בית אל מזבח אברהם בין בית אל לעי

הסיפור המקראי

בית אל במסעו של אברהם

״ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה׳ ויקרא בשם ה׳.״

בראשית יב, ח

"בין בית אל ובין העי" בונה אברהם מזבח וקורא בשם ה׳. בשובו ממצרים הוא עולה "למסעיו" אל אותו מזבח עצמו (בראשית יג, ג-ד) – סימן לשיבה אל השורשים הרוחניים. המסדרון ההררי הזה הופך לציון דרך של אמונה, בהמשך ישיר לשכם, המזבח הראשון של אברהם בכנען.

הסיפור המקראי

שתי השהיות של אברהם בבית אל

ההגעה הראשונה (בראשית יב, ו-ח)

• אברהם מגיע משכם, שם נגלה אליו האל.
• הוא חונה בהר שממזרח לבית אל.
• הוא בונה שם את המזבח השני שלו בכנען.
• עבודת האל ואחיזה רוחנית בארץ המובטחת.

השיבה ממצרים (בראשית יג, א-ד)

״ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה. […] וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי. אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם ה׳.״

בראשית יג, א-ד

• אברהם שב עשיר מאוד ממצרים, "במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג, ב).
• הוא עולה למסעיו מן הנגב ועד בית אל.
• הוא שב אל המזבח שכבר בנה.
• זוהי שיבה אל היסודות אחרי תקופה של ניסיון.

הפרידה מלוט (בראשית יג, ה-יח)

מן המרומים האלה נפרדים אברהם ולוט: עדריהם גדולים מכדי לרעות יחד, ואברהם מניח לבן אחיו לבחור. לוט הולך אל כיכר הירדן ואל סדום, והאל מחדש לאברהם את ההבטחה על כל הארץ שהוא רואה – צפונה ונגבה, קדמה וימה (בראשית יג, יד-טו). אחר כך מתיישב אברהם ליד חברון, באלוני ממרא.

מסורת וזיהוי

ההקשר הגאוגרפי והאסטרטגי

מיקום

• על דרך רכס ההר מצפון לדרום ("דרך האבות").
• גובה של כ-880 מ׳: תצפית פנורמית מזרחה, אל המדבר ובקעת הירדן.
• בין בית אל (ביתין) ממערב לעי (א-תל) ממזרח, כ-3 ק״מ זו מזו.
• כשלושים קילומטרים מדרום לשכם וכ-17 ק״מ מצפון לירושלים.

החשיבות לאברהם

• נקודת תצפית מרכזית על הארץ.
• מקום גבוה, מתאים לפולחן.
• צומת מסחרי ושטחי מרעה לעדרים גדולים.

משמעות תאולוגית וסמלית

עבור אברהם

• רציפות האמונה והתחדשות.
• עדות פומבית: מזבח הנראה למרחוק.
• סימון טריטוריאלי של ההבטחה.

ברית אברהם

• בית אל: חיזוק ההבטחה על הארץ.
• הפרידה מלוט (בראשית יג): אמונו של אברהם, המניח ללוט לבחור.
• המזבח קודם לאחיזה בארץ: אמונה פעילה.

בית אל – "בית האלוהים"

• נוכחות אלוהית נגישה; מפגש בין שמים לארץ, שחלום יעקב יבטא במפורש.
• התחדשות ושיבה אל האל: אברהם שב אל המזבח אחרי מצרים.
• מסורות: זיכרון האבות ביהדות, דימוי "בית האלוהים" בנצרות, עקבות של עלייה לרגל בימי קדם.

היסטוריה

תולדותיה המאוחרות של בית אל

• יעקב — חלום הסולם והמצבה שהקים בלוז, שנקראה מעתה בית אל (בראשית כח, י-כב); שיבתו, המזבח "אל בית אל" ואישור השם ישראל (בראשית לה, א-טו). ראו בית אל וחלום יעקב.
• הכיבוש והשופטים — בית יוסף כובש את בית אל, היא לוז (שופטים א, כב-כו); ארון הברית נמצא בה לזמן מה, והשבטים שואלים בה באלוהים (שופטים כ, יח, כו-כז).
• הממלכה המפולגת — ירבעם מציב בה עגל זהב כמקדש מתחרה לירושלים; העגל השני מוצב בדן (מלכים א יב, כח-כט).
• הנביאים — עמוס מנבא על חורבן מזבחות בית אל (עמוס ג, יד); אמציה הכוהן מגרש אותו, "כי מקדש מלך הוא" (עמוס ז, י-יג); הושע מכנה אותה "בית און" (הושע ד, טו).
• יאשיהו — מלך יהודה נותץ את המזבח ואת הבמה שבבית אל (מלכים ב כג, טו).

ביתין, סמוך לרמאללהבית אל: חלום יעקב בין שמים לארץבבית אל עובר יעקב את אחת החוויות הרוחניות הגדולות במקרא: חלום שבו סולם מחבר בין הארץ לשמים.לדף האתר →

הסיפור המקראי

דמויות מקראיות נוספות הקשורות לבית אל

• דבורה — שופטת את ישראל תחת "תומר דבורה", בין הרמה ובין בית אל (שופטים ד, ה).
• שמואל — כולל את בית אל בסבב השנתי שלו כשופט, עם הגלגל והמצפה (שמואל א ז, טז).
• אליהו — עובר בה עם אלישע ופוגש בה את "בני הנביאים" (מלכים ב ב, ב-ג).
• אלישע — נערים לועגים לו בדרך העולה לבית אל (מלכים ב ב, כג-כד).

ארכאולוגיה

ארכיאולוגיה וזיהוי

שכבות יישוב ושרידים

• זיהוי בית אל עם ביתין הוצע כבר ב-1838 בידי אדוארד רובינסון, על סמך השם שנשתמר והמרחקים שמוסר אוסביוס מקיסריה.
• חפירות ו״פ אולברייט וג״ל קלסו (1934, ואחר כך 1954–1960): ביצורים ושער מתקופת הברונזה התיכונה, ויישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל.
• אזור מיושב בצפיפות בתקופת הברונזה התיכונה, עם דרכים פעילות.
• בחינות מחודשות (ישראל פינקלשטיין ולילי זינגר-אביץ, 2009): יישוב משמעותי בתקופת הברזל, אך לא זוהה בוודאות מקדש מימי המלוכה.
• ממזרח לכפר, בבורג׳ ביתין, נשתמרו שרידי כנסייה ביזנטית ומגדל מתקופת הצלבנים, שהמסורת קושרת לסיפורי האבות.

זיהויים

• בית אל ≈ ביתין (הזיהוי המקובל) או אל-בירה (הצעה של מיעוט).
• העי ≈ א-תל (הזיהוי הקלאסי, אך שנוי במחלוקת: העיר הגדולה מתקופת הברונזה הקדומה ננטשה שם בסביבות 2400 לפנה״ס); אחרים מציעים את ח׳רבת אל-מקאטיר.