
יריחו (תל א-סולטאן): חומות יריחו בספר יהושע
רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.
בין הר עיבל להר גריזים יהושע קורא את התורה באוזני העם, ואחר כך מכנס את השבטים בשכם ומבקש מהם לבחור את מי יעבדו.
בלב הרי שומרון, העמק שבין הר עיבל להר גריזים הוא זירתן של שתי סצנות גדולות בספר יהושע. תחילה בונה יהושע מזבח בהר עיבל וקורא את התורה באוזני העם הנאסף בין שני ההרים (יהושע ח, ל-לה). אחר כך, לעת זקנתו, הוא מכנס את כל השבטים בשכם – היום תל בלאטה, בקצה המזרחי של העיר שכם – כדי לחדש את הברית (יהושע כד).
דף זה עוסק ביהושע בשכם. העיר עצמה, חומותיה ומזבחו הראשון של אברהם מוצגים בדף שכם (תל בלאטה); שהות יעקב, המזבח "אל אלהי ישראל" והשדה שקנה – בדף שכם בימי יעקב.
״וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.״
יהושע כד, א
פרשת ויחי (בראשית מז, כח – נ, כו) פרשת בשלח (שמות יג, יז – יז, טז) פרשת ראה (דברים יא, כו – טז, יז) פרשת כי תבוא (דברים כו, א – כט, ח)
לבקר במקום
הסיפור הזה מתרחש בשכם. דף המקום מרכז את הארכיאולוגיה, ההגעה ב-GPS והעצות לביקור.
שכם, הרי שומרוןשכם (תל בלאטה) – המזבח הראשון של אברהם בכנעןבין הר עיבל להר גריזים – המקום שבו ניתנה ההבטחה האלוהית הראשונה ובו בנה אברהם את המזבח הראשון בארץ המובטחת (בראשית יב, ו-ז).לדף האתר →בסביבה
הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור שכם.
מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.
המקדש הגדול הראשון של ישראל על פי המקרא: כאן מקים יהושע את אוהל מועד, חנה מתפללת לבן, ושמואל גדל לצד עלי הכהן.
בדותן משליכים האחים הקנאים את יוסף לבור ומוכרים אותו לשיירה היורדת מצרימה: נקודת מפנה בספר בראשית, החותמת את גורלו.
אחרי שכם בונה אברהם מזבח "בין בית אל ובין העי" וקורא בשם ה׳, ושב אליו אחרי שהותו במצרים (בראשית יב, ח; יג, א-ד).
ליד דיר דיבוואן נמצא א־תל, אתר מרכזי בדיון על העי, שבו יש להבחין בין הנוף המקראי לבין תקופות השרידים.
היסטוריה ותנ״ך
הסיפור המקראי
הסצנה מוכנה כבר בספר דברים. לפני הכניסה לארץ מצווה משה על טקס בין שני ההרים הצופים על שכם: הברכה תינתן על הר גריזים, והקללה על הר עיבל.
״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת־הַבְּרָכָה עַל־הַר גְּרִזִים וְאֶת־הַקְּלָלָה עַל־הַר עֵיבָל.״
דברים יא, כט
דברים כז מפרט את הטקס: להקים בהר עיבל אבנים גדולות מסוידות ולכתוב עליהן את התורה, לבנות מזבח אבנים שלמות, ואז לחלק את השבטים. שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין עומדים על הר גריזים לברך; ראובן, גד, אשר, זבולן, דן ונפתלי על הר עיבל לקללה (דברים כז, ד-יג).
ספר יהושע מספר על קיום הציווי, מיד אחרי כיבוש העי.
״אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא־הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל […].״
יהושע ח, ל-לא
יהושע כותב על האבנים את משנה תורת משה. כל העם עומד משני צדי הארון, "חֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־עֵיבָל". אחר כך קורא יהושע "אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" באוזני האנשים, הנשים, הטף והגרים (יהושע ח, לב-לה).
הר עיבל (כ-940 מ׳) בצפון והר גריזים (כ-880 מ׳) בדרום עומדים זה מול זה משני צדי עמק צר, שבו שוכנת היום העיר שכם. הנוף מתאים לטקס שבו שני חלקי העם עונים זה לזה ממדרון למדרון. עם זאת, לנוסח יש היסטוריה מורכבת: תרגום השבעים ממקם את הפרשה מעט מאוחר יותר (אחרי יהושע ט, ב), וכתב יד מקומראן ממקם אותה מיד אחרי חציית הירדן. נראה שהמסורת היססה לגבי מועד הטקס, אם לא לגבי מקומו.
