
תל גזר: העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמה
עיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.
עיר מלוכה כנענית תחת שלטון מצרים, לכיש נמנית עם ערי הדרום שכבש יהושע. החפירות בה מספרות סיפור מורכב וארוך יותר.
תל לכיש (בערבית תל א־דוויר) הוא אחד התלים הגדולים בשפלת יהודה, אזור הגבעות הנמוכות שבין מישור החוף להרי יהודה. בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה לכיש עיר־מדינה כנענית שבראשה מלך מקומי, כפופה למצרים. ספר יהושע מונה אותה עם חמש ערי האמורי שחברו נגד גבעון, ומספר כיצד נלכדה "ביום השני" (יהושע י, לא-לב).
בשטח מגלה הארכאולוגיה עיר כנענית משגשגת, עשירה במקדשים ובחפצים מצריים, שנחרבה בשרפה בסביבות 1150–1130 לפנה"ס – מאוחר מן התאריכים המוצעים בדרך כלל ליהושע. דף זה מבחין בין הסיפור המקראי, ממצאי החפירות ומה שרואים היום בגן הלאומי, שבו רוב השרידים הגלויים שייכים לעיר היהודאית המאוחרת יותר.
בקצרה
תכנון הביקור
| משך הביקור | כשעה ורבע עד שעה וחצי, כולל הסרט במרכז המבקרים. |
|---|---|
| שעות ומחירים | משתנים לפי העונה: יש לברר מול רשות הטבע והגנים לפני הביקור. |
| הזמנה מראש | הכניסה למרכז המבקרים בהזמנה מראש דרך מערכת ההזמנות של רשות הטבע והגנים; אפשר לבקש את הסרט באנגלית או בערבית. |
| נגישות | החניה, מרכז המבקרים, פינת הפיקניק המוצלת והעלייה עד סככת התצפית נגישים לכיסאות גלגלים; שאר השביל אינו נגיש. |
| עונות מומלצות | אביב וסתיו. בקיץ כדאי להגיע מוקדם: בתל מעט מאוד צל. |
| מה להביא | נעליים סגורות, מים וכובע. |
האתר הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים. במרכז המבקרים מוקרן סרט היכרות, ולאחר מכן מסיירים בתל באופן עצמאי בשבילים מסומנים ולאורך שילוט חדש. תכננו מסלול בשפלה עם בניית סיור.

בסביבה
הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור תל לכיש.
מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.
עיר ביהודה ומערותיה
על גבעה מיוערת מעל עמק האלה חנו הפלשתים „בין שוכה ובין עזקה” לפני הקרב של דוד וגוליית. החפירות חשפו בה גם עיר כנענית שנחרבה בשרפה.
דוד וגוליית
מצפון לחברון, ברמת אל־חליל, נשמרו שרידי מקום מסורתי הקשור לאברהם ולהכנסת האורחים שבבראשית יח.
היסטוריה ותנ״ך
הסיפור המקראי
אחרי שיהושע כורת ברית עם הגבעונים, קורא אדוני־צדק מלך ירושלים לארבעה מלכי הדרום להעניש את גבעון. מלך לכיש נקרא יפיע.
וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל־הוֹהָם מֶלֶךְ־חֶבְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָם מֶלֶךְ־יַרְמוּת וְאֶל־יָפִיעַ מֶלֶךְ־לָכִישׁ וְאֶל־דְּבִיר מֶלֶךְ־עֶגְלוֹן לֵאמֹר
יהושע י, ג
חמשת הצבאות צרים על גבעון; יהושע מביס אותם ורודף אחריהם בדרך מעלה בית חורון עד עזקה ועד מקדה (יהושע י, י). חמשת המלכים מסתתרים במערה במקדה, ושם הם נתפסים ומומתים (יהושע י, טז-כז).
הסיפור ממשיך במסע מהיר בדרום: מקדה, לבנה, ואחריהן לכיש, עגלון, חברון ודביר. לכיש היא העיר היחידה בסיפור זה שלכידתה מתוארת במפורש "ביום השני".
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ. וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה
יהושע י, לא-לב
הפסוק הבא מוסיף כי הורם מלך גזר עלה לעזור ללכיש והוכה (יהושע י, לג). מלך לכיש מופיע אחר כך ברשימת המלכים המוכים (יהושע יב, יא), והעיר נמנית עם נחלת שבט יהודה בשפלה (יהושע טו, לט).
📖 מה שהכתוב אינו אומר
יהושע י אינו מזכיר שרפה בלכיש. הספר אף מציין שישראל לא שרפו את "הערים העמדות על תלם", מלבד חצור, שאותה שרף יהושע (יהושע יא, יג). פרט זה חשוב כשמשווים את הסיפור לשכבות החורבן שמצאו הארכאולוגים.
ארכאולוגיה

