תקופה מקראית: יציאת מצרים

תל מגידו עיר כנענית בימי יהושע

עיר כנענית שלפי המקרא הובסה אך מעולם לא הורשה: ארבעת אלפים שנות היסטוריה בצומת הדרכים שבין מצרים למסופוטמיה.

  • איפה : עמק יזרעאל, הגליל
  • משך : שעה וחצי–שעתיים
  • גישה : גן לאומי, גישה קלה
תכנון הביקור ↓
מבט אווירי על תל מגידו, רמה של שרידים נטועה דקלים, מעל שדות פורחים בעמק יזרעאל

העיקר

מעל עמק יזרעאל מתנשא תל מגידו — מגידו המקראית, הקרויה בערבית תל אל־מתסלים — שהייתה במשך יותר מאלפיים שנה אחת הערים החזקות בכנען. היא שלטה במוצא מעבר ואדי ערה, על הדרך הבין־לאומית שחיברה בין מצרים לסוריה ולמסופוטמיה. ספר יהושע מונה את מלכה בין המלכים המובסים, אך מציין גם ששבט מנשה לא הצליח להוריש ממנה את הכנענים.

בזווית הכנענית הזו מתמקד הדף: הקרב של פרעה תחותמס השלישי, מכתבי אל־עמארנה, הארמון והשנהבים מתקופת הברונזה המאוחרת, ומקדשים ומזבח עגול עתיקים הרבה יותר. לעומת זאת, המבנים המפורסמים ביותר בגן (שער שישה התאים, ה״אורוות״, מפעל המים) שייכים לתקופת הברזל, זמן רב אחרי תקופת יציאת מצרים. האתר הוא גן לאומי ואתר מורשת עולמית של אונסק״ו מאז 2005, והמסורת הנוצרית ממקמת בו את ארמגדון.

בקצרה

למה לבוא
עיר כנענית שיהושע ניצח את מלכה, אך מנשה לא הוריש את יושביה (יהושע י״ב; שופטים א).
מה תראו
המתחם המקודש והמזבח העגול, השער, ״האורוות״, מפעל המים והתצפית על עמק יזרעאל.
לבדוק לפני היציאה
גן לאומי (רשות הטבע והגנים); לבדוק הנחיות ביטחון ופתיחה; בקיץ מוקדם בבוקר.

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. מגידו בספרי יהושע ושופטים
  4. מגידו, עיר וסאלית של מצרים
  5. המתחם המקודש: מקדשים ומזבח עגול מתקופת הברונזה הקדומה
  6. שער, ״אורוות״ ומפעל מים: תקופת הברזל
  7. יותר ממאה שנות חפירה במגידו
  8. להעמקה
  9. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

תל מגידו: תכנון הביקור

משך הביקור
שעה וחצי עד שעתיים, כולל מפעל המים.
שעות ומחירים
הגן מנוהל בידי רשות הטבע והגנים: יש לבדוק שעות פתיחה, מחירים והזמנת מקום עדכניים באתר parks.org.il.
נגישות
הסעה מונגשת לראש התל ושביל מונגש בחלקו; מפעל המים נגיש במדרגות בלבד.
שירותים
חניה, שירותים, סרט מבוא, חנות ומזון בביתן הכניסה.
עונה מומלצת
אביב (העמק בפריחה) וסתיו; בקיץ מומלץ להגיע מוקדם בבוקר.
⚠️ ביטחון
יש לבדוק את הנחיות הביטחון בתוקף ואת פתיחת הגן ביום הביקור.

ביקור בגן הלאומי מגידו

הגן הלאומי מגידו מנוהל בידי רשות הטבע והגנים. בביתן הכניסה, שבנתה משלחת שיקגו בשנות העשרים, מוצגים סרט קצר, דגם של התל ותערוכה על החפירות. המסלול המסומן והממוספר עובר בשער הכנעני, בקיר הארמון, בשער הישראלי, באורוות הצפוניות, בתצפית על המתחם המקודש, בממגורה הגדולה ובאורוות הדרומיות, ומסתיים בירידה למפעל המים.

