
עין קשתות: בית הכנסת הקדום ששוקם בגולן
בית כנסת מבזלת, היכלית מעוטרת ומעיין מקורה בקשתות: הצצה לחיי הקהילה היהודית בגולן בתקופה הביזנטית.
מורשת יהודית · התקופה הרומית
עיר הסנהדרין, הקבר המיוחס לעורך המשנה וכשלושים מערות קבורה חצובות בגבעה: מה מספרים המקורות, מה גילו החפירות ומה רואים היום בביקור.
בגליל התחתון, על שפת עמק יזרעאל, נמצאת בית שערים: בית הקברות היהודי הגדול ביותר מן העת העתיקה שהתגלה בישראל. בסוף המאה השנייה לספירה ישבה כאן הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, חי כאן ונקבר כאן בסביבות שנת 220. אחריו ביקשו יהודים מכל האזור להיקבר בקרבת קברו.
גן לאומי בית שערים שומר על כשלושים מערות קבורה חצובות בסלע הגיר, ובהן ארונות אבן מעוטרים, מנורות וקרוב ל-300 כתובות. האתר הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק״ו בשנת 2015. שום סיפור מקראי אינו מתרחש כאן: באים לבית שערים כדי להבין איך נבנתה היהדות מחדש בגליל אחרי חורבן הבית.
בקצרה
תכנון הביקור
| משך הביקור | שעה עד שעה וחצי למערת הארונות, למערת רבי יהודה הנשיא ולמוזיאון. כדאי להוסיף 30 עד 45 דקות לשביל העליון ולפסל אלכסנדר זייד. |
|---|---|
| שעות ומחירים | הכניסה בתשלום. יש לבדוק שעות פתיחה ומחירים מעודכנים באתר רשות הטבע והגנים (parks.org.il) לפני היציאה. |
| הגעה | בכביש 722 מצומת השומרים, ואז הפנייה הראשונה שמאלה. הגן נמצא כעשר דקות ממרכז קריית טבעון. |
| עונות מומלצות | כל השנה. המערות קרירות בקיץ; החורף והאביב נעימים במיוחד לשביל שעל הגבעה. |
| נגישות | החניה, השבילים הסלולים, מרכז השירות, השירותים וחורשת הפיקניק נגישים. גם פנים מערת הארונות נגיש, עם סף מוגבה מעט. דגמים ליד הכניסה מציגים את המערות שאינן נגישות. |
| במקום | שירותים, ברזי מים, שולחנות פיקניק בצל וחנות עם שתייה, גלידות וספרים. |
| מערות המנורה | ביקור עם מדריך. כדאי לבדוק מול הגן את מועדי הסיורים ואת תנאי ההרשמה. |
| מה להביא | אין צורך בפנס: המערות הפתוחות מוארות. כדאי להביא נעליים נוחות ומים לשביל העליון. זהו בית קברות: יש לשמור על לבוש והתנהגות מכבדים. |
גן לאומי בית שערים נמצא בכניסה לקריית טבעון, כעשרים קילומטרים מדרום-מזרח לחיפה. החניה, מרכז השירות, השירותים וחורשת הפיקניק המוצלת נמצאים למרגלות המערות.
השביל התחתון עובר בין המערות הגדולות. נכנסים אל מערת הארונות, הקרירה גם בשיא הקיץ, ומגיעים אל החזית והחצר של מערת רבי יהודה הנשיא. במערת המוזיאון מוצגים לוח הזכוכית וסיפור האתר. השביל העליון מקיף את הגבעה: שרידי העיר, תצפית על עמק יזרעאל ופסל אלכסנדר זייד רכוב על סוסו. זייד נרצח בשנת 1938.
במערות המנורה (מערות 1 עד 4), שנפתחו ב-2009, מבקרים עם מדריך. כדאי לבדוק מול הגן את מועדי הסיורים ואת תנאי ההרשמה.
| מערה | מה רואים | כניסה |
|---|---|---|
| מערת הארונות (מערה 20) | 135 ארונות אבן, מנורה בגובה 1.90 מטר | נכנסים פנימה; נגישה לכיסא גלגלים |
| מערת רבי יהודה הנשיא (מערה 14) | חזית שלוש הקשתות, כתובות הנושאות את השמות שמעון וגמליאל | חזית וחצר; את הכניסה פנימה כדאי לברר במקום |
| מערת המוזיאון | לוח זכוכית שמשקלו קרוב ל-9 טונות | נכנסים פנימה |
| מערות המנורה (מערות 1 עד 4) | מנורות חרותות, קברי יהודים מתדמור | ביקור עם מדריך, כדאי לבדוק מועדים |
המוחרקה, שבה מספרים על אליהו הנביא בכרמל, נמצאת כ-5 ק״מ בקו אווירי. מעבר לעמק, תל מגידו, נמצא במרחק כ-14 ק״מ. מי שרוצה להמשיך באותו פרק של ההיסטוריה היהודית ימצא בבית הכנסת העתיק בעין קשתות שבגולן את ההמשך: חיי הקהילות היהודיות בגולן בתקופה הביזנטית. אפשר גם להוסיף את בית שערים אל מסלול הטיול שלכם בישראל.
בסביבה
הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור בית שערים.
מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.
האש שירדה מן השמים, העב הקטנה שעלתה מן הים והנזירים שנתנו את שמם למסדר הכרמליתי: הר המשקיף על עמק יזרעאל ועל מפרץ חיפה.
עיר כנענית שלפי המקרא הובסה אך מעולם לא הורשה: ארבעת אלפים שנות היסטוריה בצומת הדרכים שבין מצרים למסופוטמיה.
במדרון המערבי של הכרמל, ארבע מערות במצוק גיר שומרות לפחות 500,000 שנות היסטוריה אנושית, מהניאנדרטלים ועד הכפרים הנטופיים.
הכפר הגלילי שבו ממקמות הבשורות את הבשורה למרים ואת ילדותו של ישו, והיום העיר הערבית הגדולה בישראל: כנסיות, חפירות וטיפים לביקור.
היסטוריה ותנ״ך
היסטוריה
אחרי חורבן הבית בשנת 70, בסוף תקופת בית שני, ואחרי כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135, עבר מרכז החיים היהודיים מיהודה לגליל. הסנהדרין, שהייתה גם בית הדין העליון וגם בית המדרש, נדדה מעיר לעיר. בתלמוד מובאת רשימת התחנות:
״ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא״
תלמוד בבלי, ראש השנה לא, ע״ב
רבי יהודה הנשיא עמד בראש הסנהדרין בסוף המאה השנייה. התלמוד מכנה אותו פשוט ״רבי״. המסורת מייחסת לו את עריכת המשנה, קובץ התורה שבעל פה שנחתם בסביבות שנת 200, ועליו נשען התלמוד כולו.
שמו קשור בבית שערים. על הפסוק ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״ (דברים טז, כ) מלמד התלמוד שיש ללכת אחר החכמים למקום מושבם, ומביא דוגמה: ״אחר רבי לבית שערים״ (סנהדרין לב, ע״ב).
את שבע עשרה שנותיו האחרונות עשה רבי בציפורי, שאוויר ההר שלה היטיב עם בריאותו. אבל התלמוד מדגיש שקברו חיכה לו במקום אחר: ״רבי מוטל בציפורי, ומקום מוכן לו בבית שערים״ (כתובות קג, ע״ב). הוא נפטר בסביבות שנת 220, וגופו הובא לכאן.
🔎 מקור, מסורת וארכאולוגיה
התלמוד אומר שרבי נקבר בבית שערים. הארכאולוגים מייחסים למשפחתו את מערה 14, שבה נמצאו השמות ״רבי שמעון״ ו״רבי גמליאל״, שמות שני בניו, וכן ״אנינא הקטן״, שיש המזהים אותו עם תלמידו רבי חנינא. שמו של רבי יהודה עצמו לא נמצא באף כתובת: זיהוי קברו הוא מסקנה, לא הוכחה ישירה.
היסטוריה
לא. בית שערים אינה נזכרת בתנ״ך או בברית החדשה. האזכור הכתוב הראשון הוא של יוסף בן מתתיהו, במאה הראשונה לספירה: הוא קורא לה ביסארה ומתאר אותה כמרכז אחוזותיה של המלכה ברניקי, על שפת עמק יזרעאל. לכן האתר מופיע ב-IsraBible תחת מורשת יהודית שלאחר המקרא, ולא תחת תקופה מקראית.
📌 מה פירוש השם?
״בית שערים״ פירושו בית של שערים. במקורות העתיקים השם מופיע גם בצורות הארמיות ״בית שריי״ ו״בית שעריין״, וביוונית ״ביסארה״.
ובכל זאת התנ״ך מאיר את מה שרואים כאן. מן המאה השלישית הביאו יהודים מתדמור, מצור, מאנטיוכיה ומדרום ערב את מתיהם לקבורה בבית שערים. לרצון הזה להיקבר בארץ ישראל יש מקור בספר בראשית: יעקב, הנוטה למות במצרים, משביע את יוסף בנו להעלותו אל ארץ אבותיו.
״וְשָׁכַבְתִּי עִם־אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם״
בראשית מז, ל
יעקב נקבר במערת המכפלה בחברון. אחרי כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 נאסר על יהודים להיכנס לירושלים: בית הקברות של בית שערים, סביב קברו של רבי, נעשה מקום הקבורה היהודי המרכזי מחוץ לירושלים.
ארכאולוגיה
מערות הקבורה חצובות בסלע הגיר הרך של מדרונות הגבעה. אונסק״ו מונה 33 מערכות קבורה. לכל אחת חצר, ואחריה דלת אבן המחקה דלת עץ, עם לוחות ומסמרים מגולפים.


זו המערה הגדולה ביותר הפתוחה למבקרים. מידותיה כ-75 על 75 מטרים, ונמצאו בה 135 ארונות אבן, כמה מהם מעוטרים בתבליטים. כל ארון שוקל כמה טונות. רואים כאן אריות, נשרים, ראשי שוורים, ציפורים ואפילו את אלת הניצחון המכונפת, מוטיב נפוץ באמנות הרומית. רבות מהכתובות כתובות בעברית ונושאות את התואר ״רבי״.
חזית שלוש הקשתות שלה, בקצה חצר גדולה, היא התמונה המוכרת ביותר של האתר. כאן נמצאו הכתובות ״רבי שמעון״, ״זו של רבי גמליאל״ ו״אנינא הקטן״. בירכתי האולם הפנימי חצוב ברצפה קבר כפול, שרבים רואים בו את קברו של רבי.

מנורת שבעת הקנים חוזרת בכל מקום, חרותה או מגולפת בתבליט. במערת הארונות חצובה בקיר מנורה שגובהה 1.90 מטר. הכתובות מספרות מאין באו הנפטרים: תדמור, צור, צידון, ביירות, אנטיוכיה, מישן שבמסופוטמיה וחמיר שבדרום ערב. בית שערים הייתה בית הקברות של עולם יהודי שלם, מהגליל ועד תימן.
היסטוריה
המקום נקרא שייח' אבריק, ואיש לא ידע היכן שכנה בית שערים של התלמוד. ההוכחה הגיעה בשנת 1939: כתובת קבר ביוונית, של אדם בשם יוסטוס, מזכירה את השם ביסארה. מאז 2014 חופרת עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה את העיר עצמה, בראש הגבעה. בשנת 2017 חשפה משלחתה סף של שער עיר, שרוחבו כארבעה מטרים.
במערת המוזיאון מונח גוש שאורכו 3.40 מטרים, רוחבו 1.95 מטר ועוביו 45 סנטימטרים, ומשקלו קרוב ל-9 טונות. שנים רבות חשבו שהוא אבן. בשנת 1963 הוכיח צוות אמריקני שזו זכוכית: יציקה מהמאה ה-9 שלא עלתה יפה ונשארה במקומה. זהו אחד מגושי הזכוכית העתיקים הגדולים הידועים.

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

בית כנסת מבזלת, היכלית מעוטרת ומעיין מקורה בקשתות: הצצה לחיי הקהילה היהודית בגולן בתקופה הביזנטית.

ארמון התלוי על שפת המדבר, המעוז האחרון של המרד הגדול ברומא, וסיפור מפורסם שהארכיאולוגיה מאירה בלי להכריע בכל השאלות.
כן, אם יודעים מה באים לראות. שום סיפור מקראי אינו מתרחש בבית שערים. האתר מספר את ההמשך: איך אחרי חורבן הבית ארגנו החכמים את היהדות מחדש בגליל וכינסו וערכו את מסורות התורה שבעל פה במשנה. זה גם אחד המקומות היחידים שבהם נכנסים למערות קבורה יהודיות עתיקות של ממש, שהוכרזו אתר מורשת עולמית.
בבית שערים, לפי התלמוד (כתובות קג, ע״ב): ״רבי מוטל בציפורי, ומקום מוכן לו בבית שערים״. הארכאולוגים מייחסים למשפחתו את מערה 14, שבה מופיעים השמות שמעון וגמליאל, כשמות שני בניו. שמו שלו לא נמצא באף כתובת, ולכן הזיהוי המדויק של קברו נשאר בגדר מסקנה.
לא. האזכור הכתוב הראשון הוא של יוסף בן מתתיהו, במאה הראשונה לספירה, בשם היווני ביסארה. העיר התפרסמה מאוחר יותר, בימי המשנה והתלמוד. הקשר לתנ״ך עקיף: הרצון להיקבר בארץ ישראל, כפי שיעקב מבקש מיוסף (בראשית מז, כט–ל).
את המערה הגדולה ביותר הפתוחה למבקרים: כ-75 על 75 מטרים ו-135 ארונות אבן, כמה מהם מעוטרים באריות, בנשרים, בראשי שוורים ובדגמים גאומטריים. בקיר חצובה מנורה שגובהה 1.90 מטר. המערה מוארת וקרירה כל השנה.
כי רבי יהודה הנשיא קבור כאן, וכי ירושלים הייתה אז סגורה בפני יהודים. להיקבר בארץ ישראל, ליד גדול חכמי הדור, היה מבוקש מאוד. הכתובות מזכירות נפטרים מתדמור, מצור, מצידון, מביירות, מאנטיוכיה, ממסופוטמיה ומחמיר שבדרום ערב.
כדאי להקדיש שעה עד שעה וחצי למערות המרכזיות ולמוזיאון, וקצת יותר עם השביל העליון. הגן נמצא בכניסה לקריית טבעון, בכביש 722 מצומת השומרים, כעשרים קילומטרים מחיפה. הכי פשוט להגיע ברכב; יש חניה במקום.
שעות פתיחה ומחירים, באתר רשות הטבע והגנים: הכניסה בתשלום, והגן נסגר מוקדם יותר בימי שישי ובערבי חג. מי שרוצה לראות את מערות המנורה כדאי שיברר מראש: מבקרים בהן עם מדריך, ומועדי הסיורים ותנאי ההרשמה משתנים.
שני אתרים מקראיים קרובים מאוד: המוחרקה שבהר הכרמל, כ-5 ק״מ בקו אווירי, והעיר הכנענית מגידו, כ-14 ק״מ. מי שרוצה ללכת בעקבות הסנהדרין ימשיך לציפורי ומשם לטבריה.