תל עזקה: המרדף אחר מלכי האמורי (יהושע י)

עזקה בסיפור יהושע

המרדף "עד עזקה"

חמישה מלכי האמורי – מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון – צרים על גבעון, בת בריתו של ישראל. יהושע עולה מן הגלגל כל הלילה, מפתיע את הברית ומניס אותה. הכתוב עוקב אחר נסיגת המובסים מגבעון, דרך מעלה בית חורון, עד גבעות השפלה.

וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה־גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית־חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד־עֲזֵקָה וְעַד־מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית־חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם עַד־עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר־מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב

יהושע י, י-יא

עזקה משמשת כאן ציון גאוגרפי: הנקודה הרחוקה ביותר של המנוסה, במקום שבו גבעות בנימין מפנות את מקומן לשפלה. הכתוב אינו אומר שהעיר עצמה הותקפה או נכבשה.

"שמש בגבעון דום"

באותו יום אומר יהושע את דבריו המפורסמים: "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" (יהושע י, יב-יג). הסיפור מביא אותם מתוך "ספר הישר", קובץ שירה שאבד. עמק אילון וגבעון נמצאים כעשרים וכשלושים קילומטרים צפונה וצפון־מזרחה מעזקה: את הנוף הזה אי אפשר לראות מן התל, אבל רואים ממנו את סוף המרדף.

עיר ביהודה שבשפלה

ברשימת ערי יהודה נמנית עזקה עם ערי השפלה, לצד ירמות, עדולם ושוכה (יהושע טו, לה). אותם שמות מתרכזים סביב עמק האלה, וזה מסייע לאתר את המקום.

עזקה הכנענית: מה גילו החפירות

מן החלוצים ועד החפירות המודרניות

תל עזקה היה מן האתרים הראשונים שנחפרו בארץ: בשנים 1898–1899 חשפו בו פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר, מטעם הקרן לחקירת ארץ ישראל הבריטית, מבצר, מגדלים ומערות, ואחר כך כיסו את תעלותיהם. מאה שנה לאחר מכן סברו שהאתר מוצה. בשנת 2012 החלה משלחת לאוטנשלגר לעזקה, בראשות עודד ליפשיץ ויובל גדות (אוניברסיטת תל אביב) ומנפרד אמינג (אוניברסיטת היידלברג), ובין חבריה עידו קוך וסבינה קליימן. מתנדבים מכל העולם משתתפים בה בכל קיץ.

עיר כנענית משגשגת

עזקה, שבוצרה כבר בתקופת הברונזה התיכונה, הייתה בברונזה המאוחרת עיר עשירה, קשורה למנגנון המצרי ששלט אז בכנען: חרפושיות, קמעות וחפצים מצריים נמצאו בה בשפע. תיארוכי פחמן 14 מראים שהיישוב נמשך אל תוך המאה ה־12 לפנה"ס, אחרי המשבר שפקד את מזרח הים התיכון בסביבות 1200.

המקדש הפונה אל הזריחה

בשולי התל המזרחיים, מול עמק האלה, חשפו החופרים מקדש כנעני. במאה ה־13 לפנה"ס היה זה מקדש פתוח הפונה אל זריחת השמש, ובו מזבח עגול גדול מטויח עם אגן, סמוך לעמוד גיר. במאה ה־12 הפך למבנה סגור ומקורה בתכנית סימטרית; ביסודותיו נמצאו שבעה מטמוני יסוד של "נר וקערה". בין הממצאים: צלמית ברונזה קטנה של אל, כנראה בעל, פסלון פאיאנס של האל המצרי בס וקמע מצרי.

החורבן וקורבנותיו

במחצית השנייה של המאה ה־12 לפנה"ס נחרבה העיר בשרפה. במבנה גדול נמצאו ארבעה בני אדם שנמחצו תחת ההריסות, בתנוחות המעידות על אסון פתאומי; במקדש נמצאו שרידיהם של חמישה גברים מתחת לקירות שקרסו. החופרים מתארכים את החורבן לסביבות 1130 לפנה"ס או מעט אחר כך, ואינם מייחסים אותו לתוקף ידוע.

קנקן ועליו כתובת היראטית

בשנת 2019 נמצא בשכבת החורבן הזאת קנקן שלם ועליו מילים אחדות בכתב היראטי, הכתב הרהוט של הסופרים המצריים. הכתובת, שפורסמה בשנת 2026 בכתב העת "תל אביב", מזכירה ככל הנראה פקיד הממונה על משלוחי המס; בדיקת החומר מראה שהקנקן יוצר בתל צפית (גת), כ־8 ק"מ מערבה. זהו עד כה הטקסט ההיראטי המתוארך המאוחר ביותר בדרום הלבנט: המנהל המצרי עדיין פעל באזור זמן קצר לפני נפילת העיר.

אחרי יהושע: גוליית, סנחריב ונבוכדנאצר

עזקה נשארת שם מרכזי בהיסטוריה המקראית זמן רב אחרי ימי יהושע; פרקים אלה שייכים לתקופת השופטים והמלכים.

דוד וגוליית

בין שוכה לעזקה חונים הפלשתים לפני מלחמת דוד בגוליית.

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין־שׂוֹכֹה וּבֵין־עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים

שמואל א יז, א

מבצר של ממלכת יהודה

עזקה, שיושבה מחדש בתקופת הברזל, הפכה לעיר ספר של ממלכת יהודה. לוח אשורי מקוטע השמור במוזיאון הבריטי, המכונה "כתובת עזקה", מתאר את כיבושה, ורבים מייחסים אותו למסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס: עיר השוכנת "על רכס הר", שחומותיה כאילו נוגעות בשמים.

"כי לא נראה את עזקה"

בזמן הפלישה הבבלית מציין ירמיהו כי לכיש ועזקה הן ערי המבצר האחרונות של יהודה.

וְחֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל־לָכִישׁ וְאֶל־עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר

ירמיהו לד, ז

אוסטרקון שנמצא בלכיש, מכתב מס' 4, מסתיים במילים: "וידע אדני כי אל משאת לכש נחנו שמרם ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה". יש הקוראים בכך את נפילת עזקה; אחרים סבורים שהכותב, שהוצב במקום אחר, פשוט לא יכול היה לראותה. ההד לירמיהו לד, ז נותר אחד המפגשים המרשימים בין הכתוב המקראי לארכאולוגיה.

ביקור בתל עזקה היום

התל שוכן בשוליו הצפוניים של פארק בריטניה, שטח נרחב של יער נטוע וחורש טבעי בניהול קרן קיימת לישראל. למרגלות הגבעה יש חניון פיקניק, ושביל קצר – כשתי דקות עלייה לפי קק"ל – מוביל אל הפסגה.

נקודת התצפית

בראש התל ניצבים ספסלי אבן חקוקים בפסוקים משמואל א יז, מול עמק האלה. מזרחה משתרע העמק שבו ממקמת המסורת את מלחמת דוד וגוליית; מערבה, ביום בהיר, נראים תל צפית (גת הפלשתית) ומישור החוף. זה המקום הטוב ביותר לדמיין את הגאוגרפיה של יהושע י: גבול בין ההר לשפלה.

החפירות

שטחי החפירה פרושים בכמה חלקים של הפסגה. הם אינם בהכרח פתוחים או מסומנים לקהל, ועשויים להיות מגודרים או מכוסים בין העונות. השרידים הנראים בפסגה שייכים גם לתקופות רבות, עד מבצר מן התקופה ההלניסטית או החשמונאית. כדי לראות עבודה בשטח, הדרך הפשוטה ביותר היא להגיע בעונת החפירות של הקיץ ולפעול לפי הנחיות הצוות.