תל מגידו: עיר כנענית בימי יהושע

מגידו בספרי יהושע ושופטים

מלך שהובס…

מגידו מופיעה ברשימת שלושים ואחד המלכים הכנעניים שהכו יהושע ובני ישראל, לצד תענך, שכנתה בעמק יזרעאל. הכתוב אינו מספר על כיבוש העיר: הוא מזכיר רק את מלכה.

״מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדּוֹ אֶחָד״

יהושע יב, כא

… אך עיר שנשארה כנענית

בחלוקת הארץ ניתנת מגידו למנשה (יהושע יז, יא). הכתוב מוסיף מיד שהשבט לא הצליח לכבוש אותה, וכך גם את בית שאן, יבלעם, דור, עין דור ותענך.

״וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ״

יהושע יז, יב–יג

ספר שופטים חוזר על אותה קביעה: מנשה לא הוריש את ״יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת״ (שופטים א, כז). שירת דבורה מזכירה קרב ״בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדּוֹ״ (שופטים ה, יט), בהמשך לניצחון על סיסרא ועל יבין מלך חצור.

״בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ״

שופטים ה, יט

מגידו, עיר וסאלית של מצרים

הקרב של תחותמס השלישי

במאה ה־15 לפנה״ס עמדה מגידו בראש ברית של ערים כנעניות שמרדו במצרים, בחסות ממלכת מיתני. פרעה תחותמס השלישי עבר במעבר הצר של ערונה (ואדי ערה), היכה את בעלי הברית במישור שלמרגלות העיר, ואחר כך צר על מגידו שבעה חודשים עד שכבש אותה. תעודותיו, החקוקות במקדש כרנך, מונות שלל של מאות מרכבות ואלפי סוסים. הקרב, המתוארך לשנת 1457 לפנה״ס בקירוב לפי הכרונולוגיה המקובלת (יש המציעים 1479 או 1482), מתואר לעתים קרובות כקרב הראשון הידוע מתיאור מפורט.

מכתבי אל־עמארנה והמלך בירידיה

במאה ה־14 לפנה״ס הייתה מגידו עיר וסאלית של מצרים. בין מכתבי אל־עמארנה, ארכיון דיפלומטי שנמצא במצרים, שישה נשלחו אל פרעה בידי בירידיה, מלך מגידו. הוא מדווח בהם על עבודות הכפייה והמסים שסיפק, ומתלונן על התקפותיו של לבאיה, מלך שכם. המכתבים משרטטים תמונה מוחשית של כנען בתקופת הברונזה המאוחרת: ממלכות קטנות ויריבות תחת פיקוח מצרי, שספר יהושע מתאר מאוחר יותר ככאלה שלכל אחת מהן ״מלך״ משלה.

ארמון, שער ושנהבים מתקופת הברונזה המאוחרת

סמוך לכניסה הנוכחית לתל רואים המבקרים שער כנעני בעל ארבעה תאים מתקופת הברונזה המאוחרת. העיר לא הייתה אז מוקפת חומה: השער, טקסי יותר מאשר הגנתי, הוביל אל רובע הארמון. מן הארמון הכנעני עצמו נותרו במקום רק קיר בעובי שני מטרים ומדרגות בזלת; מידותיו היו לפחות 50 על 30 מטרים, עם חצר מרכזית מוקפת חדרים, בתוכנית בהשפעה סורית.

באחד מחדריו מצאו חופרי שיקגו בשנת 1937 מטמון של כמה מאות חפצי שנהב מגולפים: לוחיות, קופסאות, מסרקים וכלי משחק, מעוטרים בספינקסים, בגריפונים ובתמונות חצר. שנהבי מגידו מתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת ולראשית תקופת הברזל, ומשלבים סגנונות מצריים, סוריים, חתיים ואגאיים. כיום הם מחולקים בין ירושלים לשיקגו.

הארמון נחרב בשרפה במחצית השנייה של המאה ה־12 לפנה״ס. בסיס פסל הנושא את שמו של פרעה רעמסס השישי, שנמצא באתר, מלמד שההשפעה המצרית עדיין נמשכה שם זמן קצר לפני החורבן.

המתחם המקודש: מקדשים ומזבח עגול מתקופת הברונזה הקדומה

מן התצפית הצפונית נשקפת התעלה העמוקה שחפרה משלחת שיקגו. בדופן שלה נראות יותר מעשרים ערים זו על גבי זו, עד הסלע. בתחתיתה משתרע המתחם המקודש, שהיה בשימוש רצוף יותר מאלפיים שנה, מן האלף הרביעי לפנה״ס ועד ראשית תקופת הברזל.

• מקדש הברונזה הקדומה אסוף האלף הרביעי לפנה״ס: קירות בעובי ארבעה מטרים, מן המבנים הגדולים ביותר בזמנו בלבנט
• המזבח העגולקוטר של כ־8 מטרים, שבע מדרגות, תקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה״ס)
• מקדשי מגרוןשלושה מקדשים שנבנו לקראת סוף הברונזה הקדומה, בסביבות 2300 לפנה״ס
• ״מקדש המגדל״סוף הברונזה התיכונה, בשימוש עד ראשית תקופת הברזל; פורק בידי החופרים

המזבח העגול הגדול, הבנוי אבני שדה ושמור לכל גובהו, הוא הדימוי המוכר ביותר של מגידו. לרגליו נמצאו עצמות בעלי חיים רבות. הוא קדום ביותר מאלף שנה לימי יהושע: הוא מעיד על עתיקותם של פולחני העיר הכנעניים, ולא על אירוע בסיפור המקראי.

שער, ״אורוות״ ומפעל מים: תקופת הברזל

רוב המבנים שבזכותם התפרסמה מגידו מאוחרים לעיר הכנענית. הם שייכים לממלכת ישראל, במאות ה־10–8 לפנה״ס, ולא ליציאת מצרים או לכיבוש.

• שער שישה התאים — יוחס זמן רב לשלמה על סמך מלכים א ט, טו, המזכיר יחד את חצור, מגידו וגזר; החופרים הנוכחיים מתארכים אותו דווקא למאה ה־8, לימי ירבעם השני.
• ה״אורוות״ — שני מכלולים גדולים של עמודים ואבוסים, המיוחסים לאחאב (המאה ה־9) או לירבעם השני (המאה ה־8); יש חוקרים הרואים בהם מחסנים או מגורי חיילים.
• ארמונות הגזית — מתוארכים, לפי האסכולה, למאה ה־10 (שלמה) או למאה ה־9 (שושלת עמרי).
• מפעל המים — פיר בעומק של כ־36 מטרים ומנהרה באורך של כ־70 מטרים המובילה אל המעיין שלמרגלות התל, שנחצבו בימי מלכי ישראל.
• הממגורה הגדולה — בעומק שבעה מטרים, מיוחסת לאחד ממלכי ישראל האחרונים או לתקופה האשורית.

העיר נכבשה בשנת 732 לפנה״ס בידי מלך אשור תגלת־פלאסר השלישי, שעשה אותה לבירת פחווה. במגידו גם מצא יאשיהו מלך יהודה את מותו מול פרעה נכה, בסביבות 609 לפנה״ס (מלכים ב כג, כט). להמשך הסיפור ראו את תקופת השופטים והמלכים.

יותר ממאה שנות חפירה במגידו

• 1903–1905 — גוטליב שומכר חופר תעלה גדולה מצפון לדרום וחושף ארמון וקברים מן האלף השני לפנה״ס.
• 1925–1939 — המכון המזרחי של אוניברסיטת שיקגו, במימון ג׳ון ד. רוקפלר הבן, מקלף את התל שכבה אחר שכבה (בניהולם בזה אחר זה של קלרנס פישר, פ״ל״א גאי וגורדון לאוד). רוב המבנים הנראים היום נחשפו אז.
• 1960–1971 — יגאל ידין (האוניברסיטה העברית) עורך עונות חפירה קצרות, בעיקר בשערים ובארמונות מתקופת הברזל.
• משנות התשעים — משלחת אוניברסיטת תל אביב, בראשות ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין, ובעונות הראשונות גם ברוך הלפרן, חוזרת לחקור את השכבות ואת הכרונולוגיה. כיום עומדים בראשה ישראל פינקלשטיין, מתיו ג׳. אדמס ומריו א״ס מרטין.

עונת חפירות תוכננה לימים 27 ביוני עד 23 ביולי 2026, ובין מטרותיה השערים מתקופת הברונזה התיכונה והחיפוש אחר ארכיון מלכי הברונזה המאוחרת. מגידו היא אפוא אחד האתרים המרכזיים בוויכוח על תיארוך תקופת הברזל בארץ ישראל.

ביקור בגן הלאומי מגידו

הגן הלאומי מגידו מנוהל בידי רשות הטבע והגנים. בביתן הכניסה, שבנתה משלחת שיקגו בשנות העשרים, מוצגים סרט קצר, דגם של התל ותערוכה על החפירות. המסלול המסומן והממוספר עובר בשער הכנעני, בקיר הארמון, בשער הישראלי, באורוות הצפוניות, בתצפית על המתחם המקודש, בממגורה הגדולה ובאורוות הדרומיות, ומסתיים בירידה למפעל המים.

עצות לביקור

• הקדישו שעה וחצי עד שעתיים.
• במפעל המים 187 מדרגות בירידה ו־77 בעלייה, והיציאה ממנו היא לחניון מחוץ לאתר. כדאי שרכב ימתין ביציאה, או לחזור ברגל בשביל שלמרגלות התל.
• הסעה מונגשת מביאה משתמשי כיסאות גלגלים אל ראש התל.
• באתר מתנהלות חפירות: יש להישאר בשבילים המסומנים ולא לטפס על הקירות.

שעות פתיחה, מחירים והזמנת ביקור: ראו באתר רשות הטבע והגנים. מגידו משתלבת באופן טבעי עם תל חצור, העיר הכנענית הגדולה האחרת בצפון, הרשומה יחד איתה ברשימת אונסק״ו.