עצות לביקור

  • הקדישו שעה וחצי עד שעתיים.
  • במפעל המים 187 מדרגות בירידה ו־77 בעלייה, והיציאה ממנו היא לחניון מחוץ לאתר. כדאי שרכב ימתין ביציאה, או לחזור ברגל בשביל שלמרגלות התל.
  • הסעה מונגשת מביאה משתמשי כיסאות גלגלים אל ראש התל.
  • באתר מתנהלות חפירות: יש להישאר בשבילים המסומנים ולא לטפס על הקירות.

שעות פתיחה, מחירים והזמנת ביקור: ראו באתר רשות הטבע והגנים. מגידו משתלבת באופן טבעי עם תל חצור, העיר הכנענית הגדולה האחרת בצפון, הרשומה יחד איתה ברשימת אונסק״ו. בנו מסלול בצפון הארץ סביב שני התלים האלה.

מסלולים מוצעים
הערים הכנעניות הגדולות בצפון
תל מגידו → תל חצור → תל דן
כנען ומצרים
יפו → תל מגידו → בית שאן

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור תל מגידו.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 13 ק״מ⏱ 60 דק׳

    הר הכרמל

    האש שירדה מן השמים, העב הקטנה שעלתה מן הים והנזירים שנתנו את שמם למסדר הכרמליתי: הר המשקיף על עמק יזרעאל ועל מפרץ חיפה.

    לדף האתר →
  • במרחק 17 ק״מ⏱ 180 דק׳

    נצרת

    הכפר הגלילי שבו ממקמות הבשורות את הבשורה למרים ואת ילדותו של ישו, והיום העיר הערבית הגדולה בישראל: כנסיות, חפירות וטיפים לביקור.

    לדף האתר →
  • במרחק 20 ק״מ⏱ 60 דק׳

    דותן

    בדותן משליכים האחים הקנאים את יוסף לבור ומוכרים אותו לשיירה היורדת מצרימה: נקודת מפנה בספר בראשית, החותמת את גורלו.

    לדף האתר →
  • במרחק 22 ק״מ⏱ 90 דק׳

    מערות נחל מערות

    במדרון המערבי של הכרמל, ארבע מערות במצוק גיר שומרות לפחות 500,000 שנות היסטוריה אנושית, מהניאנדרטלים ועד הכפרים הנטופיים.

    לדף האתר →

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

הסיפור המקראי

מגידו בספרי יהושע ושופטים

מלך שהובס…

מגידו מופיעה ברשימת שלושים ואחד המלכים הכנעניים שהכו יהושע ובני ישראל, לצד תענך, שכנתה בעמק יזרעאל. הכתוב אינו מספר על כיבוש העיר: הוא מזכיר רק את מלכה.

״מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדּוֹ אֶחָד״

יהושע יב, כא

… אך עיר שנשארה כנענית

בחלוקת הארץ ניתנת מגידו למנשה (יהושע יז, יא). הכתוב מוסיף מיד שהשבט לא הצליח לכבוש אותה, וכך גם את בית שאן, יבלעם, דור, עין דור ותענך.

״וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ״

יהושע יז, יב–יג

ספר שופטים חוזר על אותה קביעה: מנשה לא הוריש את ״יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת״ (שופטים א, כז). שירת דבורה מזכירה קרב ״בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדּוֹ״ (שופטים ה, יט), בהמשך לניצחון על סיסרא ועל יבין מלך חצור.

״בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ״

שופטים ה, יט

🔎 סיפור מורכב

במקרה של מגידו, המקרא עצמו אינו מתאר כיבוש מלא: העיר נשארת כנענית בתקופת ההתנחלות. הדבר מתיישב עם הממצא הארכיאולוגי, המראה עיר כנענית משגשגת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואחריה עיר שתרבותה עדיין כנענית במאה ה־12 לפנה״ס. להקשר הרחב ראו את הסיפור המקראי על כיבוש כנען.

היסטוריה

מגידו, עיר וסאלית של מצרים

הקרב של תחותמס השלישי

במאה ה־15 לפנה״ס עמדה מגידו בראש ברית של ערים כנעניות שמרדו במצרים, בחסות ממלכת מיתני. פרעה תחותמס השלישי עבר במעבר הצר של ערונה (ואדי ערה), היכה את בעלי הברית במישור שלמרגלות העיר, ואחר כך צר על מגידו שבעה חודשים עד שכבש אותה. תעודותיו, החקוקות במקדש כרנך, מונות שלל של מאות מרכבות ואלפי סוסים. הקרב, המתוארך לשנת 1457 לפנה״ס בקירוב לפי הכרונולוגיה המקובלת (יש המציעים 1479 או 1482), מתואר לעתים קרובות כקרב הראשון הידוע מתיאור מפורט.

מכתבי אל־עמארנה והמלך בירידיה

במאה ה־14 לפנה״ס הייתה מגידו עיר וסאלית של מצרים. בין מכתבי אל־עמארנה, ארכיון דיפלומטי שנמצא במצרים, שישה נשלחו אל פרעה בידי בירידיה, מלך מגידו. הוא מדווח בהם על עבודות הכפייה והמסים שסיפק, ומתלונן על התקפותיו של לבאיה, מלך שכם. המכתבים משרטטים תמונה מוחשית של כנען בתקופת הברונזה המאוחרת: ממלכות קטנות ויריבות תחת פיקוח מצרי, שספר יהושע מתאר מאוחר יותר ככאלה שלכל אחת מהן ״מלך״ משלה.

ארמון, שער ושנהבים מתקופת הברונזה המאוחרת

סמוך לכניסה הנוכחית לתל רואים המבקרים שער כנעני בעל ארבעה תאים מתקופת הברונזה המאוחרת. העיר לא הייתה אז מוקפת חומה: השער, טקסי יותר מאשר הגנתי, הוביל אל רובע הארמון. מן הארמון הכנעני עצמו נותרו במקום רק קיר בעובי שני מטרים ומדרגות בזלת; מידותיו היו לפחות 50 על 30 מטרים, עם חצר מרכזית מוקפת חדרים, בתוכנית בהשפעה סורית.

באחד מחדריו מצאו חופרי שיקגו בשנת 1937 מטמון של כמה מאות חפצי שנהב מגולפים: לוחיות, קופסאות, מסרקים וכלי משחק, מעוטרים בספינקסים, בגריפונים ובתמונות חצר. שנהבי מגידו מתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת ולראשית תקופת הברזל, ומשלבים סגנונות מצריים, סוריים, חתיים ואגאיים. כיום הם מחולקים בין ירושלים לשיקגו.

לוחית שנהב מגולפת בתבליט של גריפון רובץ בכנפיים פרושות, על רקע אדום
לוחית שנהב עם גריפון שנמצאה במגידו, סוף תקופת הברונזה המאוחרת (המכון המזרחי, שיקגו)

הארמון נחרב בשרפה במחצית השנייה של המאה ה־12 לפנה״ס. בסיס פסל הנושא את שמו של פרעה רעמסס השישי, שנמצא באתר, מלמד שההשפעה המצרית עדיין נמשכה שם זמן קצר לפני החורבן.

ארכאולוגיה

המתחם המקודש: מקדשים ומזבח עגול מתקופת הברונזה הקדומה

מן התצפית הצפונית נשקפת התעלה העמוקה שחפרה משלחת שיקגו. בדופן שלה נראות יותר מעשרים ערים זו על גבי זו, עד הסלע. בתחתיתה משתרע המתחם המקודש, שהיה בשימוש רצוף יותר מאלפיים שנה, מן האלף הרביעי לפנה״ס ועד ראשית תקופת הברזל.

במה עגולה גדולה מאבני שדה בתחתית תעלת חפירה, ליד עץ דקל
המזבח העגול במתחם המקודש של מגידו, מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה״ס)
  • מקדש הברונזה הקדומה אסוף האלף הרביעי לפנה״ס: קירות בעובי ארבעה מטרים, מן המבנים הגדולים ביותר בזמנו בלבנט
  • המזבח העגולקוטר של כ־8 מטרים, שבע מדרגות, תקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה״ס)
  • מקדשי מגרוןשלושה מקדשים שנבנו לקראת סוף הברונזה הקדומה, בסביבות 2300 לפנה״ס
  • ״מקדש המגדל״סוף הברונזה התיכונה, בשימוש עד ראשית תקופת הברזל; פורק בידי החופרים

המזבח העגול הגדול, הבנוי אבני שדה ושמור לכל גובהו, הוא הדימוי המוכר ביותר של מגידו. לרגליו נמצאו עצמות בעלי חיים רבות. הוא קדום ביותר מאלף שנה לימי יהושע: הוא מעיד על עתיקותם של פולחני העיר הכנעניים, ולא על אירוע בסיפור המקראי.

ארכאולוגיה

שער, ״אורוות״ ומפעל מים: תקופת הברזל

רוב המבנים שבזכותם התפרסמה מגידו מאוחרים לעיר הכנענית. הם שייכים לממלכת ישראל, במאות ה־10–8 לפנה״ס, ולא ליציאת מצרים או לכיבוש.

  • שער שישה התאים — יוחס זמן רב לשלמה על סמך מלכים א ט, טו, המזכיר יחד את חצור, מגידו וגזר; החופרים הנוכחיים מתארכים אותו דווקא למאה ה־8, לימי ירבעם השני.
  • ה״אורוות״ — שני מכלולים גדולים של עמודים ואבוסים, המיוחסים לאחאב (המאה ה־9) או לירבעם השני (המאה ה־8); יש חוקרים הרואים בהם מחסנים או מגורי חיילים.
  • ארמונות הגזית — מתוארכים, לפי האסכולה, למאה ה־10 (שלמה) או למאה ה־9 (שושלת עמרי).
  • מפעל המים — פיר בעומק של כ־36 מטרים ומנהרה באורך של כ־70 מטרים המובילה אל המעיין שלמרגלות התל, שנחצבו בימי מלכי ישראל.
  • הממגורה הגדולה — בעומק שבעה מטרים, מיוחסת לאחד ממלכי ישראל האחרונים או לתקופה האשורית.

העיר נכבשה בשנת 732 לפנה״ס בידי מלך אשור תגלת־פלאסר השלישי, שעשה אותה לבירת פחווה. במגידו גם מצא יאשיהו מלך יהודה את מותו מול פרעה נכה, בסביבות 609 לפנה״ס (מלכים ב כג, כט). להמשך הסיפור ראו את תולדות מלכי ישראל ויהודה.

📌 ארמגדון

ספר ההתגלות שבברית החדשה מזכיר מקום הנקרא בעברית ״ארמגדון״ (התגלות טז, טז), ושמו מוסבר בדרך כלל כ״הר מגידו״. המסורת הנוצרית ממקמת כאן את הקרב האחרון בין הטוב לרע. אזכור מאוחר זה אינו קשור לימי יהושע.

אבן מנוקבת בין השרידים במגידו
אבן מנוקבת בין השרידים במגידו.

ארכאולוגיה

יותר ממאה שנות חפירה במגידו

  • 1903–1905 — גוטליב שומכר חופר תעלה גדולה מצפון לדרום וחושף ארמון וקברים מן האלף השני לפנה״ס.
  • 1925–1939 — המכון המזרחי של אוניברסיטת שיקגו, במימון ג׳ון ד. רוקפלר הבן, מקלף את התל שכבה אחר שכבה (בניהולם בזה אחר זה של קלרנס פישר, פ״ל״א גאי וגורדון לאוד). רוב המבנים הנראים היום נחשפו אז.
  • 1960–1971 — יגאל ידין (האוניברסיטה העברית) עורך עונות חפירה קצרות, בעיקר בשערים ובארמונות מתקופת הברזל.
  • משנות התשעים — משלחת אוניברסיטת תל אביב, בראשות ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין, ובעונות הראשונות גם ברוך הלפרן, חוזרת לחקור את השכבות ואת הכרונולוגיה. כיום עומדים בראשה ישראל פינקלשטיין, מתיו ג׳. אדמס ומריו א״ס מרטין.

עונת חפירות תוכננה לימים 27 ביוני עד 23 ביולי 2026, ובין מטרותיה השערים מתקופת הברונזה התיכונה והחיפוש אחר ארכיון מלכי הברונזה המאוחרת. מגידו היא אפוא אחד האתרים המרכזיים בוויכוח על תיארוך תקופת הברזל בארץ ישראל.

קירות ושביל ביקור בתל מגידו
קירות ושביל ביקור בתל מגידו.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

שרידי הארמון הכנעני בתל חצור תחת גג הגנה גדול, עם מדרגות ושני עמודי בזלת
במרחק 60 ק״מ הגליל העליון, סמוך לראש פינה ⏱ 120 דק׳

תל חצור: בירת כנען בספר יהושע יא

״ראש כל הממלכות האלה״: העיר הכנענית הגדולה בארץ, חורבנה באש וויכוח ארכיאולוגי שעדיין לא הוכרע.