צורת האתר, עם מדרונותיו התלולים ופינותיו החדות, נוצרה בתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה־17–16 לפנה"ס). סוללת עפר ואבנים עצומה, חלקלקה, הקיפה אז את העיר המבוצרת. עיר זו נחרבה באמצע המאה ה־16 לפנה"ס; לכיש התחדשה בהדרגה בתקופת הברונזה המאוחרת (בערך 1550–1200 לפנה"ס) והפכה לאחת הערים המשגשגות בדרום כנען.
במאה ה־14 לפנה"ס מזכירים את לכיש כמה פעמים מכתבי אל־עמארנה, התכתבות דיפלומטית באכדית שנמצאה במצרים. שליטי העיר, ובהם זמרדי (זמרידה) ושפטי־בעל, כותבים לפרעה ומבטיחים לו את נאמנותם. עבדי־חבה מלך ירושלים מדווח מצדו כי זמרדי נרצח בידי עבדיו. הלוחות מתארים ארץ מפוצלת לנסיכויות קטנות ויריבות, כולן כפופות למצרים – אותו רקע פוליטי שמניחה גם ברית חמשת המלכים של ערים שכנות ביהושע י.
בשנות ה־30 של המאה ה־20 חשפה המשלחת הבריטית, למרגלות התל בצפון־מערב, מקדש שנבנה בתוך החפיר הנטוש של ביצורי הברונזה התיכונה. המקדש הורחב בשלושה שלבים בין המאה ה־15 למאה ה־13 לפנה"ס, והתגלו בו מאות כלים, תכשיטים ומנחות, וכן כד ועליו כתובת קצרה בכתב אלפביתי קדום. הוא נחרב בשרפה בסוף המאה ה־13 או בראשית המאה ה־12 לפנה"ס, יחד עם העיר של שכבה VII.
העיר הכנענית האחרונה, שכבה VI, הייתה גדולה וצפופה, וככל הנראה ללא חומה. בראש התל חפר צוותו של דוד אוסישקין מקדש שהאדריכלות שלו מעידה על השפעה מצרית חזקה. בשנים 2016–2017 גילתה המשלחת הרביעית מקדש נוסף מן המאה ה־12 לפנה"ס בפינה הצפון־מזרחית של התל: שתי מצבות בקודש הקודשים, קדרות ברונזה, תכשיטים, חרפושיות ושתי צלמיות ברונזה של "אל מכה" עם זרוע מורמת, המזוהות לרוב עם בעל או רשף.
ארכאולוגיה
החורבן המתועד ביותר, של שכבה VI, התרחש אחרי 1200 לפנה"ס, באמצע המאה ה־12 או במחציתה השנייה. הוא מאוחר משני התאריכים המוצעים בדרך כלל ליהושע: בסביבות 1400 לפנה"ס לפי החישוב הנגזר ממלכים א ו, א, או המאה ה־13 לפי הכרונולוגיה "הנמוכה". גם את קץ שכבה VII, בסביבות 1200, אי אפשר לייחס לקבוצה מסוימת: שום כתובת או כלי נשק אינם מזהים את התוקפים. החוקרים מעלים אפשרויות של סכסוכים בין ערי כנען, נסיגת מצרים, "גויי הים" או מהומות פנימיות.
⚖️ סיפור וארכאולוגיה
הארכאולוגיה אינה מאשרת כיבוש ישראלי של לכיש בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וגם אינה מאפשרת לתארך את סיפור יהושע י. חוקרים רבים סבורים שהפרק נכתב מאוחר הרבה יותר, בימי מלכי יהודה, כשלכיש הייתה העיר השנייה בחשיבותה בממלכה. קוראים אחרים מחזיקים בקריאה היסטורית יותר של הכתוב. כך או כך, ההריסות הנראות בראש התל אינן של עירו של יפיע.
ארכאולוגיה

היסטוריה
מה שהמבקר רואה ראשון בתל לכיש שייך לתקופה אחרת, המוצגת בדף על ממלכות ישראל ויהודה. לכיש, שנבנתה מחדש בתקופת הברזל, הפכה למבצר החשוב ביותר של יהודה אחרי ירושלים, עם חומה כפולה, שער גדול וארמון־מבצר שנבנה על פודיום.
בזמן מרד חזקיהו באשור צר סנחריב על לכיש וכבש אותה; ללכיש שלח אליו חזקיהו את דבר כניעתו (מלכים ב יח, יד). הקשרים האלה בין יהודה לאשור ניכרים גם בבולה האכדית שנמצאה בירושלים. בפינה הדרום־מערבית של התל נשמרה סוללת המצור האשורית, גל אבנים הנשען על המדרון, ולפי רשות הטבע והגנים זו סוללת המצור האשורית היחידה הידועה במזרח הקרוב. המגינים השיבו לה בסוללת־נגד מבפנים.

סנחריב ציווה לחקוק את ההסתערות על קירות אולם בארמונו בנינוה. תבליטי לכיש, המוצגים היום במוזיאון הבריטי בלונדון, מראים אילי ניגוח, קשתים והגליית התושבים.
בשער שהעלו הבבלים באש מצא סטארקי בשנת 1935 אוסטרקאות – מכתבים שנכתבו בדיו על חרסים. מכתב מס' 4 מסתיים במילים "כי לא נראה את עזקה", הד לירמיהו לד, ז, שבו לכיש ועזקה הן ערי המבצר האחרונות של יהודה.
לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

עיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.

רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.

״ראש כל הממלכות האלה״: העיר הכנענית הגדולה בארץ, חורבנה באש וויכוח ארכיאולוגי שעדיין לא הוכרע.
תל לכיש נמצא בשפלה שבדרום הארץ, סמוך למושב לכיש, כ־5 ק"מ דרומית־מערבית לבית גוברין וכ־40 ק"מ דרומית־מערבית לירושלים בקו אווירי. קואורדינטות ה־GPS מופיעות בפרק "הגעה ו־GPS".
ספר יהושע מספר זאת (יהושע י, לא-לב). הארכאולוגיה מראה שני חורבנות של העיר הכנענית, בסביבות 1200 ואחר כך בסביבות 1150–1130 לפנה"ס, בלי רמז לזהות החורבים. החורבן השני, המתוארך היטב, מאוחר מן התאריכים המוצעים ליהושע. השאלה נותרת פתוחה ותלויה גם בדרך שבה מתארכים את הסיפור עצמו.
מקדש כנעני שנבנה למרגלות התל, בחפיר הנטוש של ביצורי הברונזה התיכונה, ושימש בשלושה שלבים מן המאה ה־15 ועד המאה ה־13 לפנה"ס. הוא נחפר בשנות ה־30 ואינו מוסדר לביקור.
במאה ה־14 לפנה"ס כתבו לפרעה שליטים כמו זמרדי (זמרידה) ושפטי־בעל. איש מהם אינו נקרא יפיע, המלך הנזכר ביהושע י, ג; המכתבים משקפים רק עשורים אחדים במאה ה־14.
בעיקר את העיר היהודאית: השער, פודיום הארמון־המבצר, החומות, הבאר וסוללת המצור האשורית משנת 701 לפנה"ס. השכבות הכנעניות מוסברות בשילוט ובסרט שבמרכז המבקרים.
התבליטים המקוריים, מארמון סנחריב בנינוה, מוצגים במוזיאון הבריטי בלונדון. חלק ממכתבי לכיש שמורים במוזיאון ישראל בירושלים.
כשעה ורבע עד שעה וחצי, כולל הסרט במרכז המבקרים. הכניסה למרכז מחייבת הזמנה מראש דרך רשות הטבע והגנים; יש לבדוק שעות ומחירים לפני הביקור.
החניון, מרכז המבקרים, פינת הפיקניק המוצלת והעלייה לתצפית המוצלת נגישים לכיסאות גלגלים. שאר המסלול אינו נגיש.