תל לכיש: העיר הכנענית שכבש יהושע

לכיש בספר יהושע

יפיע מלך לכיש וברית חמשת המלכים

אחרי שיהושע כורת ברית עם הגבעונים, קורא אדוני־צדק מלך ירושלים לארבעה מלכי הדרום להעניש את גבעון. מלך לכיש נקרא יפיע.

וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל־הוֹהָם מֶלֶךְ־חֶבְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָם מֶלֶךְ־יַרְמוּת וְאֶל־יָפִיעַ מֶלֶךְ־לָכִישׁ וְאֶל־דְּבִיר מֶלֶךְ־עֶגְלוֹן לֵאמֹר

יהושע י, ג

חמשת הצבאות צרים על גבעון; יהושע מביס אותם ורודף אחריהם בדרך מעלה בית חורון עד עזקה ועד מקדה (יהושע י, י). חמשת המלכים מסתתרים במערה במקדה, ושם הם נתפסים ומומתים (יהושע י, טז-כז).

לכידת לכיש "ביום השני"

הסיפור ממשיך במסע מהיר בדרום: מקדה, לבנה, ואחריהן לכיש, עגלון, חברון ודביר. לכיש היא העיר היחידה בסיפור זה שלכידתה מתוארת במפורש "ביום השני".

וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ. וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה

יהושע י, לא-לב

הפסוק הבא מוסיף כי הורם מלך גזר עלה לעזור ללכיש והוכה (יהושע י, לג). מלך לכיש מופיע אחר כך ברשימת המלכים המוכים (יהושע יב, יא), והעיר נמנית עם נחלת שבט יהודה בשפלה (יהושע טו, לט).

לכיש, עיר כנענית בתקופת הברונזה המאוחרת

תל שעוצב בתקופת הברונזה התיכונה

צורת האתר, עם מדרונותיו התלולים ופינותיו החדות, נוצרה בתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה־17–16 לפנה"ס). סוללת עפר ואבנים עצומה, חלקלקה, הקיפה אז את העיר המבוצרת. עיר זו נחרבה באמצע המאה ה־16 לפנה"ס; לכיש התחדשה בהדרגה בתקופת הברונזה המאוחרת (בערך 1550–1200 לפנה"ס) והפכה לאחת הערים המשגשגות בדרום כנען.

עיר־מדינה תחת חסות מצרים

במאה ה־14 לפנה"ס מזכירים את לכיש כמה פעמים מכתבי אל־עמארנה, התכתבות דיפלומטית באכדית שנמצאה במצרים. שליטי העיר, ובהם זמרדי (זמרידה) ושפטי־בעל, כותבים לפרעה ומבטיחים לו את נאמנותם. עבדי־חבה מלך ירושלים מדווח מצדו כי זמרדי נרצח בידי עבדיו. הלוחות מתארים ארץ מפוצלת לנסיכויות קטנות ויריבות, כולן כפופות למצרים – אותו רקע פוליטי שמניחה גם ברית חמשת המלכים של ערים שכנות ביהושע י.

המקדש שבחפיר

בשנות ה־30 של המאה ה־20 חשפה המשלחת הבריטית, למרגלות התל בצפון־מערב, מקדש שנבנה בתוך החפיר הנטוש של ביצורי הברונזה התיכונה. המקדש הורחב בשלושה שלבים בין המאה ה־15 למאה ה־13 לפנה"ס, והתגלו בו מאות כלים, תכשיטים ומנחות, וכן כד ועליו כתובת קצרה בכתב אלפביתי קדום. הוא נחרב בשרפה בסוף המאה ה־13 או בראשית המאה ה־12 לפנה"ס, יחד עם העיר של שכבה VII.

מקדשי העיר העליונה (שכבה VI)

העיר הכנענית האחרונה, שכבה VI, הייתה גדולה וצפופה, וככל הנראה ללא חומה. בראש התל חפר צוותו של דוד אוסישקין מקדש שהאדריכלות שלו מעידה על השפעה מצרית חזקה. בשנים 2016–2017 גילתה המשלחת הרביעית מקדש נוסף מן המאה ה־12 לפנה"ס בפינה הצפון־מזרחית של התל: שתי מצבות בקודש הקודשים, קדרות ברונזה, תכשיטים, חרפושיות ושתי צלמיות ברונזה של "אל מכה" עם זרוע מורמת, המזוהות לרוב עם בעל או רשף.

• זיהויתל א־דוויר = לכיש, הוצע בשנות ה־20 של המאה ה־20 ואושר במכתבי לכיש; הסכמה רחבה מאוד
• ברונזה מאוחרתהמקדש שבחפיר (המאות ה־15–13), שכבות VII ו־VI, מקדשי העיר העליונה
• כתובותמכתבי אל־עמארנה (המאה ה־14), כתובות היראטיות מצריות על קערות, כתובות אלפביתיות קדומות
• נראה היוםבעיקר העיר היהודאית (המאות ה־9–6 לפנה"ס): שער, ארמון־מבצר, סוללת מצור

קץ לכיש הכנענית ושאלת יהושע

שני חורבנות בזה אחר זה

• בסביבות 1200 לפנה"ס — המקדש שבחפיר עולה באש; קץ העיר של שכבה VII (התיארוך שנוי במחלוקת: סוף המאה ה־13 או ראשית המאה ה־12).
• המאה ה־12 לפנה"ס — העיר של שכבה VI, עדיין תחת השפעת מצרים: לוחית ברונזה נושאת את הקרטוש של רעמסס השלישי.
• בסביבות 1150–1130 לפנה"ס — העיר של שכבה VI נחרבת בשרפה עזה ונותרת בחורבנה כמאתיים שנה.

פער כרונולוגי שיש להודות בו

החורבן המתועד ביותר, של שכבה VI, התרחש אחרי 1200 לפנה"ס, באמצע המאה ה־12 או במחציתה השנייה. הוא מאוחר משני התאריכים המוצעים בדרך כלל ליהושע: בסביבות 1400 לפנה"ס לפי החישוב הנגזר ממלכים א ו, א, או המאה ה־13 לפי הכרונולוגיה "הנמוכה". גם את קץ שכבה VII, בסביבות 1200, אי אפשר לייחס לקבוצה מסוימת: שום כתובת או כלי נשק אינם מזהים את התוקפים. החוקרים מעלים אפשרויות של סכסוכים בין ערי כנען, נסיגת מצרים, "גויי הים" או מהומות פנימיות.

מאה שנות חפירות בתל לכיש

• 1932–1938 — משלחת בריטית בראשות ג'יימס לסלי סטארקי, עם אולגה טפנל וג'רלד לנקסטר הרדינג: המקדש שבחפיר, שער העיר, מכתבי לכיש. סטארקי נרצח בינואר 1938; אולגה טפנל פרסמה את התוצאות עד סוף שנות ה־50.
• 1966 ו־1968 — יוחנן אהרוני, מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב: "מקדש השמש" מן התקופה הפרסית או ההלניסטית ושכבות קדומות יותר.
• 1973–1994 — דוד אוסישקין (אוניברסיטת תל אביב והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה): רצף השכבות המלא, מקדש שכבה VI, סוללת המצור האשורית, שער העיר.
• 2013–2017 — המשלחת הרביעית, בראשות יוסף גרפינקל (האוניברסיטה העברית), מייקל הזל ומרטין קלינגבייל (אוניברסיטת סאות'רן אדוונטיסט): ביצורי יהודה והמקדש הכנעני הצפון־מזרחי.
• מאז 2017 — המשלחת האוסטרית־ישראלית (האקדמיה האוסטרית למדעים והאוניברסיטה העברית), בראשות פליקס הפלמאייר וקתרינה שטרייט: שכבות הברונזה התיכונה והמאוחרת, חרס ועליו כתובת אלפביתית קדומה מן המאה ה־15 לפנה"ס, אוסטרקון היראטי מצרי.

אחרי יהושע: העיר היהודאית ומצור 701

מה שהמבקר רואה ראשון בתל לכיש שייך לתקופה אחרת, המוצגת בדף השופטים והמלכים. לכיש, שנבנתה מחדש בתקופת הברזל, הפכה למבצר החשוב ביותר של יהודה אחרי ירושלים, עם חומה כפולה, שער גדול וארמון־מבצר שנבנה על פודיום.

סנחריב מול לכיש (701 לפנה"ס)

בזמן מרד חזקיהו באשור צר סנחריב על לכיש וכבש אותה; ללכיש שלח אליו חזקיהו את דבר כניעתו (מלכים ב יח, יד). בפינה הדרום־מערבית של התל נשמרה סוללת המצור האשורית, גל אבנים הנשען על המדרון, ולפי רשות הטבע והגנים זו סוללת המצור האשורית היחידה הידועה במזרח הקרוב. המגינים השיבו לה בסוללת־נגד מבפנים.

סנחריב ציווה לחקוק את ההסתערות על קירות אולם בארמונו בנינוה. תבליטי לכיש, המוצגים היום במוזיאון הבריטי בלונדון, מראים אילי ניגוח, קשתים והגליית התושבים.

מכתבי לכיש (בסביבות 588–586 לפנה"ס)

בשער שהעלו הבבלים באש מצא סטארקי בשנת 1935 אוסטרקאות – מכתבים שנכתבו בדיו על חרסים. מכתב מס' 4 מסתיים במילים "כי לא נראה את עזקה", הד לירמיהו לד, ז, שבו לכיש ועזקה הן ערי המבצר האחרונות של יהודה.

ביקור בגן הלאומי תל לכיש

האתר הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים. במרכז המבקרים מוקרן סרט היכרות, ולאחר מכן מסיירים בתל באופן עצמאי בשבילים מסומנים ולאורך שילוט חדש.

המסלול

• שער העיר ודרך העלייה: העיר היהודאית (תקופת הברזל), שבה נמצאו מכתבי לכיש.
• פודיום הארמון־המבצר בראש התל, עם תצפית על השפלה.
• סוללת המצור האשורית בפינה הדרום־מערבית, ובאר עמוקה.
• הברונזה המאוחרת: המקדשים הכנעניים נחפרו, אך מוכרים בעיקר מן השלטים; אין לצפות למקדש כנעני משוחזר.