קיסריה, עירו של הורדוס: התיאטרון, אמת המים והביקור

קיסריה בברית החדשה: פיליפוס, קורנליוס ופאולוס

קיסריה מופיעה רק בברית החדשה: בתקופת התנ״ך העיר עוד לא הייתה קיימת. ספר מעשי השליחים מזכיר אותה כחמש עשרה פעמים ומציג אותה כשער שדרכו נפתחת הבשורה הנוצרית לפני מי שאינם יהודים ומגיעה עד רומא. להקשר הרחב של התקופה ראו השליחים והכנסייה הראשונה.

פיליפוס המבשר (מעשי השליחים ח ו־כא)

אחרי שהטביל את הסריס הכושי בדרך לעזה, פיליפוס, אחד משבעת השמשים, מבשר בערי החוף ומגיע עד קיסריה (לפי מעשי השליחים ח, מ). נראה שהשתקע בה: שנים אחר כך מתארחים פאולוס וחבריו בביתו, ולפי הכתוב היו לו ארבע בנות בתולות שהתנבאו (מעשי השליחים כא, ח-ט).

פטרוס וקורנליוס שר המאה (מעשי השליחים י)

לפי מעשי השליחים י, א-ב, חי בקיסריה איש בשם קורנליוס, שר מאה בגדוד שנקרא ״האיטלקי״, אדם חסיד וירא אלוהים עם כל בני ביתו, שנתן צדקה רבה והתפלל תמיד.

בעקבות חזון שולח קורנליוס לקרוא לפטרוס מיפו, כשישים קילומטר דרומה. פטרוס, מצדו, רואה על גג ביתו של שמעון הבורסקי את חזון הסדין היורד מן השמים. בקיסריה הוא נכנס לבית של נוכרי, דבר שמסורתו לא עודדה, ומכריז שאלוהים אינו נושא פנים (מעשי השליחים י, לד). רוח הקודש יורדת על השומעים, ופטרוס מורה להטביל את קורנליוס ואת בני ביתו (מעשי השליחים י, מד-מח). בעיני ספר מעשי השליחים זו הטבילה הראשונה של נוכרי שאינו נימול, נקודת מפנה שחוזרת ונדונה בכינוס בירושלים (מעשי השליחים טו, ז-יא).

מותו של אגריפס הראשון (מעשי השליחים יב)

אגריפס הראשון, נכדו של הורדוס הגדול ומלך יהודה בשנים 41–44, יורד לקיסריה אחרי בריחתו של פטרוס (מעשי השליחים יב, יט). כשהוא נואם לפני שליחי צור וצידון בבגדי מלכות, העם מריע לו כאילו היה אל; לפי מעשי השליחים יב, כא-כג, מיד היכה בו מלאך ה׳ והוא מת, אכול תולעים. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מתאר את מותו הפתאומי בקיסריה, במהלך משחקים שנערכו בתיאטרון לכבוד הקיסר (״קדמוניות היהודים״ יט, 343–350): שני מקורות בלתי תלויים לאותו אירוע.

פאולוס במאסר בקיסריה (מעשי השליחים כג–כו)

פאולוס עובר בנמל כמה פעמים (מעשי השליחים ט, ל; יח, כב). לאחר שנעצר במקדש בירושלים, בסביבות שנת 57, הוא מובל בלילה תחת משמר כבד אל הנציב פליקס בקיסריה, והלה מצווה לשמור עליו ב״פרטוריון של הורדוס״ (מעשי השליחים כג, לה). כך עוברות שנתיים (מעשי השליחים כד, כז). הוא נשפט לפני פליקס, אחר כך לפני יורשו פורקיוס פסטוס, ולבסוף לפני המלך אגריפס השני וברניקי (מעשי השליחים כה, כג – כו, לב). מחשש שיימסר לידי יריביו, הוא מסתמך על אזרחותו הרומית ודורש להישפט לפני הקיסר, ופסטוס משיב לו שאל הקיסר ילך (לפי מעשי השליחים כה, יא-יב).

מקיסריה מפליג פאולוס לרומא, במסע שמסתיים בטביעת הספינה ליד מלטה (מעשי השליחים כז).

ממגדל סטרטון אל נמל קיסריה

לפני הורדוס היה במקום רק מעגן פיניקי קטן, מגדל סטרטון, שנוסד בערך במאה הרביעית לפנה״ס. רומא העניקה אותו להורדוס בשנת 30 לפנה״ס, והמלך פתח כאן באחד ממפעלי הבנייה הגדולים של ימי מלכותו, שתיאר יוסף בן מתתיהו (״מלחמת היהודים״ א, 408–415; ״קדמוניות היהודים״ טו, 331–341): עיר בתכנית רשת, מקדש לרומא ולאוגוסטוס הצופה על הנמל, תיאטרון, ארמון ו״אמפיתיאטרון״ למרוצים ולמשחקים. העיר נחנכה בסביבות 10–9 לפנה״ס.

סבסטוס, נמל שנבנה בלב הים

בהיעדר מפרץ טבעי בנו מהנדסי הורדוס בים הפתוח שני שוברי גלים גדולים, שתחמו אגן של כמאה דונם: אחד הנמלים המלאכותיים הגדולים בזמנו. הם השתמשו בבטון הידראולי שהכיל פוצולנה, אפר געשי שיובא ממפרץ נאפולי, ויצקו אותו לתוך תבניות עץ שהוטבעו במים. בעקבות תזוזות קרקע ואולי גם צונאמי, הנמל נסתם בחול ויצא משימוש בסוף העת העתיקה; את יסודותיו אפשר לראות היום בצלילה.

בירה רומית, עיר נוצרית ועיר צלבנית

• בערך 22–10/9 לפנה״ס — הורדוס בונה את העיר ואת נמל סבסטוס.
• 6 לספירה — יהודה הופכת לפרובינקיה רומית: קיסריה היא מושב הנציבים, ובהם פונטיוס פילטוס (26–36).
• 66 — התנגשויות בין התושבים היהודים והיוונים של קיסריה הן מן הגורמים שהציתו את המרד הגדול (יוסף בן מתתיהו, ״מלחמת היהודים״ ב, 284–292).
• אחרי 70 — אספסיאנוס הופך אותה למושבה רומית; אמת המים העילית מורחבת בימי אדריאנוס (המאה השנייה).
• המאות השלישית והרביעית — מרכז לימוד נוצרי חשוב: אוריגנס מלמד בה, ואוסביוס מקיסריה משמש בה בישוף וכותב את ״תולדות הכנסייה״. בעיר פעלו גם בתי מדרש של חכמים.
• בסביבות 640 — הכיבוש הערבי; העיר שוקעת.
• 1101 — בלדווין הראשון כובש את העיר; הגנואזים לוקחים את ה״סאקרו קטינו״, קערת זכוכית ירוקה שנחשבה זמן רב לגביע הקדוש.
• 1251–1252 — לואי התשיעי, מלך צרפת, מבצר את העיר הצלבנית בחומות ובחפיר.
• 1265 — הסולטן בייברס כובש את העיר והורס את ביצוריה.

חפירות וממצאים: אבן פילטוס וארמון הורדוס

• ייסודהורדוס הגדול, בערך 22–10/9 לפנה״ס
• מעמד בעת העתיקהבירת הפרובינקיה הרומית יהודה
• ממצא מרכזיכתובת פונטיוס פילטוס (1961)
• ניהולגן לאומי, רשות הטבע והגנים

אבן פילטוס (1961)

ביוני 1961 חשפה המשלחת הארכיאולוגית האיטלקית בראשות אנטוניו פרובה, שחפרה את התיאטרון, גוש אבן גיר במידות של כ־82 על 65 ס״מ, ששימש שימוש משני במדרגות במאה הרביעית. חרותה עליו הקדשה לטינית פגומה, ובה המילים TIBERIEVM, [PONTI]VS PILATVS ו־[PRAEF]ECTVS IVDA[EA]E: פונטיוס פילטוס, נציב יהודה, הקדיש מבנה לכבוד הקיסר טיבריוס (״טיבריאום״, שטיבו המדויק עדיין שנוי במחלוקת). זו הכתובת היחידה הידועה מימיו הנושאת את שמו של הנציב שלפי הבשורות צלב את ישו. היא גם מלמדת שתוארו הרשמי היה ״פרפקט״, בעוד שטקיטוס מכנה אותו ״פרוקורטור״. המקור שמור במוזיאון ישראל בירושלים; העתק מוצג באתר.

ארמון השונית

על שונית הסלע שמדרום לתיאטרון חשפו החפירות של אהוד נצר (האוניברסיטה העברית) מ־1976, ואחריהן בשנות ה־90 החפירות של קתרין גליסון וברברה בורל ושל יוסף פורת (רשות העתיקות), ארמון הרודיאני בן שני מפלסים: למטה אגף מגורים סביב בריכה גדולה חצובה בסלע מול הים; למעלה חצר ואולמות קבלה. חוקרים רבים מזהים בו את ארמון הורדוס שהפך לאחר מכן למשכן הנציבים הרומיים, כלומר ״הפרטוריון של הורדוס״ שבו הוחזק פאולוס (מעשי השליחים כג, לה). הזיהוי סביר, אך אין שריד שאפשר לקשור ישירות למאסרו.

הנמל והעבודות בשנים האחרונות

הנמל השקוע נחקר מאז שנות ה־80 בידי משלחת לארכיאולוגיה ימית בראשות אבנר רבן (אוניברסיטת חיפה) ורוברט הולפלדר, שתיעדה את טכניקות הבנייה הרומיות. משלחות אחרות, ובהן ״המשלחת המשותפת לקיסריה״ בשנות ה־70, חפרו את העיר התחתונה ורבעיה. ב־2019 שיקמה תוכנית גדולה במימון קרן אדמונד דה רוטשילד, יחד עם רשות העתיקות, החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים, את הקמרונות שמתחת לבמת מקדש אוגוסטוס, ובהם שוכן כיום מרכז מבקרים חדש.

מה רואים היום בגן הלאומי קיסריה

הגן הלאומי נמתח לאורך הים על פני יותר מקילומטר. מסלול נוח מתחיל בדרום, בתיאטרון, וממשיך צפונה אל הנמל והעיר הצלבנית.

התיאטרון הרומי

התיאטרון, שבנה הורדוס והורחב בתקופה הרומית, פונה אל הים. רוב מושביו שוחזרו לאחר החפירות האיטלקיות בשנות ה־60, וכיום מתקיימות בו שוב הופעות. העתק אבן פילטוס מוצב בקרבת מקום.

ארמון השונית וההיפודרום ההרודיאני

מעט צפונה הולכים על רצפות ארמון הורדוס, סביב הבריכה החצובה בסלע שהגלים מכים בה. לצדו נמתח ההיפודרום ההרודיאני, מסלול באורך של כמעט 300 מטר מוקף מושבים, ששימש למרוצי מרכבות ולמופעים; יוסף בן מתתיהו מכנה אותו ״אמפיתיאטרון״.

הנמל, הקמרונות והעיר הצלבנית

צפונה יותר, בקמרונות המשוחזרים של במת המקדש, שוכן מרכז המבקרים (ממצאים מן החפירות וסרט על בניית העיר). משם עוברים דרך חומות העיר הצלבנית של לואי התשיעי, עם הסוללות המשופעות והחפיר, אל הנמל העתיק, שלאורכו מסעדות וגלריות.

אמת המים של קיסריה, על החוף

מצפון לגן, מחוץ לתחומו, אמת המים של קיסריה עוברת על הדיונה לאורך חוף רחצה ציבורי. אמת המים העילית הזאת הביאה מים ממעיינות שלמרגלות הר הכרמל. במשך שנים יוחסה להורדוס, אבל היא נבנתה בכמה שלבים: תעלה ראשונה במאה הראשונה לספירה, שהוכפלה בימי אדריאנוס, כפי שמעידות כתובות של הלגיונות הרומיים שעבדו בה. מול החוף מגן הגן הלאומי הימי קיסריה על שרידי הנמל השקועים.

קיסריה או קיסריה של פיליפוס?

הברית החדשה מזכירה שתי ערים שונות בשם קיסריה, במרחק של כ־150 ק״מ זו מזו:

• קיסריה שעל חוף הים, שייסד הורדוס הגדול: קיסריה של ספר מעשי השליחים (קורנליוס, פיליפוס, פאולוס) ושל אבן פילטוס.
• קיסריה של פיליפוס, היום בניאס, למרגלות החרמון ליד מקורות הירדן: העיר נבנתה מחדש בידי פיליפוס, בנו של הורדוס, ושם ממקמות הבשורות את הודאתו של פטרוס בישו כמשיח (מתי טז, יג-כ; מרקוס ח, כז-ל).

כשספר מעשי השליחים אומר פשוט ״קיסריה״, הכוונה תמיד לעיר החוף. היישוב המודרני קיסריה, ממזרח לגן הלאומי, פותח במאה ה־20 בתמיכת משפחת רוטשילד.