שורת מצבות אבן גבוהות ואגן אבן גדול לצד שביל, על התל המכוסה עשב בגזר
במרחק 84 ק״מ השפלה, בין ירושלים לתל אביב ⏱ 90 דק׳

תל גזר: העיר הכנענית מימי יהושע ועד שלמה

עיר כנענית חזקה שספר יהושע מעיד שלא נכבשה, שנזכרה במכתבי אל-עמארנה ובמצבת מרנפתח ונבנתה מחדש בימי שלמה.

השער הכנעני מלבני בוץ בתל דן, המכונה שער אברהם, תחת סככתו המקומרת הגדולה
במרחק 86 ק״מ הגליל העליון, מקורות הירדן ⏱ 120 דק׳

תל דן (ליש): בעקבות מרדף אברהם

מבראשית יד ועד כתובת ״בית דוד״: ארכיאולוגיה, טבע והיסטוריה מקראית במקורות הירדן.

שאלות נפוצות

האם יהושע כבש את מגידו?

המקרא מונה את מלך מגידו בין המלכים המובסים (יהושע יב, כא), אך מציין ששבט מנשה לא הצליח לכבוש את העיר ושהכנענים נשארו בה (יהושע יז, יא–יג; שופטים א, כז). אין סיפור על כיבוש העיר, והארכיאולוגיה מראה עיר כנענית פעילה עד המאה ה־12 לפנה״ס.

האם מגידו וארמגדון הם אותו מקום?

השם ״ארמגדון״ (התגלות טז, טז) מוסבר בדרך כלל כ״הר מגידו״. המסורת הנוצרית ממקמת כאן את הקרב האחרון של אחרית הימים; הטקסט סמלי ומאוחר בהרבה מימי יהושע.

מהו קרב מגידו?

במאה ה־15 לפנה״ס (בסביבות 1457 לפי הכרונולוגיה המקובלת) הביס פרעה תחותמס השלישי ברית של ערים כנעניות למרגלות מגידו, ואחר כך צר על העיר שבעה חודשים. תעודותיו חקוקות במקדש כרנך.

מהם שנהבי מגידו?

מטמון של כמה מאות חפצי שנהב מגולפים שנמצא בשנת 1937 בארמון הכנעני. הם מתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת ולראשית תקופת הברזל, ומשלבים השפעות מצריות, סוריות, חתיות ואגאיות. הם שמורים בירושלים ובשיקגו.

האם שער שישה התאים והאורוות הם מתקופת יציאת מצרים?

לא. מבנים אלה הם מתקופת הברזל (המאות ה־10–8 לפנה״ס). זמן רב יוחסו לשלמה או לאחאב, וכיום החופרים מתארכים אותם דווקא למאה ה־9 או ה־8. השרידים הכנעניים בני זמנו של סיפור יהושע הם השער והארמון מתקופת הברונזה המאוחרת.

האם המזבח העגול במגידו הוא כנעני?

כן, אך הוא קדום בהרבה מימי יהושע: הוא מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה״ס). קוטרו כ־8 מטרים ויש בו שבע מדרגות.

כמה זמן להקדיש לביקור במגידו?

שעה וחצי עד שעתיים. במפעל המים, בסוף המסלול, 187 מדרגות בירידה ו־77 בעלייה, והיציאה ממנו לחניון מחוץ לאתר.

עם אילו אתרים כדאי לשלב את מגידו?

תל חצור (״תל מקראי״ נוסף ברשימת אונסק״ו), בית שאן והנוכחות המצרית בה, הכרמל של אליהו וכנסיית הבשורה בנצרת — כולם במרחק של פחות משעת נסיעה. לחוף הים, יפו ושער המבצר המצרי שבה משלימים את הנושא ״כנען ומצרים״.

הגעה ו-GPS

תל מגידו

גן לאומי מגידו, כביש 66, כ־2 ק״מ מצפון־מערב לצומת מגידו, עמק יזרעאל

קואורדינטות GPS : 32.5854, 35.1842 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות