בניאס (קיסריה של פיליפוס) מערת פאן ומקורות הירדן

הסיפור המקראי

קיסריה של פיליפוס בבשורות: ״אתה פטרוס״

שתיים מהבשורות מזכירות את קיסריה של פיליפוס בשמה. מתי מדבר על ״גלילות״ העיר, כלומר הסביבה שלה, ומרקוס על ״הכפרים״ שלה (מרקוס ח, כז). אף אחד מהם לא כותב שהסצנה התרחשה בעיר עצמה או מול המערה. לוקס מספר על אותה שיחה בלי לציין מקום (לוקס ט, יח-כא).

הודאתו של פטרוס

לפי מתי טז, ישו שואל את תלמידיו מה אומרים עליו, והם עונים שיש הסבורים שהוא יוחנן המטביל, אליהו, ירמיהו או נביא אחר. כשהוא שואל אותם ישירות, שמעון עונה שהוא המשיח, בן האלוהים החי (פסוק טז). רק אצל מתי ישו משיב לו במשחק מילים על כינויו, שבנוי ביוונית על הדמיון בין פטרוס לפטרה, ״סלע״: אתה פטרוס, ועל הסלע הזה אבנה את קהילתי, ושערי השאול לא יגברו עליה (פסוק יח, בתרגום חופשי).

בפסוק הבא נוספת ההבטחה על ״מפתחות מלכות השמיים״ (מתי טז, יט). המסורת הקתולית רואה בכך את היסוד למעמדו הבכיר של פטרוס ושל ממשיכיו, ואילו הקריאה האורתודוקסית והפרוטסטנטית מפרשות את הפסוקים אחרת. בזכות הפסוקים האלה נוהרים לכאן צליינים נוצרים, בעקבות תלמיד שפוגשים גם בביתו בכפר נחום ועל גג ביפו.

האישה שנרפאה והפסל שראה אוסביוס

הבשורות מספרות על ריפוי אישה שסבלה מדימום, בלי לציין מאין באה (מרקוס ה, כה-לד). במאה ה־4 מביא הבישוף וההיסטוריון אוסביוס מקיסריה מסורת מקומית: האישה הייתה מפניאס, ולפני ביתה ניצב פסל ברונזה של אישה כורעת המושיטה את ידיה לעבר גבר עומד. אוסביוס מעיד שראה את הפסל (״תולדות הכנסייה״ ז, יח). ההיסטוריון סוזומנוס כותב שהוא נהרס בימי הקיסר יוליאנוס (״תולדות הכנסייה״ ה, כא). מה תיאר הפסל באמת, איננו יודעים.

ומה עם ההשתנות?

מתי ומרקוס ממקמים את ״ההשתנות״ של ישו שישה ימים אחרי השיחה הזו, על הר גבוה שאינם נוקבים בשמו (מתי יז, א; מרקוס ט, ב). המסורת הנוצרית מזהה אותו עם הר תבור, דרומה משם. יש הסבורים שמדובר דווקא בחרמון, המתנשא מעל הבניאס: זו השערה שנשענת על הקרבה הגיאוגרפית, ואין לה הוכחה בטקסט.

ארכאולוגיה

מערת פאן ומקדש פניאס

אחרי כיבושי אלכסנדר מוקדון הוקדש המקום, השופע מים וצמחייה, לאל היווני פאן, מגן הרועים והטבע הפראי. המקדש, הפניון, נתן לעיר את שמה: פניאס. לאורך המצוק, על מדרגה טבעית שאורכה כ־80 מטר, נבנו במשך מאות שנים מקדשים וחצרות ונחצבו גומחות לפסלים, שבחלקן נותרו כתובות ביוונית.

• האלפאן, שלו הוקדשה המערה
• מה נשארמערה גדולה, גומחות חצובות במצוק, יסודות של מקדשים וחצרות
• חפירותצבי מעוז מטעם רשות העתיקות, החל מ־1988
• תגלית מ־2020מזבח שהוקדש ל״פאן הליופוליטנוס״, בשימוש משני בקיר כנסייה מהמאה ה־7

המערה בתיאורו של יוסף בן מתתיהו

ההיסטוריון היהודי בן המאה ה־1 מתאר מערה חשוכה ובתוכה תהום מלאה במים עומדים, שאף חבל אינו מגיע לקרקעיתה (״מלחמת היהודים״ א, 405). הוא רואה בה את מקור הירדן, ואף מספר שפיליפוס הטטרארך הוכיח זאת כשהשליך מוץ לאגם סמוך, ברכת פיאלה, והמוץ יצא כאן (״מלחמת היהודים״ ג, 515-509). גם התלמוד אומר: ״זכרותיה דירדנא ממערת פמייס״ (בכורות נה, ע״א), כלומר הירדן יוצא ממערת פמייס. כיום המים כבר אינם פורצים מתוך המערה אלא נובעים למרגלותיה.

מקדש הורדוס: כאן או במקום אחר?

לפי יוסף בן מתתיהו, הורדוס בנה ליד המעיינות מקדש משיש לבן לכבוד אוגוסטוס (״מלחמת היהודים״ א, 404). החופרים מיקמו אותו תחילה בפתח המערה, אך מיקומו שנוי במחלוקת: יש חוקרים המעדיפים את האתר הסמוך עומרית. ב־2024 הציעו עדי ארליך ורון לביא, בכתב העת BASOR, פירוש אחר לחצר שמול המערה: לדבריהם היא מתוארכת לסוף המאה ה־1, לימי אגריפס השני, ושימשה מסגרת למשתאות. מסקנות אלו עדיין נבחנות מול ממצאי החפירות הקודמות.

מסורת וזיהוי

״שערי השאול״: האם המערה מופיעה בטקסט?

מדריכים רבים מציגים את מערת פאן כ״שערי השאול״ שעליהם מדובר במתי טז, יח. הרעיון מפתה: תהום ללא תחתית, הקשורה לאל פגאני, דווקא במקום שבו ישו מדבר על קהילה שהשערים האלה לא יגברו עליה.

הטקסט עצמו אינו יוצר את הקשר הזה. ביוונית נאמר ״שערי האדס״, כלומר עולם המתים, ומתי ממקם את השיחה בסביבת קיסריה בלי להזכיר מערה. החיבור ביניהם הוא אפוא קריאה מודרנית, אפשרית אך בלתי ניתנת להוכחה. היא עוזרת לדמיין את התפאורה, אבל אינה מלמדת היכן התרחשה הסצנה.

היסטוריה

מפניאס לבניאס: תולדות העיר

דרומית לכניסה לשמורה נחשף מרכז העיר הרומית, ששטחו כ־300 על 300 מטר, בחפירות שניהל וסיליוס צפריס החל מ־1988. צוותו חשף את הרחוב הראשי (הקרדו) ומבנה עצום ששטחו כ־2,000 מ״ר, שקמרונותיו נראים עד היום. המבנה מיוחס בדרך כלל לארמון אגריפס השני, אך הזיהוי אינו ודאי. בתקופה הביזנטית הוא הוסב לבית מרחץ.

• בסביבות 200 לפנה״ס: בקרב פניון מביס המלך הסלאוקי אנטיוכוס השלישי את צבא בית תלמי ומשתלט על האזור.
• סוף המאה ה־1 לפנה״ס: פניאס עוברת לידי הורדוס, הבונה מקדש לאוגוסטוס.
• בסביבות 3-2 לפנה״ס: בנו, פיליפוס הטטרארך, הופך אותה לבירתו וקורא לה קיסריה, לכבוד הקיסר. השם קיסריה של פיליפוס מבדיל אותה מהעיר שעל החוף.
• 61 לספירה: המלך אגריפס השני מפאר את העיר וקורא לה נרוניאס, שם שננטש כעבור כמה שנים.
• 70-67: בימי המרד הגדול אספסיאנוס חונה כאן עם צבאו; אחרי נפילת ירושלים טיטוס עורך כאן משחקים שבהם מושלכים שבויים יהודים לחיות טרף (יוסף בן מתתיהו, ״מלחמת היהודים״ ג, 444-443; ז, 24-23).
• התקופה הביזנטית: פולחן פאן דועך, בעיר הנוצרית יושב בישוף והארמון הופך לבית מרחץ.
• המאה ה־7: הכיבוש המוסלמי ב־635. ב־2022 מצאה רשות העתיקות בשמורה 44 מטבעות זהב מהתקופה, רובם של הקיסר הרקליוס.
• המאה ה־10: קהילה יהודית וקראים מתיישבים בבניאס, לפי עלון השמורה.
• 1164-1129: הצלבנים, שקראו למקום בלינאס, מחזיקים בו פעמיים; נור א־דין כובש אותו ב־1164. מבצר נמרוד שולט על האזור.
• 1209: הנוסע היהודי שמואל בן שמשון מזהה את המקום עם דן הקדומה, בעוד התל המקראי של דן נמצא כ־4 ק״מ מערבה.
• 1967: הכפר הסורי בניאס עובר לשליטה ישראלית במלחמת ששת הימים; תושביו עוזבים והכפר נהרס, למעט המסגד, כנסייה ומקומות קדושים.

על המצוק, מעל המערה, ניצב מבנה לבן קטן ובו כיפה: זהו המקום הקדוש המוסלמי נבי ח׳דר. לפי השערה ישנה, שאין לה הוכחה, המקום הוא בעל גד, ״תחת הר חרמון״ (יהושע יא, יז). על התקופה שהאתר מייצג קראו בדף על פעילותו של ישו בגליל.