תל גזר: העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמה

גזר בספר יהושע

הורם מלך גזר

גזר נכנסת לסיפור המקראי בפרק י בספר יהושע, במהלך המערכה בדרום. בשעה שבני ישראל צרים על לכיש, עולה הורם מלך גזר לעזרת העיר השכנה ומובס. הכתוב אינו אומר שגזר עצמה נכבשה: מדובר בקרב נגד צבא מלכה, הרחק מחומותיה. "מלך גזר" נזכר אחר כך ברשימת המלכים שהוכו (יהושע יב, יב).

כנענים שנשארו

ספר יהושע וספר שופטים מדגישים נקודה בולטת: גזר לא נכבשה. העיר נמסרת לנחלת שבט אפרים, אך יושביה הכנענים נשארים בה.

״וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד.״

יהושע טז, י

ספר שופטים חוזר על הדברים כמעט מילה במילה: "וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר" (שופטים א, כט). תיאור של כיבוש שלא הושלם עומד בניגוד לתמונה של השתלטות מלאה על הארץ. הוא מתיישב עם מה שעולה מן המקורות המצריים: בתקופת הברונזה המאוחרת נותרה גזר עיר כנענית הקשורה למצרים.

עיר לוויים

בחלוקת הארץ נמנית גזר עם הערים שניתנו, עם מגרשיהן, ללוויים ממשפחת קהת (יהושע כא, כא). הפסוק מזכיר אותה מיד אחרי שכם, עיר המקלט. על הנייר העיר שייכת לנחלת ישראל, אך הסיפור מודה שהיא נשארת בידי הכנענים.

המשך: פרעה, בתו ושלמה

לפי המקרא, גזר עוברת לידי ישראל רק מאוחר הרבה יותר, במאה העשירית לפני הספירה. פרעה, ששמו אינו נזכר בכתוב, לוכד אותה, שורף אותה ונותן אותה שילוחים לבתו, אשת שלמה. המלך בונה אותה מחדש יחד עם ירושלים, חצור ומגידו.

״פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת־גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.״

מלכים א ט, טז

ההמשך הזה חורג מתקופת יציאת מצרים וכיבוש הארץ, אך הוא מאיר את סופה של גזר הכנענית. הכתוב המקראי הוא המקור היחיד המזכיר את מתן העיר כשילוחים.

גזר במקורות המצריים (בערך 1500–1200 לפנה״ס)

מעטות הן ערי כנען המופיעות לעתים קרובות כל כך בתעודות מצרים של תקופת הממלכה החדשה. תעודות אלה אינן מזכירות את יהושע או את בני ישראל בגזר, אך הן מראות כיצד נראתה העיר בתקופה שבה המקרא ממקם את הכיבוש.

• המאה ה-15 לפנה״ס — תחותמס השלישי כולל את גזר ברשימת הערים של מסעו הראשון לכנען, החקוקה בכרנך. שכבת חורבן מתקופה זו מיוחסת לעתים קרובות לצבאו.
• אמצע המאה ה-14 לפנה״ס — במכתבי אל-עמארנה, התכתובת הדיפלומטית של פרעה, כעשרה מכתבים נשלחו ממלכי גזר (גזרו), ובהם מלכילו ויפחו. הם מציגים את עצמם כעבדיו הנאמנים של פרעה, בעוד שכניהם, ובראשם מלך ירושלים, מאשימים אותם בתמיכה בחבירו.
• בסביבות 1208 לפנה״ס — מצבת מרנפתח מהללת את ניצחון פרעה בכנען: אשקלון נלקחה, גזר נלכדה, ינועם הושמדה. באותה כתובת מופיע האזכור הקדום ביותר הידוע של "ישראל", המתואר כעם.

הארכיאולוגיה של תל גזר

יותר ממאה שנות חפירה

גזר היא אחת הערים המקראיות הראשונות שזוהו בזכות כתובות. החל משנת 1874 גילה שארל קלרמון-גנו סביב התל אבנים חקוקות בעברית (או בארמית) וביוונית, שפירושן "תחום גזר". הן מתוארכות למאות האחרונות לפני הספירה. את התל חפר אחר כך ר״א סטיוארט מקאליסטר מטעם הקרן לחקירת ארץ ישראל (1902–1905 ו-1907–1909), ואחריו ויליאם ג׳ דבר ו-Hebrew Union College (1964–1973, עם עונות נוספות ב-1984 וב-1990). בשנים 2006–2017 ניהלו סטיבן אורטיז ושמואל וולף את פרויקט החפירה והפרסום של תל גזר, בחסות מכון טנדי לארכיאולוגיה ואחר כך מרכז לנייר (אוניברסיטת ליפסקומב). פרסום התוצאות עדיין נמשך.

• זיהויתל גזר = גזר המקראית (כתובות "תחום גזר")
• יישובהתקופה הכלקוליתית ← התקופה הרומית
• שיא כנעניהברונזה התיכונה (בערך 1650–1550 לפנה״ס)
• ניהולרשות הטבע והגנים

השער והביצורים הכנעניים (הברונזה התיכונה)

בתקופת הברונזה התיכונה הפכה גזר לעיר גדולה ומבוצרת. במדרון הדרום-מערבי נחשף שער מוקף מגדלים, ובו קירות לבני בוץ על יסודות אבן. מגדל אדיר מגן עליו. סוללת עפר וגיר כבושים, מצופה טיח, חיזקה את בסיס החומות.

מקדש המצבות

בצפון התל ניצב המכלול המרשים ביותר באתר: שורה של עשר מצבות הערוכות מצפון לדרום. הגבוהה שבהן מתנשאת לכשלושה מטרים. לפניהן אגן אבן גדול, ששימש אולי לניסוך. המכלול, שנחשף בידי מקאליסטר ונחקר מחדש ב-1968, מתוארך לסביבות 1600 לפנה״ס; ייעודו המדויק עדיין שנוי במחלוקת. רבים רואים בו "במה" כנענית, ויש הרואים בו אתר לציון בריתות בין ערים.

מפעל המים

מנהרה אלכסונית באורך של כשישים מטרים, חצובה בסלע, יורדת עד מי התהום. היא אפשרה לתושבים לשאוב מים מתוך העיר. מקאליסטר חשף אותה לראשונה, ובשנים 2010–2017 פינה אותה במלואה צוות של הסמינר התאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס ושל רשות הטבע והגנים. החופרים מתארכים אותה לתקופת הברונזה התיכונה, וכך היא עשויה להיות מן העתיקות מסוגה בארץ. התיארוך הזה עדיין שנוי במחלוקת.

הברונזה המאוחרת: עירם של מכתבי אל-עמארנה

שכבות הברונזה המאוחרת (בערך 1550–1200 לפנה״ס) בולטות פחות בשטח, אך הן מתועדות היטב: מבנים מונומנטליים על האקרופוליס, חרפושיות וחותמות מצריים, ובהם חרפושית גדולה הנושאת את שמו של אמנחותפ השלישי. הן מאירות את הרקע של מכתבי אל-עמארנה. בחפירות אורטיז ווולף נחשף בית גדול שנשרף בסוף המאה ה-13, ובו שלדים של שלושה בני אדם. החופרים מייחסים את החורבן למסע מרנפתח. לדעת חוקרים אחרים, הקשר למצבה אפשרי אך לא הוכח.

השער בן ששת התאים (תקופת הברזל)

במדרון הדרומי ניצב "שער שלמה", ובו שלושה זוגות תאי שמירה משני צדי המעבר. הוא מחובר לחומת סוגרים. מקאליסטר סבר שזו מצודה חשמונאית. בשנת 1957 השווה אותו יגאל ידין לשערים הזהים בחצור ובמגידו ולמלכים א ט, טו. החופרים בשנים האחרונות מתארכים אותו למאה העשירית לפנה״ס; תומכי "הכרונולוגיה הנמוכה" מעדיפים את המאה התשיעית. כך או כך, הוא מאוחר בכמה מאות שנים לתקופת יהושע.

לוח גזר

בשנת 1908 מצא מקאליסטר לוח אבן גיר קטן וחקוק: לוח גזר. הוא מונה את חודשי השנה לפי עבודות החקלאות (אסיף, זרע, קציר שעורים…). הלוח מתוארך בדרך כלל למאה העשירית לפנה״ס ונמנה עם הכתובות הקדומות ביותר הידועות באזור; החוקרים עדיין דנים אם לשונו היא כבר עברית או ניב כנעני קרוב. הלוח המקורי שמור במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ודגם מוגדל שלו מוצב לאורך המסלול.

ביקור בגן הלאומי תל גזר

המסלול שמציעה רשות הטבע והגנים הוא מסלול הליכה מעגלי ומסומן. מן החניה, שבה נותרו שרידים ממחנה משלחת החפירות הראשונה, נכנסים אל התל. משם עוברים ליד הדגם של לוח גזר ואל התצפית הדרומית לכיוון כרמי יוסף.

• מפעל המים: כ-175 מדרגות יורדות אל המנהרה. מהר מאוד נעשה חשוך: הביאו פנס ונעליים טובות, הרצפה עלולה להיות חלקלקה.
• המגדל והשער הכנעניים, הנשקפים מגשר עץ.
• שער שלמה, ממזרח: יסודות אבן שעליהם נבנו בעבר קירות לבני בוץ.
• התצפית על עמק איילון, שנזכר בדברי יהושע בקרב גבעון: "וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב).
• מקדש המצבות, בעמק קטן בצפון.
• קבר השייח׳, עם תצפית רחבה, לפני החזרה לחניה.

גזר משתלבת היטב עם ערי השפלה האחרות הנזכרות ביהושע י, כמו לכיש ועזקה. להקשר הרחב ראו את תקופת יציאת מצרים וכיבוש כנען.