הסיפור המקראי
לעת זקנתו מכנס יהושע את השבטים בשכם. נאומו סוקר את תולדות העם מתרח אבי אברהם, שבעבר הנהר "וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים". משם הוא עובר לאבות, למצרים, ליציאת מצרים, למדבר ולכניסה לכנען. הסקירה מסתיימת במתנת הארץ: "וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם" ו"כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם" (יהושע כד, ב-יג).
״בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת־מִי תַעֲבֹדוּן […] וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת־יְהוָה.״
יהושע כד, טו
שלוש פעמים משיב העם שיעבוד את ה׳. יהושע מדגיש עד כמה הבחירה הזאת תובענית ומורה להסיר את אלוהי הנכר (יהושע כד, טז-כד). אז הוא כורת ברית: "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (יהושע כד, כה).
״וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה.״
יהושע כד, כו
יהושע מוסיף שהאבן "תִּהְיֶה־בָּנוּ לְעֵדָה", שכן "הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל־אִמְרֵי יְהוָה" (יהושע כד, כז). הכתוב מדבר על מקדש: שכם מוצגת כמקום פולחן שכבר קיים.
🌳 העץ הגדול של שכם, מסיפור לסיפור
עץ מקודש חוזר בכל תקופה בתולדות שכם: "אֵלוֹן מוֹרֶה" שבו בנה אברהם את מזבחו (בראשית יב, ו), "הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם" שתחתיה טמן יעקב את אלוהי הנכר (בראשית לה, ד), האלה של אבן יהושע (יהושע כד, כו), ו"אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם" שבו הומלך אבימלך (שופטים ט, ו). כך קושר הכתוב בין הדורות באמצעות ציון דרך אחד, שאין אפשרות לאתר אותו.
הסיפור המקראי
ספר יהושע מסתיים בשלוש קבורות. יהושע מת בן מאה ועשר שנים ונקבר בתמנת סרח בהר אפרים (יהושע כד, כט-ל). אלעזר בן אהרן נקבר בגבעת פנחס בנו (יהושע כד, לג). ביניהן מספר הכתוב על קבורת עצמות יוסף בשכם (יהושע כד, לב).
הפרט הזה סוגר הבטחה שנפתחה בסוף ספר בראשית. יוסף, הגוסס במצרים, השביע את אחיו: "וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית נ, כה). ביציאת מצרים "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות יג, יט). עתה הן נחות בחלקת השדה שקנה יעקב מבני חמור, סיפור המובא בדף על שכם. המסורת ממקמת את הקבר כמה מאות מטרים מתל בלאטה; זהו אתר רגיש שהגישה אליו מוגבלת מאוד.
הסיפור המקראי
דור אחד מאוחר יותר, ספר שופטים מציג את שכם באור אחר. אבימלך בן גדעון (ירובעל) נשען על משפחת אמו בשכם כדי להמליך את עצמו. בעלי שכם נותנים לו שבעים כסף מבית בעל ברית, מקדש העיר (שופטים ט, ד).
הוא מומלך ליד האלון שבשכם (שופטים ט, ו) והורג את אחיו. רק יותם נמלט: מראש הר גריזים הוא קורא לאנשי העיר את משל העצים המחפשים להם מלך (שופטים ט, ז-טו). כעבור שלוש שנים העיר מורדת; אבימלך הורס אותה וזורע אותה מלח (שופטים ט, מה). בעלי מגדל שכם נמלטים אל צריח "בֵּית אֵל בְּרִית", והוא מעלה אותו באש (שופטים ט, מו-מט). שם האל, "בעל הברית" או "אל הברית", מהדהד באירוניה את הברית שנכרתה בימי יהושע.
ארכאולוגיה
העיר שכם עצמה – חומותיה מתקופת הברונזה התיכונה, מקדש-המגדל והמצבה הגדולה שיש המקשרים ליהושע כד, כו, מכתבי אל-עמארנה והמלך לבאיה – מוצגת בדף על החפירות בתל בלאטה. כאן מתוארים שני אתרים הייחודיים לסיפור יהושע.
ב-1980, במהלך סקר הר מנשה, איתר הארכיאולוג אדם זרטל (אוניברסיטת חיפה) מבנה אבן על שלוחה צפון-מזרחית של הר עיבל, כמה קילומטרים מתל בלאטה. הוא חפר אותו בשנים 1982–1989. נחשף מבנה מלבני של כ-9 × 7 מטרים, בלי פתח ובלי רצפה. הוא היה ממולא בשכבות של אבנים, אפר ועצמות שרופות (פרים צעירים, צאן, יחמורים), ולידו שתי חצרות מרוצפות וכבש. החרסים ושתי חרפושיות מתארכים אותו לסוף המאה ה-13 ולמאה ה-12 לפנה״ס, בראשית תקופת הברזל: סביב שנת 1200 או מעט אחריה.

זרטל ראה בו את מזבח יהושע: במה ממולאת שעולים אליה בכבש, בהתאם לאיסור "וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי" (שמות כ, כג). אחרים, כמו ישראל פינקלשטיין, מקבלים שהיה זה אתר פולחן קדום, אך מפקפקים בכך שזהו מזבח או שהוא קשור לסיפור ביהושע ח. אהרן קמפינסקי ראה בו מגדל שמירה. עוד נטען שהאתר, הפונה צפונה, אינו ניצב מול הר גריזים.
🔎 זיהוי שנוי במחלוקת
ארכיאולוגים רבים מקבלים היום שלמבנה בהר עיבל היה תפקיד פולחני בראשית תקופת הברזל. זיהויו עם מזבח יהושע אינו מוסכם. ב-2021 נפגע חלק מקיר הגדר של האתר בעבודות סלילה, והאתר הפך לסוגיה פוליטית.
ב-2022 הודיע צוות בראשות סקוט סטריפלינג שחפץ עופרת קטן ומקופל, שנמצא ב-2019 בערימות העפר של חפירות זרטל, נושא קללה בשם אלוהי ישראל. המאמר שפורסם ב-2023 זכה לביקורת חריפה: כמה אפיגרפים אינם רואים בו כתובת כלל, ויש הרואים בו משקולת רשת פשוטה. אין לראות בו הוכחה.
בפסגת הר גריזים נחשף המתחם המקודש של השומרונים, שנוסד בתקופה הפרסית (סוף המאה ה-5 לפנה״ס). הוא הורחב במאה ה-2 לפנה״ס, ולצדו עיר הלניסטית, ומאוחר יותר נבנתה עליו כנסייה ביזנטית מתומנת. שרידים אלה מאוחרים במאות שנים לתקופת יהושע. העדה השומרונית, שעדיין חיה על ההר, חוגגת בו מדי שנה את חג הפסח.
לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.
בשכם, לפי יהושע כד, א-כח. האתר העתיק הוא תל בלאטה, בקצה המזרחי של העיר שכם, בין הר עיבל להר גריזים. קואורדינטות ה-GPS מופיעות בפרק "הגעה ו-GPS".
זהו ציווי משה (דברים יא, כט; כז, יב-יג), שקיים יהושע (יהושע ח, לג-לד). הכתוב אינו מנמק את החלוקה. הנוף מסביר את הבימוי: שני הרים זה מול זה, ועמק צר ביניהם.
בשנים 1982–1989 חפר אדם זרטל מבנה מראשית תקופת הברזל, שזיהה כמזבח יהושע. ארכיאולוגים רבים מכירים בו כאתר פולחן קדום, אך זיהויו עם המזבח שביהושע ח עדיין שנוי במחלוקת ואינו מוסכם.
האתר אינו מוסדר ונמצא בשטח B, ביהודה ושומרון. הביקורים מתקיימים רק במסגרת מאורגנת. יש לבדוק אישורים ותנאי ביטחון בזמן הנסיעה.
חפץ עופרת קטן ומקופל, שנמצא ב-2019 בעפר חפירות והוצג ב-2022–2023 ככתובת קדומה. קריאתו שנויה במחלוקת חריפה בקרב אפיגרפים רבים, שאינם רואים בו כתב כלל. אין הוא מהווה הוכחה.
לא. לפני המקדש-המגדל בתל בלאטה עמדה מצבה גדולה, ויש שקשרו אותה לאבן שביהושע כד, כו. הקשר נותר השערה, בלי כתובת ובלי הוכחה ישירה.
לא. המתחם המקודש השומרוני מתוארך לתקופה הפרסית (סוף המאה ה-5 לפנה״ס) והורחב בתקופה ההלניסטית, והכנסייה המתומנת ביזנטית. הר גריזים הוא נוף מקראי, אך שרידיו מאוחרים בהרבה.