו לארץ ישראל.לקריאת המאמר →

שאלות נפוצות

היכן נמצא הר המוריה?

המסורת מזהה אותו עם הר הבית שבעיר העתיקה בירושלים, שעליו ניצבת כיום כיפת הסלע. הזיהוי נשען על דברי הימים ב ג, א; בבראשית כב נזכרת רק "ארץ המריה". השומרונים ממקמים את מקום העקדה בהר גריזים.

מה משמעות הניסיון של אברהם ועקדת יצחק?

בראשית כב, א מציין שאלוהים מנסה את אברהם. המסורת רואה בכך גילוי של עומק אמונתו ושל ציותו מתוך ביטחון באל. סיום הסיפור מדגיש נאמנות ולא את מות הילד: האיל המוקרב במקום יצחק נתפס לעיתים כדחייה של קורבן אדם וכביטוי לרחמים אלוהיים.

מה הקשר לבית המקדש בירושלים?

לפי דברי הימים ב ג, א, בנה שלמה את בית המקדש "בהר המוריה". לכן המסורת היהודית מזהה את הר המוריה עם מקום הבית הראשון ואחריו הבית השני, שחרב בשנת 70 לספירה.

מהי אבן השתייה?

זהו הסלע הבולט מתחת לכיפה של כיפת הסלע. המסורת היהודית רואה בו את מקום קודש הקודשים ואת מקום עקדת יצחק; המסורת המוסלמית קושרת אותו למסע הלילי של הנביא.

האם אפשר לבקר בהר הבית?

כן. מי שאינם מוסלמים יכולים לעלות לרחבה דרך שער המוגרבים בחלונות זמן מוגבלים ומשתנים, לאחר בידוק ביטחוני. נדרש לבוש צנוע, ויש לבדוק את השעות יום קודם ובבוקר הביקור. פוסקים רבים אוסרים על יהודים לעלות להר מטעמי טהרה.

האם אפשר להיכנס לכיפת הסלע?

לא: הכניסה לכיפת הסלע ולמסגד אל-אקצא שמורה למתפללים מוסלמים. המבקרים יכולים להתרשם מהמבנים מבחוץ, מן הרחבה.

מדוע אין חפירות בהר הבית?

בשל קדושת המקום ורגישותו המדינית, אין היתר לחפור בו. המחקר מתמקד בסביבת המתחם (הכותל המערבי, העופל) ובסינון עפר שהוצא מן הרחבה.

מה עוד כדאי לראות סביב הר המוריה?

את הכותל המערבי ומנהרותיו, את הגן הארכיאולוגי שמדרום למתחם, את עיר דוד ואת התצפית מהר הזיתים. להצעה מוכנה ראו טיול יומי בירושלים: המקדש ועיר דוד. כדי להמשיך בעקבות הסיפור, באר שבע וחברון מעלות את זכר חייהם של אברהם ויצחק. הוסיפו את המקומות האלה למסלול שלכם בכלי "בניית סיור".

הגעה ו-GPS

הר המוריה

הר הבית (אל-חרם א-שריף), העיר העתיקה בירושלים – כניסת המבקרים דרך שער המוגרבים, מרחבת הכותל המערבי

קואורדינטות GPS : 31.7780, 35.2354 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות