תקופה מקראית: יציאת מצרים

תל לכיש העיר הכנענית שכבש יהושע

עיר מלוכה כנענית תחת שלטון מצרים, לכיש נמנית עם ערי הדרום שכבש יהושע. החפירות בה מספרות סיפור מורכב וארוך יותר.

  • איפה : השפלה, סמוך לקריית גת
  • משך : שעה ורבע–שעה וחצי
  • גישה : גן לאומי, גישה קלה
תכנון הביקור ↓
חומת אבן ושביל מדרגות העולה אל שער העיר בתל לכיש, על מדרון של עשב יבש

העיקר

תל לכיש (בערבית תל א־דוויר) הוא אחד התלים הגדולים בשפלת יהודה, אזור הגבעות הנמוכות שבין מישור החוף להרי יהודה. בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה לכיש עיר־מדינה כנענית שבראשה מלך מקומי, כפופה למצרים. ספר יהושע מונה אותה עם חמש ערי האמורי שחברו נגד גבעון, ומספר כיצד נלכדה "ביום השני" (יהושע י, לא-לב).

בשטח מגלה הארכאולוגיה עיר כנענית משגשגת, עשירה במקדשים ובחפצים מצריים, שנחרבה בשרפה בסביבות 1150–1130 לפנה"ס – מאוחר מן התאריכים המוצעים בדרך כלל ליהושע. דף זה מבחין בין הסיפור המקראי, ממצאי החפירות ומה שרואים היום בגן הלאומי, שבו רוב השרידים הגלויים שייכים לעיר היהודאית המאוחרת יותר.

בקצרה

למה לבוא
עיר מלוכה כנענית שנכבשה ״ביום השני״ בידי יהושע (יהושע י), ולימים עיר ביהודה שצר עליה סנחריב.
מה תראו
התל, מקדשיו ושרידיו הכנעניים, סוללת המצור האשורית והסרט במרכז המבקרים.
לבדוק לפני היציאה
גן לאומי (רשות הטבע והגנים); מרכז המבקרים בהזמנה מראש; מעט מאוד צל, בקיץ להגיע מוקדם.

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. לכיש בספר יהושע
  4. לכיש, עיר כנענית בתקופת הברונזה המאוחרת
  5. קץ לכיש הכנענית ושאלת יהושע
  6. מאה שנות חפירות בתל לכיש
  7. אחרי יהושע: העיר היהודאית ומצור 701
  8. להעמקה
  9. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

תל לכיש: תכנון הביקור

משך הביקור
כשעה ורבע עד שעה וחצי, כולל הסרט במרכז המבקרים.
שעות ומחירים
משתנים לפי העונה: יש לברר מול רשות הטבע והגנים לפני הביקור.
הזמנה מראש
הכניסה למרכז המבקרים בהזמנה מראש דרך מערכת ההזמנות של רשות הטבע והגנים; אפשר לבקש את הסרט באנגלית או בערבית.
נגישות
החניה, מרכז המבקרים, פינת הפיקניק המוצלת והעלייה עד סככת התצפית נגישים לכיסאות גלגלים; שאר השביל אינו נגיש.
עונות מומלצות
אביב וסתיו. בקיץ כדאי להגיע מוקדם: בתל מעט מאוד צל.
מה להביא
נעליים סגורות, מים וכובע.

ביקור בגן הלאומי תל לכיש

האתר הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים. במרכז המבקרים מוקרן סרט היכרות, ולאחר מכן מסיירים בתל באופן עצמאי בשבילים מסומנים ולאורך שילוט חדש. תכננו מסלול בשפלה עם בניית סיור.

המסלול

  • שער העיר ודרך העלייה: העיר היהודאית (תקופת הברזל), שבה נמצאו מכתבי לכיש.
  • פודיום הארמון־המבצר בראש התל, עם תצפית על השפלה.
  • סוללת המצור האשורית בפינה הדרום־מערבית, ובאר עמוקה.
  • הברונזה המאוחרת: המקדשים הכנעניים נחפרו, אך מוכרים בעיקר מן השלטים; אין לצפות למקדש כנעני משוחזר.
תל לכיש והמתקנים לאורך מסלול הביקור
תל לכיש והמתקנים לאורך מסלול הביקור.
מסלולים מוצעים
המסע בדרום (יהושע י)
תל גזר → תל עזקה → תל לכיש
יהודה מול אשור
ירושלים (עיר דוד) → בית גוברין → תל לכיש

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור תל לכיש.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 5.5 ק״מ⏱ 150 דק׳

    בית גוברין–מראשה

    עיר ביהודה ומערותיה

    דף בהכנה
  • במרחק 17 ק״מ⏱ 60 דק׳

    תל עזקה

    על גבעה מיוערת מעל עמק האלה חנו הפלשתים „בין שוכה ובין עזקה” לפני הקרב של דוד וגוליית. החפירות חשפו בה גם עיר כנענית שנחרבה בשרפה.

    לדף האתר →
  • במרחק 18 ק״מ⏱ 45 דק׳

    עמק האלה

    דוד וגוליית

    דף בהכנה
  • במרחק 24 ק״מ⏱ 45 דק׳

    אלוני ממרא

    מצפון לחברון, ברמת אל־חליל, נשמרו שרידי מקום מסורתי הקשור לאברהם ולהכנסת האורחים שבבראשית יח.

    לדף האתר →

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

הסיפור המקראי

לכיש בספר יהושע

יפיע מלך לכיש וברית חמשת המלכים

אחרי שיהושע כורת ברית עם הגבעונים, קורא אדוני־צדק מלך ירושלים לארבעה מלכי הדרום להעניש את גבעון. מלך לכיש נקרא יפיע.

וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל־הוֹהָם מֶלֶךְ־חֶבְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָם מֶלֶךְ־יַרְמוּת וְאֶל־יָפִיעַ מֶלֶךְ־לָכִישׁ וְאֶל־דְּבִיר מֶלֶךְ־עֶגְלוֹן לֵאמֹר

יהושע י, ג

חמשת הצבאות צרים על גבעון; יהושע מביס אותם ורודף אחריהם בדרך מעלה בית חורון עד עזקה ועד מקדה (יהושע י, י). חמשת המלכים מסתתרים במערה במקדה, ושם הם נתפסים ומומתים (יהושע י, טז-כז).

לכידת לכיש "ביום השני"

הסיפור ממשיך במסע מהיר בדרום: מקדה, לבנה, ואחריהן לכיש, עגלון, חברון ודביר. לכיש היא העיר היחידה בסיפור זה שלכידתה מתוארת במפורש "ביום השני".

וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ. וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה

יהושע י, לא-לב

הפסוק הבא מוסיף כי הורם מלך גזר עלה לעזור ללכיש והוכה (יהושע י, לג). מלך לכיש מופיע אחר כך ברשימת המלכים המוכים (יהושע יב, יא), והעיר נמנית עם נחלת שבט יהודה בשפלה (יהושע טו, לט).

📖 מה שהכתוב אינו אומר

יהושע י אינו מזכיר שרפה בלכיש. הספר אף מציין שישראל לא שרפו את "הערים העמדות על תלם", מלבד חצור, שאותה שרף יהושע (יהושע יא, יג). פרט זה חשוב כשמשווים את הסיפור לשכבות החורבן שמצאו הארכאולוגים.

ארכאולוגיה

לכיש, עיר כנענית בתקופת הברונזה המאוחרת

מבט אווירי על תל לכיש: ראש תל שטוח ובו שבילים, מדרונות תלולים וחממות חקלאיות למרגלותיו
תל לכיש מן האוויר: המדרונות התלולים שנוצרו מן החלקלקה של הברונזה התיכונה

תל שעוצב בתקופת הברונזה התיכונה

צורת האתר, עם מדרונותיו התלולים ופינותיו החדות, נוצרה בתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה־17–16 לפנה"ס). סוללת עפר ואבנים עצומה, חלקלקה, הקיפה אז את העיר המבוצרת. עיר זו נחרבה באמצע המאה ה־16 לפנה"ס; לכיש התחדשה בהדרגה בתקופת הברונזה המאוחרת (בערך 1550–1200 לפנה"ס) והפכה לאחת הערים המשגשגות בדרום כנען.

עיר־מדינה תחת חסות מצרים

במאה ה־14 לפנה"ס מזכירים את לכיש כמה פעמים מכתבי אל־עמארנה, התכתבות דיפלומטית באכדית שנמצאה במצרים. שליטי העיר, ובהם זמרדי (זמרידה) ושפטי־בעל, כותבים לפרעה ומבטיחים לו את נאמנותם. עבדי־חבה מלך ירושלים מדווח מצדו כי זמרדי נרצח בידי עבדיו. הלוחות מתארים ארץ מפוצלת לנסיכויות קטנות ויריבות, כולן כפופות למצרים – אותו רקע פוליטי שמניחה גם ברית חמשת המלכים של ערים שכנות ביהושע י.

המקדש שבחפיר

בשנות ה־30 של המאה ה־20 חשפה המשלחת הבריטית, למרגלות התל בצפון־מערב, מקדש שנבנה בתוך החפיר הנטוש של ביצורי הברונזה התיכונה. המקדש הורחב בשלושה שלבים בין המאה ה־15 למאה ה־13 לפנה"ס, והתגלו בו מאות כלים, תכשיטים ומנחות, וכן כד ועליו כתובת קצרה בכתב אלפביתי קדום. הוא נחרב בשרפה בסוף המאה ה־13 או בראשית המאה ה־12 לפנה"ס, יחד עם העיר של שכבה VII.

מקדשי העיר העליונה (שכבה VI)

העיר הכנענית האחרונה, שכבה VI, הייתה גדולה וצפופה, וככל הנראה ללא חומה. בראש התל חפר צוותו של דוד אוסישקין מקדש שהאדריכלות שלו מעידה על השפעה מצרית חזקה. בשנים 2016–2017 גילתה המשלחת הרביעית מקדש נוסף מן המאה ה־12 לפנה"ס בפינה הצפון־מזרחית של התל: שתי מצבות בקודש הקודשים, קדרות ברונזה, תכשיטים, חרפושיות ושתי צלמיות ברונזה של "אל מכה" עם זרוע מורמת, המזוהות לרוב עם בעל או רשף.

  • זיהויתל א־דוויר = לכיש, הוצע בשנות ה־20 של המאה ה־20 ואושר במכתבי לכיש; הסכמה רחבה מאוד
  • ברונזה מאוחרתהמקדש שבחפיר (המאות ה־15–13), שכבות VII ו־VI, מקדשי העיר העליונה
  • כתובותמכתבי אל־עמארנה (המאה ה־14), כתובות היראטיות מצריות על קערות, כתובות אלפביתיות קדומות
  • נראה היוםבעיקר העיר היהודאית (המאות ה־9–6 לפנה"ס): שער, ארמון־מבצר, סוללת מצור

ארכאולוגיה

קץ לכיש הכנענית ושאלת יהושע

שני חורבנות בזה אחר זה

  • בסביבות 1200 לפנה"ס — המקדש שבחפיר עולה באש; קץ העיר של שכבה VII (התיארוך שנוי במחלוקת: סוף המאה ה־13 או ראשית המאה ה־12).
  • המאה ה־12 לפנה"ס — העיר של שכבה VI, עדיין תחת השפעת מצרים: לוחית ברונזה נושאת את הקרטוש של רעמסס השלישי.
  • בסביבות 1150–1130 לפנה"ס — העיר של שכבה VI נחרבת בשרפה עזה ונותרת בחורבנה כמאתיים שנה.

פער כרונולוגי שיש להודות בו

החורבן המתועד ביותר, של שכבה VI, התרחש אחרי 1200 לפנה"ס, באמצע המאה ה־12 או במחציתה השנייה. הוא מאוחר משני התאריכים המוצעים בדרך כלל ליהושע: בסביבות 1400 לפנה"ס לפי החישוב הנגזר ממלכים א ו, א, או המאה ה־13 לפי הכרונולוגיה "הנמוכה". גם את קץ שכבה VII, בסביבות 1200, אי אפשר לייחס לקבוצה מסוימת: שום כתובת או כלי נשק אינם מזהים את התוקפים. החוקרים מעלים אפשרויות של סכסוכים בין ערי כנען, נסיגת מצרים, "גויי הים" או מהומות פנימיות.

⚖️ סיפור וארכאולוגיה

הארכאולוגיה אינה מאשרת כיבוש ישראלי של לכיש בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וגם אינה מאפשרת לתארך את סיפור יהושע י. חוקרים רבים סבורים שהפרק נכתב מאוחר הרבה יותר, בימי מלכי יהודה, כשלכיש הייתה העיר השנייה בחשיבותה בממלכה. קוראים אחרים מחזיקים בקריאה היסטורית יותר של הכתוב. כך או כך, ההריסות הנראות בראש התל אינן של עירו של יפיע.

ארכאולוגיה

מאה שנות חפירות בתל לכיש

  • 1932–1938 — משלחת בריטית בראשות ג'יימס לסלי סטארקי, עם אולגה טפנל וג'רלד לנקסטר הרדינג: המקדש שבחפיר, שער העיר, מכתבי לכיש. סטארקי נרצח בינואר 1938; אולגה טפנל פרסמה את התוצאות עד סוף שנות ה־50.
  • 1966 ו־1968 — יוחנן אהרוני, מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב: "מקדש השמש" מן התקופה הפרסית או ההלניסטית ושכבות קדומות יותר.
  • 1973–1994 — דוד אוסישקין (אוניברסיטת תל אביב והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה): רצף השכבות המלא, מקדש שכבה VI, סוללת המצור האשורית, שער העיר.
  • 2013–2017 — המשלחת הרביעית, בראשות יוסף גרפינקל (האוניברסיטה העברית), מייקל הזל ומרטין קלינגבייל (אוניברסיטת סאות'רן אדוונטיסט): ביצורי יהודה והמקדש הכנעני הצפון־מזרחי.
  • מאז 2017 — המשלחת האוסטרית־ישראלית (האקדמיה האוסטרית למדעים והאוניברסיטה העברית), בראשות פליקס הפלמאייר וקתרינה שטרייט: שכבות הברונזה התיכונה והמאוחרת, חרס ועליו כתובת אלפביתית קדומה מן המאה ה־15 לפנה"ס, אוסטרקון היראטי מצרי.
חדרים וקירות שנחשפו בתל לכיש
חדרים וקירות שנחשפו בתל לכיש.

היסטוריה

אחרי יהושע: העיר היהודאית ומצור 701

מה שהמבקר רואה ראשון בתל לכיש שייך לתקופה אחרת, המוצגת בדף על ממלכות ישראל ויהודה. לכיש, שנבנתה מחדש בתקופת הברזל, הפכה למבצר החשוב ביותר של יהודה אחרי ירושלים, עם חומה כפולה, שער גדול וארמון־מבצר שנבנה על פודיום.

סנחריב מול לכיש (701 לפנה"ס)

בזמן מרד חזקיהו באשור צר סנחריב על לכיש וכבש אותה; ללכיש שלח אליו חזקיהו את דבר כניעתו (מלכים ב יח, יד). הקשרים האלה בין יהודה לאשור ניכרים גם בבולה האכדית שנמצאה בירושלים. בפינה הדרום־מערבית של התל נשמרה סוללת המצור האשורית, גל אבנים הנשען על המדרון, ולפי רשות הטבע והגנים זו סוללת המצור האשורית היחידה הידועה במזרח הקרוב. המגינים השיבו לה בסוללת־נגד מבפנים.

תבליט אבן אשורי ובו חיילים ומכונות מצור העולים על סוללות לעבר חומות העיר
ההסתערות על לכיש בתבליטי ארמון סנחריב בנינוה (בסביבות 700 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי

סנחריב ציווה לחקוק את ההסתערות על קירות אולם בארמונו בנינוה. תבליטי לכיש, המוצגים היום במוזיאון הבריטי בלונדון, מראים אילי ניגוח, קשתים והגליית התושבים.

מכתבי לכיש (בסביבות 588–586 לפנה"ס)

בשער שהעלו הבבלים באש מצא סטארקי בשנת 1935 אוסטרקאות – מכתבים שנכתבו בדיו על חרסים. מכתב מס' 4 מסתיים במילים "כי לא נראה את עזקה", הד לירמיהו לד, ז, שבו לכיש ועזקה הן ערי המבצר האחרונות של יהודה.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

שורת מצבות אבן גבוהות ואגן אבן גדול לצד שביל, על התל המכוסה עשב בגזר
במרחק 33 ק״מ השפלה, בין ירושלים לתל אביב ⏱ 90 דק׳

תל גזר: העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמה

עיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.

שרידי הארמון הכנעני בתל חצור תחת גג הגנה גדול, עם מדרגות ושני עמודי בזלת
במרחק 175 ק״מ הגליל העליון, סמוך לראש פינה ⏱ 120 דק׳

תל חצור: בירת כנען בספר יהושע יא

״ראש כל הממלכות האלה״: העיר הכנענית הגדולה בארץ, חורבנה באש וויכוח ארכיאולוגי שעדיין לא הוכרע.

שאלות נפוצות

היכן נמצאת לכיש?

תל לכיש נמצא בשפלה שבדרום הארץ, סמוך למושב לכיש, כ־5 ק"מ דרומית־מערבית לבית גוברין וכ־40 ק"מ דרומית־מערבית לירושלים בקו אווירי. קואורדינטות ה־GPS מופיעות בפרק "הגעה ו־GPS".

האם יהושע באמת כבש את לכיש?

ספר יהושע מספר זאת (יהושע י, לא-לב). הארכאולוגיה מראה שני חורבנות של העיר הכנענית, בסביבות 1200 ואחר כך בסביבות 1150–1130 לפנה"ס, בלי רמז לזהות החורבים. החורבן השני, המתוארך היטב, מאוחר מן התאריכים המוצעים ליהושע. השאלה נותרת פתוחה ותלויה גם בדרך שבה מתארכים את הסיפור עצמו.

מהו המקדש שבחפיר?

מקדש כנעני שנבנה למרגלות התל, בחפיר הנטוש של ביצורי הברונזה התיכונה, ושימש בשלושה שלבים מן המאה ה־15 ועד המאה ה־13 לפנה"ס. הוא נחפר בשנות ה־30 ואינו מוסדר לביקור.

מי היו מלכי לכיש במכתבי אל־עמארנה?

במאה ה־14 לפנה"ס כתבו לפרעה שליטים כמו זמרדי (זמרידה) ושפטי־בעל. איש מהם אינו נקרא יפיע, המלך הנזכר ביהושע י, ג; המכתבים משקפים רק עשורים אחדים במאה ה־14.

מה רואים היום באתר?

בעיקר את העיר היהודאית: השער, פודיום הארמון־המבצר, החומות, הבאר וסוללת המצור האשורית משנת 701 לפנה"ס. השכבות הכנעניות מוסברות בשילוט ובסרט שבמרכז המבקרים.

היכן אפשר לראות את תבליטי לכיש?

התבליטים המקוריים, מארמון סנחריב בנינוה, מוצגים במוזיאון הבריטי בלונדון. חלק ממכתבי לכיש שמורים במוזיאון ישראל בירושלים.

כמה זמן להקדיש לתל לכיש?

כשעה ורבע עד שעה וחצי, כולל הסרט במרכז המבקרים. הכניסה למרכז מחייבת הזמנה מראש דרך רשות הטבע והגנים; יש לבדוק שעות ומחירים לפני הביקור.

האם תל לכיש נגיש לאנשים עם מוגבלות בניידות?

החניון, מרכז המבקרים, פינת הפיקניק המוצלת והעלייה לתצפית המוצלת נגישים לכיסאות גלגלים. שאר המסלול אינו נגיש.

הגעה ו-GPS

תל לכיש

גן לאומי תל לכיש, סמוך למושב לכיש, כ־5 ק"מ דרומית־מערבית לבית גוברין (בווייז: "גן לאומי תל לכיש")

קואורדינטות GPS : 31.5655, 34.8492 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות