תקופה מקראית: יציאת מצרים

שילה (תל שילה) משכן אוהל מועד

המקדש הגדול הראשון של ישראל על פי המקרא: כאן מקים יהושע את אוהל מועד, חנה מתפללת לבן, ושמואל גדל לצד עלי הכהן.

  • איפה : הרי שומרון, בין בית אל לשכם
  • משך : שעה וחצי–שעתיים
  • גישה : יהודה ושומרון, כביש 60, אתר מוסדר
תכנון הביקור ↓
גבעת תל שילה ועליה שבילים ושרידים, ובראשה מבנה עגול, למרגלות הר מדורג

העיקר

בהרי שומרון, באמצע הדרך בין בית אל לשכם, שילה – האתר הארכיאולוגי תל שילה, הנקרא בערבית ח׳רבת סילון – היא על פי המקרא המקדש הגדול הראשון של ישראל בכנען. כאן מקים יהושע את אוהל מועד (המשכן) ומחלק את הארץ בין השבטים; כאן גם מתפללת חנה לבן, והנער שמואל גדל לצד עלי הכהן, עד שארון הברית אובד.

בתל, שנחפר כבר קרוב למאה שנה, נשתמרו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, מצבור מנחות מתקופת הברונזה המאוחרת ובעיקר כפר מראשית תקופת הברזל שנחרב בשרפה באמצע המאה ה־11 לפנה״ס. האתר, שהוסב לאתר ביקור בשם "שילה הקדומה", כולל מרכז מבקרים ומסלול המציגים השערות על מיקום המשכן – השערות שעד היום לא הוכחו.

בקצרה

למה לבוא
המקדש הגדול הראשון של ישראל: אוהל מועד של יהושע, תפילת חנה וילדות שמואל.
מה תראו
התל ושטחי החפירה שבו, מטמון המנחות מתקופת הברונזה המאוחרת, והמופע במגדל הרואה.
לבדוק לפני היציאה
יהודה ושומרון (שטח C), גישה בכביש 60: לבדוק הנחיות; שעות אצל המפעיל שילה הקדומה.

פרשת תרומה (שמות כה, א – כז, יט) פרשת פקודי (שמות לח, כא – מ, לח)

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. יהושע בשילה: אוהל מועד וחלוקת הארץ
  4. מימי השופטים ועד אובדן הארון
  5. הארכיאולוגיה של תל שילה
  6. להעמקה
  7. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

שילה: תכנון הביקור

משך הביקור
שעה וחצי עד שעתיים לפי המפעיל, כולל המופע במגדל הרואה.
שעות ומחירים
מתפרסמים על ידי המפעיל, שילה הקדומה (a-shiloh.co.il): יש לבדוק לפני הביקור, שכן השעות שונות בימי שישי ובערבי חג. מומלץ להזמין מראש לקבוצות ולסיורים מודרכים.
עונות מומלצות
אביב וסתיו; בקיץ מומלץ להגיע בבוקר, כי באזורי החפירה יש מעט צל.
נגישות
מרכז מבקרים מונגש; שבילי עפר משופעים על התל: נגישות חלקית.
מעמד האתר
תל שילה נמצא ביהודה ושומרון, בשטח C שבניהול המנהל האזרחי הישראלי; החפירות בו מאושרות על ידי קצין המטה לארכיאולוגיה. ניהול האתר בידי עמותה הקשורה ליישובים הישראליים הסמוכים זוכה לביקורת מצד ארגונים כמו עמק שווה.
⚠️ גישה ובטיחות
הגישה בכביש 60. תנאי התנועה תלויים במצב הביטחוני: יש לבדוק את ההנחיות הרשמיות לפני היציאה.

ביקור בשילה היום

האתר מופעל בשם שילה הקדומה בידי עמותת משכן שילה, יחד עם המועצה האזורית מטה בנימין. המסלול, בסיור עצמאי עם מפה או בהדרכה, מקשר בין אזורי החפירה העיקריים.

מבנה עגול מודרני עם גג עץ ומרפסת מתכת, ועליו השלט "מגדל הרואה"
מגדל הרואה, מרכז המבקרים של שילה הקדומה
  • מגדל הרואה: מרכז מבקרים עגול בראש התל, עם מופע אור-קולי המוקרן על מסכים גדולים מול הנוף, ואולם תצוגה של ממצאים מן החפירות.
  • חומות תקופת הברונזה התיכונה ואזורי המחסנים במדרונות התל.
  • הרחבה הצפונית, המוצגת כמיקום אפשרי של המשכן, עם שחזור (הולוגרמה ודגם) של המקדש.
  • הכנסיות הביזנטיות ופסיפסיהן, ובהם כתובות יווניות המזכירות את שילה, וכן גתות ובורות מים עתיקים.

שילה משתלבת היטב עם ביקור בבית אל (ביתין), כחמישה עשר קילומטרים דרומה בדרך ההר, ועם שכם שמצפון, שבה מחדש יהושע את הברית (יהושע כד). הוסיפו את שילה לטיול המקראי שלכם, או מצאו רעיונות לטיול יומי ביהודה ושומרון.

שטחים מעובדים וגבעות במבט מתל שילה
שטחים מעובדים וגבעות במבט מתל שילה.
מסלולים מוצעים
יהושע בהר
יריחו ← בית אל ← שילה ← שכם
משכנות הארון
שילה ← אפק (ראש העין) ← בית שמש ← קריית יערים

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור שילה.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 15 ק״מ⏱ 75 דק׳

    בית אל

    אחרי שכם בונה אברהם מזבח "בין בית אל ובין העי" וקורא בשם ה׳, ושב אליו אחרי שהותו במצרים (בראשית יב, ח; יג, א-ד).

    לדף האתר →
  • במרחק 16 ק״מ⏱ 60 דק׳

    העי — א־תל

    ליד דיר דיבוואן נמצא א־תל, אתר מרכזי בדיון על העי, שבו יש להבחין בין הנוף המקראי לבין תקופות השרידים.

    לדף האתר →
  • במרחק 18 ק״מ⏱ 90 דק׳

    שכם

    בין הר עיבל להר גריזים – המקום שבו ניתנה ההבטחה האלוהית הראשונה ובו בנה אברהם את המזבח הראשון בארץ המובטחת (בראשית יב, ו-ז).

    לדף האתר →
  • במרחק 25 ק״מ⏱ 90 דק׳

    יריחו

    רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.

    לדף האתר →

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

הסיפור המקראי

יהושע בשילה: אוהל מועד וחלוקת הארץ

אחרי המערכות הראשונות בספר יהושע – חומות יריחו, הקרב על העי, ואחר כך בריתות מלכי הדרום והצפון – עוזב מחנה ישראל את הגלגל שבבקעת הירדן ומתיישב בלב ההר. הטקסט מציג את המעבר כנקודת מפנה: המקדש הנייד של המדבר מוצא לו מקום קבוע.

״וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם.״

יהושע יח, א

חלוקת שבעת הגורלות האחרונים

יהודה ובני יוסף כבר קיבלו את נחלתם. לשבעת השבטים הנותרים שולח יהושע שלושה אנשים מכל שבט להתהלך בארץ ולכתוב אותה "לערים לשבעה חלקים על ספר" (יהושע יח, ט). כשהם שבים, הוא משליך גורל על הנחלות "בשלה לפני ה׳" (יהושע יח, י): בנימין, שמעון, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי ודן. כך הופכת שילה, בסיפור, למקום שבו הארץ המובטחת מקבלת צורה של מפת נחלות שבטית (יהושע יח–יט).

📜 שילה בצומת השבטים

שילה שוכנת בנחלת אפרים, סמוך לגבול בנימין, במקום מרכזי על קו פרשת המים. ספר יהושע ממקם בה גם את הקצאת ערי הלוויים (יהושע כא, ב) ואת הכינוס נגד המזבח שבנו שבטי עבר הירדן (יהושע כב, יב).

הסיפור המקראי

מימי השופטים ועד אובדן הארון

"כל ימי היות בית האלהים בשלה"

ספר שופטים מזכיר את שילה כמקדש המרכזי, בניגוד לפולחן הפרטי שהקים שבט דן בצפון הרחוק, במקדש השבטי בדן: "כל ימי היות בית האלהים בשלה" (שופטים יח, לא). הוא מספר גם על חג ה׳ השנתי בשילה, "מצפונה לבית אל": כשבנות שילה יוצאות לחול במחולות בכרמים, אנשי בנימין, שהמלחמה הדלדלה את שורותיהם, חוטפים איש את אשתו (שופטים כא, יט-כג). המסורת היהודית קושרת לאירוע זה את ט״ו באב (תלמוד בבלי, תענית ל ע״ב).

חנה, אלקנה והולדת שמואל (שמואל א א–ב)

״וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי־עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָה.״

שמואל א א, ג

אלקנה בא מהר אפרים עם שתי נשותיו, פנינה וחנה, שאין לה ילדים. במקדש חנה מתפללת בלחש, שפתיה נעות וקולה לא יישמע; עלי הכהן, היושב "על מזוזת היכל ה׳" (שמואל א א, ט), חושב אותה לשיכורה ואחר כך מברך אותה. היא נודרת להקדיש את בנה לה׳. אחרי הולדת שמואל היא מביאה אותו לשילה ושרה שירת הודיה (שמואל א ב, א-י). בתלמוד הפכה תפילתה השקטה של חנה למקור להלכות תפילה (ברכות לא ע״א).

קריאת שמואל ונפילת בית עלי (שמואל א ג–ד)

לילה אחד, כש"נר אלהים טרם יכבה", שומע שמואל, השוכב בהיכל שבו ארון האלוהים, את קריאת ה׳ (שמואל א ג, ג-י). "ויסף ה׳ להראה בשלה" (שמואל א ג, כא). אך בני עלי מחללים את הקורבנות. במלחמה בפלשתים ליד אבן העזר ואפק מביאים הזקנים את הארון משילה אל שדה הקרב: ישראל מובסים, חפני ופנחס נהרגים והארון נשבה. כשעלי שומע את הבשורה הוא נופל לאחור ומת; כלתו קוראת לבנה אי-כבוד, "גלה כבוד מישראל" (שמואל א ד, כא).

זכרו של מקדש חרב

הארון אינו שב עוד לשילה. מאות שנים אחר כך רואים בה הכתובים סמל למקדש שהאל נטש: "ויטש משכן שלו" (תהלים עח, ס). הנביא ירמיהו הופך אותה לאזהרה המופנית אל המקדש בירושלים (ראו גם ירמיהו כו, ו).

״כִּי לְכוּ־נָא אֶל־מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.״

ירמיהו ז, יב

ארכאולוגיה

הארכיאולוגיה של תל שילה

זיהוי שילה עם ח׳רבת סילון, שהציע כבר ב־1838 החוקר האמריקני אדוארד רובינסון, נשען על התיאור המדויק בשופטים כא, יט (מצפון לבית אל, ממזרח לדרך העולה מבית אל לשכם, מנגב ללבונה) ועל השתמרות השם העתיק בערבית. הזיהוי מקובל על רוב החוקרים.

  • ברונזה תיכונהעיר מבוצרת: חומה וסוללה (המאות ה־17–16 לפנה״ס)
  • ברונזה מאוחרתאין כפר; מצבור מנחות ועצמות
  • ברזל אכפר עם מחסנים, שנחרב בסביבות אמצע המאה ה־11 לפנה״ס
  • תקופות מאוחרותהתקופה הרומית והביזנטית (כנסיות עם פסיפסים), ואחר כך התקופה המוסלמית

החפירות הדניות (1926–1932)

משלחת דנית בראשות הנס קייר חפרה באתר בשנים 1926–1932, ובשנות ה־60 נערכה עונה דנית נוספת. היא חשפה בעיקר שרידים מן התקופה הביזנטית, ובהם בזיליקה עם פסיפסים, וכן שכבות מתקופת הברזל.

ישראל פינקלשטיין (1981–1984)

ארבע עונות החפירה של אוניברסיטת בר-אילן בראשות ישראל פינקלשטיין קבעו את רצף השכבות באתר. בתקופת הברונזה התיכונה הקיפה את העיר חומה אדירה שנתמכה בסוללה. בתקופת הברונזה המאוחרת לא היה עוד כפר: מצבור גדול של כלי חרס, חלקם פולחניים, ושל עצמות בעלי חיים על המדרון מצביע על מקום פולחן מבודד ששימש את תושבי הסביבה. בתקופת הברזל א השתרע כפר על התל; במדרון המערבי נמצאו מבני עמודים ששימשו מחסנים, ובהם קנקני אגירה גדולים בעלי צווארון. המבנים נחרבו בשרפה עזה, שתוארכה בפחמן 14 – בין השאר על צימוקים מפוחמים – לאמצע המאה ה־11 לפנה״ס. רבים רואים בכך הד לתבוסה מול הפלשתים (שמואל א ד), אף שהמקרא אינו מתאר במפורש את חורבן שילה. ראש התל, שבו אפשר היה לצפות למצוא את המקדש, נסחף עד הסלע.

החפירות האחרונות (מאז שנות ה־2000)

קצין המטה לארכיאולוגיה במנהל האזרחי (יצחק מגן, ואחריו חנניה היזמי, עם הארכיאולוגית רעות ליבייתן בן-אריה) חידש את החפירות, בעיקר מצפון לתל ובכנסיות הביזנטיות. מאז 2017 חופר באתר גם ארגון Associates for Biblical Research (ABR), ארגון נוצרי אמריקני שעבודת השדה שלו מנוהלת בידי סקוט סטריפלינג. הארגון הודיע על גילוי שלוש "קרנות" מזבח מאבן (2019), רימון מחרס, עצמות בעלי חיים רבות, ובעונת 2026 – קנקני אגירה מתקופת הברונזה התיכונה, קיר של מבנה מונומנטלי בכיוון מזרח-מערב ורכיבים חדשים של השער הצפוני. לא כל ההודעות הללו פורסמו עדיין בפרסום מדעי מלא, והפרשנות המקראית שלהן שנויה במחלוקת.

רחבת חפירה מישורית מצפון לתל שילה, עם סככות וגדרות, מול גבעה מדורגת
הרחבה הצפונית בתל שילה, המוצגת באתר כמיקום אפשרי של המשכן (השערה שלא הוכחה)

🔎 היכן עמד המשכן?

הוצעו כמה מיקומים: ראש התל (פינקלשטיין), רחבה מישורית חצובה בסלע מצפון לתל (הצעה שהעלה כבר במאה ה־19 צ׳ארלס וילסון, והמודגשת במסלול הביקור), או מבנה מונומנטלי הנחפר בימים אלה (ABR). אף אחת מן ההשערות לא הוכחה: אוהל משאיר מעט עקבות, ראש התל נסחף ואין כתובת המזהה את המקדש. הטקסט המקראי עצמו עובר בין "אוהל" (יהושע יח, א) לבין "היכל" בעל מזוזות (שמואל א א, ט), מתח שהמשנה מיישבת בתיאור מבנה אבן בשילה שמעליו יריעות (זבחים יד, ו).

בסיכומו של דבר, הארכיאולוגיה ממקמת את עיקר הזיכרון המקראי של שילה – השופטים, עלי ושמואל – בראשית תקופת הברזל (המאות ה־12–11 לפנה״ס). מן התקופה שהכרונולוגיה המקראית מייחסת ליהושע נמצא באתר רק מקום פולחן ללא כפר, כך שהממצא מאריך את סיפור הכיבוש יותר משהוא מאשר אותו. להמשך הסיפור ראו את תקופת השופטים והמלכים בישראל.

קירות אבן באתר שילה הקדומה
קירות אבן באתר שילה הקדומה.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

הר עיבל, גבעה חשופה שעל ראשה אנטנות ובשוליה אורנים, מעל בתי שכם
במרחק 18 ק״מ שכם, הרי שומרון ⏱ 90 דק׳

שכם: יהושע מחדש את הברית

בין הר עיבל להר גריזים יהושע קורא את התורה באוזני העם, ואחר כך מכנס את השבטים בשכם ומבקש מהם לבחור את מי יעבדו.

השער הכנעני מלבני בוץ בתל דן, המכונה שער אברהם, תחת סככתו המקומרת הגדולה
במרחק 137 ק״מ הגליל העליון, מקורות הירדן ⏱ 120 דק׳

תל דן (ליש): בעקבות מרדף אברהם

מבראשית יד ועד כתובת ״בית דוד״: ארכיאולוגיה, טבע והיסטוריה מקראית במקורות הירדן.

שאלות נפוצות

היכן נמצאת שילה היום?

האתר המקראי הוא תל שילה (ח׳רבת סילון), בהרי שומרון, כארבעים קילומטרים צפונית לירושלים בכביש 60, בין בית אל לשכם. הזיהוי, שהוצע כבר ב־1838, נשען על שופטים כא, יט ועל השתמרות השם.

האם נמצא המשכן בשילה?

לא. הוצעו כמה מיקומים (ראש התל, הרחבה הצפונית, מבנה מונומנטלי הנחפר כעת), אך אף אחד מהם לא הוכח. אוהל משאיר מעט עקבות, ואין כתובת המזהה את המקדש.

מה אומרת הארכיאולוגיה על שילה בימי יהושע?

בתקופת הברונזה המאוחרת, התקופה שמקשרים לעתים קרובות ליהושע, לא היה באתר כפר אלא מקום פולחן שסימנו מצבור מנחות ועצמות. היישוב הקשור ביותר לסיפור המקראי הוא הכפר מתקופת הברזל א (המאות ה־12–11 לפנה״ס), ימי השופטים ועלי.

מתי נחרבה שילה?

חפירות פינקלשטיין חשפו מחסנים מתקופת הברזל א שנחרבו בשרפה באמצע המאה ה־11 לפנה״ס, לפי תיארוך פחמן 14. רבים קושרים את החורבן לתבוסה מול הפלשתים (שמואל א ד); המקרא אינו מספר עליו במפורש, אך ירמיהו ז, יב ותהלים עח, ס מדברים על מקדש נטוש.

מה מצא הצוות של סקוט סטריפלינג?

מאז 2017 הודיע ארגון Associates for Biblical Research על קרנות מזבח מאבן, רימון מחרס, עצמות בעלי חיים, ובשנת 2026 על קנקני אגירה מתקופת הברונזה התיכונה ועל קיר של מבנה מונומנטלי. הצוות מפרש את הממצאים בזיקה למשכן; פרשנות זו שנויה במחלוקת וממתינה לפרסום מפורט.

מה הקשר בין שילה לט״ו באב?

שופטים כא מספר שבחג השנתי בשילה יצאו בנות שילה לחול במחולות בכרמים, ושם מצאו בני בנימין נשים. התלמוד (תענית ל ע״ב) קושר לאירוע זה את ט״ו באב, שהפך בישראל לחג האהבה.

כמה זמן להקדיש לביקור?

המפעיל ממליץ על שעה וחצי עד שעתיים, כולל המופע במגדל הרואה, המוזיאון והמסלול בין החפירות. את שעות הפתיחה והמחירים יש לבדוק מול שילה הקדומה לפני הביקור.

האם שילה נגישה לאנשים עם מוגבלות בניידות?

מרכז המבקרים מותאם, אך שבילי התל הם שבילי עפר משופעים, ולכן הנגישות חלקית. כדאי לפנות לשילה הקדומה כדי לבחור מסלול מתאים.

הגעה ו-GPS

שילה

שילה הקדומה (תל שילה), סמוך לכביש 60, בין רמאללה לשכם (כ־40 ק״מ צפונית לירושלים בכביש)

קואורדינטות GPS : 32.0557, 35.2894 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות