תקופה מקראית: יציאת מצרים

תל גזר העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמה

עיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.

  • איפה : השפלה, בין ירושלים לתל אביב
  • משך : שעה–שעה וחצי
  • גישה : אתר פתוח, גישה חופשית מכביש 44
תכנון הביקור ↓
שורת מצבות אבן גבוהות ואגן אבן גדול לצד שביל, על התל המכוסה עשב בגזר

העיקר

באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, סמוך לכרמי יוסף, משתרע גן לאומי תל גזר על גבעה הצופה אל עמק איילון ואל מישור החוף. במקרא גזר מופיעה בסיפור הכיבוש: הורם מלך גזר מובס בידי יהושע כשהוא בא לעזרת לכיש, אך הכנענים יושבי העיר אינם מגורשים ממנה (יהושע י, לג; טז, י).

תל גזר הוא גם אחד האתרים המתועדים ביותר של סוף תקופת הברונזה: מלכיו כותבים אל פרעה במכתבי אל-עמארנה, ומצבת מרנפתח מכריזה בסביבות 1208 לפני הספירה כי "גזר נלכדה". בשטח עוברים ליד שער כנעני, מקדש בן עשר מצבות, מפעל מים מרשים החצוב בסלע ושער בן שישה תאים מתקופת הברזל, המיוחס לשלמה.

״אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת־לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת־עַמּוֹ עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לוֹ שָׂרִיד.״

יהושע י, לג

בקצרה

למה לבוא
חורם מלך גזר הובס בידי יהושע, אך הכנענים לא גורשו (יהושע י; ט״ז); נבנתה מחדש בימי שלמה.
מה תראו
התל מעל עמק איילון, שרידיו הכנעניים והשלמוניים, ומפעל המים.
לבדוק לפני היציאה
אתר פתוח תמיד, ללא קופה (רשות הטבע והגנים); פנס למפעל המים; שער כרמי יוסף סגור בשבת.

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. גזר בספר יהושע
  4. גזר במקורות המצריים (בערך 1500–1200 לפנה״ס)
  5. הארכיאולוגיה של תל גזר
  6. להעמקה
  7. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

תל גזר: תכנון הביקור

משך הביקור
60 עד 90 דקות למסלול המלא, כולל מפעל המים.
שעות פתיחה ודמי כניסה
לפי רשות הטבע והגנים (נבדק ב-29 בספטמבר 2026): אתר פתוח ללא שעות פתיחה וללא דמי כניסה, ואסור לשהות בו בלילה. יש לברר מול הרשות לפני הביקור.
דרכי הגעה
מכביש 44: דרך חקלאית מסומנת (ירוק-לבן) כ-300 מטרים אחרי הכניסה לכרמי יוסף. בשבתות ובחגים שער כרמי יוסף סגור למטיילים, ויש להגיע בדרך אחרת.
מה להביא
פנס ונעליים סגורות למפעל המים; מים וכובע. אין בית שימוש בתל.
נגישות
שביל עפר, סלעי לעתים, ומדרגות רבות במפעל המים. הכניסה ברכב לאתר מותרת רק לאנשים עם מוגבלות בהצגת תעודה רשמית.
כלבים
מותרים עם רצועה ומחסום, אך אסורים במפעל המים.
עונות מומלצות
אביב (פרגים ורקפות) וסתיו; בקיץ כדאי להגיע מוקדם בבוקר, כי בתל מעט צל.

ביקור בגן הלאומי תל גזר

המסלול שמציעה רשות הטבע והגנים הוא מסלול הליכה מעגלי ומסומן. מן החניה, שבה נותרו שרידים ממחנה משלחת החפירות הראשונה, נכנסים אל התל. משם עוברים ליד הדגם של לוח גזר ואל התצפית הדרומית לכיוון כרמי יוסף.

  • מפעל המים: כ-175 מדרגות יורדות אל המנהרה. מהר מאוד נעשה חשוך: הביאו פנס ונעליים טובות, הרצפה עלולה להיות חלקלקה.
  • המגדל והשער הכנעניים, הנשקפים מגשר עץ.
  • שער שלמה, ממזרח: יסודות אבן שעליהם נבנו בעבר קירות לבני בוץ.
  • התצפית על עמק איילון, שנזכר בדברי יהושע בקרב גבעון: "וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב).
  • מקדש המצבות, בעמק קטן בצפון.
  • קבר השייח׳, עם תצפית רחבה, לפני החזרה לחניה.

🧭 מה רואים, ומאיזו תקופה

שער, מגדל, מצבות ומפעל מים: הברונזה התיכונה, לפני 1500 לפנה״ס. שכבות הברונזה המאוחרת: כמעט אינן נראות, וידועות בעיקר מן החפירות ומן הממצאים. השער בן ששת התאים: תקופת הברזל, המאות ה-10–9 לפנה״ס. אין שריד שניתן לקשר ישירות להורם או ליהושע.

גזר משתלבת היטב עם ערי השפלה האחרות הנזכרות ביהושע י, כמו לכיש ועזקה: ראו רעיונות לטיול יומי בשפלה. להקשר הרחב ראו את העמוד על כיבוש כנען בהנהגת יהושע.

מסלולים מוצעים
השפלה של יהושע י
תל גזר ← תל עזקה ← תל לכיש
שערי שלמה
תל גזר ← מגידו ← חצור

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור תל גזר.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 18 ק״מ⏱ 60 דק׳

    תל עזקה

    על גבעה מיוערת מעל עמק האלה חנו הפלשתים „בין שוכה ובין עזקה” לפני הקרב של דוד וגוליית. החפירות חשפו בה גם עיר כנענית שנחרבה בשרפה.

    לדף האתר →
  • במרחק 18 ק״מ⏱ 45 דק׳

    עמק האלה

    דוד וגוליית

    דף בהכנה
  • במרחק 27 ק״מ⏱ 150 דק׳

    יפו

    מארזי הלבנון שהובאו בים לבניית המקדש ועד חזונו של פטרוס על גג ביתו של שמעון הבורסקי: ארבעת אלפים שנות היסטוריה על גבעה מעל הים התיכון.

    לדף האתר →
  • במרחק 28 ק״מ⏱ 180 דק׳

    מוזיאון ישראל

    היכל הספר ומגילות ים המלח

    דף בהכנה

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

הסיפור המקראי

גזר בספר יהושע

הורם מלך גזר

גזר נכנסת לסיפור המקראי בפרק י בספר יהושע, במהלך המערכה בדרום. בשעה שבני ישראל צרים על לכיש, עולה הורם מלך גזר לעזרת העיר השכנה ומובס. הכתוב אינו אומר שגזר עצמה נכבשה: מדובר בקרב נגד צבא מלכה, הרחק מחומותיה. "מלך גזר" נזכר אחר כך ברשימת המלכים שהוכו (יהושע יב, יב).

כנענים שנשארו

ספר יהושע וספר שופטים מדגישים נקודה בולטת: גזר לא נכבשה. העיר נמסרת לנחלת שבט אפרים, אך יושביה הכנענים נשארים בה.

״וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד.״

יהושע טז, י

ספר שופטים חוזר על הדברים כמעט מילה במילה: "וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר" (שופטים א, כט). תיאור של כיבוש שלא הושלם עומד בניגוד לתמונה של השתלטות מלאה על הארץ. הוא מתיישב עם מה שעולה מן המקורות המצריים: בתקופת הברונזה המאוחרת נותרה גזר עיר כנענית הקשורה למצרים.

עיר לוויים

בחלוקת הארץ נמנית גזר עם הערים שניתנו, עם מגרשיהן, ללוויים ממשפחת קהת (יהושע כא, כא). הפסוק מזכיר אותה מיד אחרי שכם, עיר המקלט. על הנייר העיר שייכת לנחלת ישראל, אך הסיפור מודה שהיא נשארת בידי הכנענים.

המשך: פרעה, בתו ושלמה

לפי המקרא, גזר עוברת לידי ישראל רק מאוחר הרבה יותר, במאה העשירית לפני הספירה. פרעה, ששמו אינו נזכר בכתוב, לוכד אותה, שורף אותה ונותן אותה שילוחים לבתו, אשת שלמה. המלך בונה אותה מחדש יחד עם ירושלים, חצור ומגידו.

״פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת־גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.״

מלכים א ט, טז

ההמשך הזה חורג מתקופת יציאת מצרים וכיבוש הארץ, אך הוא מאיר את סופה של גזר הכנענית. הכתוב המקראי הוא המקור היחיד המזכיר את מתן העיר כשילוחים.

היסטוריה

גזר במקורות המצריים (בערך 1500–1200 לפנה״ס)

מעטות הן ערי כנען המופיעות לעתים קרובות כל כך בתעודות מצרים של תקופת הממלכה החדשה. תעודות אלה אינן מזכירות את יהושע או את בני ישראל בגזר, אך הן מראות כיצד נראתה העיר בתקופה שבה המקרא ממקם את הכיבוש.

  • המאה ה-15 לפנה״ס — תחותמס השלישי כולל את גזר ברשימת הערים של מסעו הראשון לכנען, החקוקה בכרנך. שכבת חורבן מתקופה זו מיוחסת לעתים קרובות לצבאו.
  • אמצע המאה ה-14 לפנה״ס — במכתבי אל-עמארנה, התכתובת הדיפלומטית של פרעה, כעשרה מכתבים נשלחו ממלכי גזר (גזרו), ובהם מלכילו ויפחו. הם מציגים את עצמם כעבדיו הנאמנים של פרעה, בעוד שכניהם, ובראשם מלך ירושלים, מאשימים אותם בתמיכה בחבירו.
  • בסביבות 1208 לפנה״ס — מצבת מרנפתח מהללת את ניצחון פרעה בכנען: אשקלון נלקחה, גזר נלכדה, ינועם הושמדה. באותה כתובת מופיע האזכור הקדום ביותר הידוע של "ישראל", המתואר כעם.

🔎 מה אומרים המקורות האלה

בתקופת הברונזה המאוחרת גזר היא עיר-מדינה כנענית חשובה, וסאלית של מצרים. הדבר מתיישב עם יהושע טז, י, המתאר כנענים שנשארו בגזר. עם זאת, שום תעודה מצרית אינה מזכירה מתקפה ישראלית על העיר, והארכיאולוגיה אינה מאפשרת לתארך את הקרב עם הורם.

ארכאולוגיה

הארכיאולוגיה של תל גזר

יותר ממאה שנות חפירה

גזר היא אחת הערים המקראיות הראשונות שזוהו בזכות כתובות. החל משנת 1874 גילה שארל קלרמון-גנו סביב התל אבנים חקוקות בעברית (או בארמית) וביוונית, שפירושן "תחום גזר". הן מתוארכות למאות האחרונות לפני הספירה. את התל חפר אחר כך ר״א סטיוארט מקאליסטר מטעם הקרן לחקירת ארץ ישראל (1902–1905 ו-1907–1909), ואחריו ויליאם ג׳ דבר ו-Hebrew Union College (1964–1973, עם עונות נוספות ב-1984 וב-1990). בשנים 2006–2017 ניהלו סטיבן אורטיז ושמואל וולף את פרויקט החפירה והפרסום של תל גזר, בחסות מכון טנדי לארכיאולוגיה ואחר כך מרכז לנייר (אוניברסיטת ליפסקומב). פרסום התוצאות עדיין נמשך.

  • זיהויתל גזר = גזר המקראית (כתובות "תחום גזר")
  • יישובהתקופה הכלקוליתית ← התקופה הרומית
  • שיא כנעניהברונזה התיכונה (בערך 1650–1550 לפנה״ס)
  • ניהולרשות הטבע והגנים

השער והביצורים הכנעניים (הברונזה התיכונה)

בתקופת הברונזה התיכונה הפכה גזר לעיר גדולה ומבוצרת. במדרון הדרום-מערבי נחשף שער מוקף מגדלים, ובו קירות לבני בוץ על יסודות אבן. מגדל אדיר מגן עליו. סוללת עפר וגיר כבושים, מצופה טיח, חיזקה את בסיס החומות.

שני גושים של לבני בוץ ואבנים משני צדי מעבר, למרגלות גבעה מכוסה עשב
השער הכנעני בתל גזר, מתקופת הברונזה התיכונה

מקדש המצבות

בצפון התל ניצב המכלול המרשים ביותר באתר: שורה של עשר מצבות הערוכות מצפון לדרום. הגבוהה שבהן מתנשאת לכשלושה מטרים. לפניהן אגן אבן גדול, ששימש אולי לניסוך. המכלול, שנחשף בידי מקאליסטר ונחקר מחדש ב-1968, מתוארך לסביבות 1600 לפנה״ס; ייעודו המדויק עדיין שנוי במחלוקת. רבים רואים בו "במה" כנענית, ויש הרואים בו אתר לציון בריתות בין ערים.

⚠️ שימו לב לתאריכים

מצבות גזר מתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה, בסביבות 1600 לפנה״ס: הן קודמות לשנת 1500, ולכן עתיקות מן התקופה שבה ממקמים את יציאת מצרים ואת הכיבוש. אין הן מונומנט של יהושע ולא עדות לבני ישראל. הן ממחישות את הפולחן הכנעני שהמקרא מדבר עליו, למשל כשספר דברים מצווה "וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת־מַצֵּבֹתָם" (דברים יב, ג).

מפעל המים

מנהרה אלכסונית באורך של כשישים מטרים, חצובה בסלע, יורדת עד מי התהום. היא אפשרה לתושבים לשאוב מים מתוך העיר. מקאליסטר חשף אותה לראשונה, ובשנים 2010–2017 פינה אותה במלואה צוות של הסמינר התאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס ושל רשות הטבע והגנים. החופרים מתארכים אותה לתקופת הברונזה התיכונה, וכך היא עשויה להיות מן העתיקות מסוגה בארץ. התיארוך הזה עדיין שנוי במחלוקת.

מנהרה מקומרת החצובה בסלע גיר ונעלמת בחשכה
הכניסה למפעל המים החצוב בסלע בתל גזר

הברונזה המאוחרת: עירם של מכתבי אל-עמארנה

שכבות הברונזה המאוחרת (בערך 1550–1200 לפנה״ס) בולטות פחות בשטח, אך הן מתועדות היטב: מבנים מונומנטליים על האקרופוליס, חרפושיות וחותמות מצריים, ובהם חרפושית גדולה הנושאת את שמו של אמנחותפ השלישי. הן מאירות את הרקע של מכתבי אל-עמארנה. בחפירות אורטיז ווולף נחשף בית גדול שנשרף בסוף המאה ה-13, ובו שלדים של שלושה בני אדם. החופרים מייחסים את החורבן למסע מרנפתח. לדעת חוקרים אחרים, הקשר למצבה אפשרי אך לא הוכח.

השער בן ששת התאים (תקופת הברזל)

במדרון הדרומי ניצב "שער שלמה", ובו שלושה זוגות תאי שמירה משני צדי המעבר. הוא מחובר לחומת סוגרים. מקאליסטר סבר שזו מצודה חשמונאית. בשנת 1957 השווה אותו יגאל ידין לשערים הזהים בחצור ובמגידו ולמלכים א ט, טו. החופרים בשנים האחרונות מתארכים אותו למאה העשירית לפנה״ס; תומכי "הכרונולוגיה הנמוכה" מעדיפים את המאה התשיעית. כך או כך, הוא מאוחר בכמה מאות שנים לתקופת יהושע.

יסודות אבן של שער בעל תאים בין עשב יבש, ומאחור כרמים וישוב
השער בן ששת התאים מתקופת הברזל, "שער שלמה"

לוח גזר

בשנת 1908 מצא מקאליסטר לוח אבן גיר קטן וחקוק: לוח גזר. הוא מונה את חודשי השנה לפי עבודות החקלאות (אסיף, זרע, קציר שעורים…). הלוח מתוארך בדרך כלל למאה העשירית לפנה״ס ונמנה עם הכתובות הקדומות ביותר הידועות באזור; החוקרים עדיין דנים אם לשונו היא כבר עברית או ניב כנעני קרוב. הלוח המקורי שמור במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ודגם מוגדל שלו מוצב לאורך המסלול.

פרט של קירות האבן שנחשפו בתל גזר
פרט של קירות האבן שנחשפו בתל גזר.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

חומת אבן ושביל מדרגות העולה אל שער העיר בתל לכיש, על מדרון של עשב יבש
במרחק 33 ק״מ השפלה, סמוך לקריית גת ⏱ 90 דק׳

תל לכיש: העיר הכנענית שכבש יהושע

עיר מלוכה כנענית תחת שלטון מצרים, לכיש נמנית עם ערי הדרום שכבש יהושע. החפירות בה מספרות סיפור מורכב וארוך יותר.

מבט אווירי על תל מגידו, רמה של שרידים נטועה דקלים, מעל שדות פורחים בעמק יזרעאל
במרחק 84 ק״מ עמק יזרעאל, הגליל ⏱ 120 דק׳

תל מגידו: עיר כנענית בימי יהושע

עיר כנענית שלפי המקרא הובסה אך מעולם לא הורשה: ארבעת אלפים שנות היסטוריה בצומת הדרכים שבין מצרים למסופוטמיה.

שרידי הארמון הכנעני בתל חצור תחת גג הגנה גדול, עם מדרגות ושני עמודי בזלת
במרחק 142 ק״מ הגליל העליון, סמוך לראש פינה ⏱ 120 דק׳

תל חצור: בירת כנען בספר יהושע יא

״ראש כל הממלכות האלה״: העיר הכנענית הגדולה בארץ, חורבנה באש וויכוח ארכיאולוגי שעדיין לא הוכרע.

שאלות נפוצות

היכן נמצא תל גזר ואיך מגיעים אליו?

תל גזר נמצא בשפלה, באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, ליד כרמי יוסף. מגיעים אליו מכביש 44 ומשם בדרך חקלאית מסומנת. קואורדינטות ה-GPS וקישורי Waze, Google Maps ו-Apple Maps מופיעים בפרק "הגעה ו-GPS".

האם הכניסה לתל גזר בתשלום?

לפי רשות הטבע והגנים, האתר פתוח ללא שעות פתיחה וללא דמי כניסה (נבדק ב-29 בספטמבר 2026). אסור לשהות בו בלילה. התנאים עשויים להשתנות: בדקו מול הרשות לפני היציאה.

האם יהושע כבש את גזר?

לא, לפי המקרא עצמו. יהושע מכה את הורם מלך גזר, שבא לעזרת לכיש (יהושע י, לג), אך הכתוב מציין שהכנענים יושבי גזר לא הורשו (יהושע טז, י; שופטים א, כט). העיר עוברת לידי ישראל רק בימי שלמה (מלכים א ט, טז-יז).

האם עשר המצבות בגזר הן מימי יהושע?

לא. מקדש המצבות מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה, בסביבות 1600 לפנה״ס, כלומר לפני 1500. הוא קודם לתקופת יציאת מצרים והכיבוש. זהו מונומנט כנעני שייעודו המדויק עדיין שנוי במחלוקת.

מה אומרת מצבת מרנפתח על גזר?

כתובת זו של פרעה מרנפתח, המתוארכת לסביבות 1208 לפנה״ס, מכריזה שגזר נלכדה במסעו לכנען. היא מזכירה גם את "ישראל", האזכור הקדום ביותר הידוע של השם. החופרים בשנים האחרונות קושרים שריפה מסוף המאה ה-13 למסע זה.

היכן אפשר לראות את לוח גזר?

הלוח המקורי, שנמצא ב-1908, שמור במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. דגם מוגדל שלו מוצג לאורך המסלול בגן הלאומי.

האם אפשר לרדת למפעל המים?

כן, כ-175 מדרגות מובילות אל תחתית המנהרה. אחרי כמה עשרות מדרגות נעשה חשוך: הביאו פנס ונעליים מתאימות, והיזהרו מהחלקה. כלבים אינם מורשים להיכנס.

עם אילו אתרים כדאי לשלב את תל גזר?

עם ערי השפלה האחרות של יהושע י, כמו תל עזקה ותל לכיש, או עם מגידו וחצור, שבהן שערים דומים בני שישה תאים. אפשר לחבר אותם למסלול תנ״כי אחד בכלי בניית סיור.

הגעה ו-GPS

תל גזר

גן לאומי תל גזר, גישה מכביש 44 ליד כרמי יוסף (בין רמלה לבית שמש)

קואורדינטות GPS : 31.8597, 34.9225 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות