תקופה מקראית: תקופת בית שני

קומראן אתר מגילות ים המלח: חפירות וביקור

רועים בדואים, אחת עשרה מערות וכ־900 כתבי יד: האתר שבו נמצאו ההעתקים הקדומים ביותר הידועים של המקרא, והתעלומה של מי שהטמינו אותם.

  • איפה : החוף הצפון-מערבי של ים המלח
  • משך : שעה–שעה ורבע
  • גישה : גן לאומי, כביש 90, גישה קלה
תכנון הביקור ↓
מצוק חוואר בהיר ובו הפתח הכהה של מערה 4, מעל ערוץ יבש, עם הרי מדבר יהודה ושמיים כחולים

העיקר

על רמה המשקיפה אל החוף הצפון-מערבי של ים המלח שוכן קומראן (בערבית ח׳רבת קומראן, "חורבת קומראן"), האתר הארכיאולוגי הקשור ביותר למגילות ים המלח. בין 1947 ל־1956 נמצאו באחת עשרה מערות קומראן, שבמצוק ובמדרגת החוואר, שרידיהן של כ־900 מגילות שהועתקו בין המאה ה־3 לפנה״ס למאה ה־1 לספירה, ובהן ההעתקים הקדומים ביותר הידועים של ספרי המקרא.

במרחק מאות מטרים ספורים מן המערות נמצאת חורבת קומראן, שנחפרה בשנות ה־50 בידי הנזיר הדומיניקני רולאן דה וו, ולעתים קרובות מיוחסת לקהילה יהודית המזוהה עם האיסיים. זו עדיין הדעה הרווחת, אך היא שנויה במחלוקת. דף זה מבחין בין מה שאומרים הטקסטים, מה שמראות החפירות ומה שהוא פרשנות, ומסביר כיצד לבקר בגן הלאומי והיכן לראות היום את מגילות קומראן: בהיכל הספר בירושלים.

בקצרה

למה לבוא
אתר מגילות ים המלח: אחת עשרה מערות וכ-900 מגילות, ובהן העותקים הקדומים ביותר של התנ״ך.
מה תראו
שרידי ח'ירבת קומראן, המערות שבמצוק (ובהן מערה 4), הסרט; והיכל הספר בירושלים.
לבדוק לפני היציאה
גן לאומי של רשות הטבע והגנים ביהודה ושומרון (שטח C); חום קיצוני בקיץ, להגיע עם הפתיחה.

הטקסט עודכן ב-

תוכן עניינים מפורט
  1. תכנון הביקור
  2. בסביבה
  3. גילוי מגילות ים המלח
  4. מה יש במגילות קומראן?
  5. חורבת קומראן: החפירות של רולאן דה וו
  6. האם האיסיים חיו בקומראן?
  7. להעמקה
  8. שאלות נפוצות

תכנון הביקור

קומראן: תכנון הביקור

משך הביקור
כשעה עד שעה ורבע כולל הסרט; יש להוסיף 2 עד 3 שעות להיכל הספר בירושלים.
שעות ומחירים
יש לבדוק באתר הרשמי של רשות הטבע והגנים (parks.org.il) לפני הביקור; השעות משתנות לפי העונה ובערבי חג.
עונות מומלצות
אוקטובר עד אפריל. בקיץ החום ליד ים המלח קיצוני: מומלץ להגיע עם הפתיחה.
נגישות
טובה: לפי רשות הטבע והגנים, השביל בין השרידים נגיש לכיסאות גלגלים, עם נקודות תצפית, הצללה ושילוט. המערות ושבילי המצוק אינם נגישים.
מה להביא
מים, כובע וקרם הגנה. הכניסה עם כלבים אסורה.
⚠️ גישה ובטיחות
קומראן נמצא ביהודה ושומרון, בשטח C שבשליטה ישראלית; הגן מנוהל בידי רשות הטבע והגנים, ומעמדו שנוי במחלוקת: הרשות הפלסטינית רואה בו אתר מורשת פלסטיני. הגישה בכביש 90, בפנייה מערבה ליד קיבוץ קליה. תנאי התנועה תלויים במצב: יש לבדוק את ההנחיות הרשמיות לפני היציאה.

ביקור בקומראן והיכן לראות את המגילות

הגן הלאומי קומראן

האתר מנוהל כגן לאומי בידי רשות הטבע והגנים. בכניסה יש תצוגה קטנה וסרט קצר על הגילוי, עם כתוביות בכמה שפות. שביל מסומן, נגיש ברובו לכיסאות גלגלים, עובר בין השרידים: המגדל, אמת המים, הבריכות המדורגות, חדר האוכל ו"חדר הסופרים". תצפית ניצבת מול מערה 4, שפתחיה נראים במדרגת החוואר. הכניסה למערות אינה מוצעת בדרך כלל למבקרים; שבילי הליכה מטפסים לעבר המצוק, ויש ללכת בהם רק לפי הנחיות הגן.

היכן לראות את המגילות: היכל הספר

כיפה לבנה בצורת מכסה כד, מוקפת סילוני מים, תחת שמיים כחולים
היכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים, שבו מוצגות מגילות ים המלח

המגילות אינן מוצגות בקומראן. רוב המגילות השלמות שמורות בירושלים, בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, שנחנך ב־1965. גגו הלבן, בצורת מכסה של כד מגילות, שתכננו פרדריק קיסלר וארמנד ברטוס, ניצב מול קיר בזלת שחור, כהד למלחמת "בני אור" ב"בני חושך". במרכזו מוצג העתק של מגילת ישעיהו השלמה; המקוריות, השבירות, מוצגות בסבב. אלפי קטעים שמורים ברשות העתיקות, שסרקה אותם לספרייה הדיגיטלית ע״ש לאון לוי, ומגילת הנחושת נמצאת במוזיאון ירדן בעמאן.

בסביבת קומראן

קילומטרים ספורים דרומה, שמורת עינות צוקים (עין פשחה) משמרת שרידים בני זמנו של קומראן. מצפון, יריחו וארמונות החשמונאים והורדוס שבה משקפים את אותו הקשר אזורי; מדרום, כביש 90 מוביל לעין גדי ומשם למצדה, שבה נמצאו גם קטעי מגילות הקרובים לאלה של קומראן. כדי לחבר את המקומות האלה, תכננו טיול מקראי הכולל את קומראן.

מסלולים מוצעים
המגילות, מן האתר אל המוזיאון
קומראן ← ירושלים, מוזיאון ישראל (היכל הספר ודגם ירושלים)
ים המלח בימי הבית השני
קומראן ← עינות צוקים ← עין גדי ← מצדה
בקעת הירדן ומדבר יהודה
יריחו ← קומראן ← עין גדי

בסביבה

הוסיפו מקומות למסלול

הוסיפו מקומות נוספים לביקור באזור קומראן.

מרחקים בקו אווירי: הנסיעה ארוכה יותר.

  • במרחק 13 ק״מ⏱ 45 דק׳

    קאסר אל-יהוד

    אתר הטבילה בירדן

    דף בהכנה
  • במרחק 15 ק״מ⏱ 90 דק׳

    יריחו

    רחב, מעבר הירדן ונפילת החומות: סיפור ספר יהושע מול מאה שנות חפירה, באחד מאתרי היישוב העירוני הקדומים בעולם.

    לדף האתר →
  • במרחק 21 ק״מ⏱ 180 דק׳

    הר הזיתים

    מבריחת דוד ועד ייסוריו של ישו, הגבעה שמול הר הבית מרכזת שלושת אלפים שנות זיכרון יהודי ונוצרי.

    לדף האתר →
  • במרחק 21 ק״מ⏱ 180 דק׳

    עיר דוד

    ירושלים של המלכים ונקבת השילוח

    דף בהכנה

לכל האתרים המקראיים על המפה →

היסטוריה ותנ״ך

היסטוריה

גילוי מגילות ים המלח

רועים בדואים ומערה אחת (1947)

בסוף 1946 או בתחילת 1947 חיפשו רועים צעירים משבט התעאמרה הבדואי, ובהם מוחמד א-דיב, בהמה שאבדה, ונכנסו לנקיק במצוק. בפנים מצאו כדים ובהם מגילות עור עטופות בפשתן. שבע מגילות עברו דרך סוחרי עתיקות בבית לחם: שלוש נקנו בנובמבר 1947 בידי אלעזר ליפא סוקניק מן האוניברסיטה העברית, וארבע, ובהן מגילת ישעיהו השלמה, בידי המטרופוליט הסורי-אורתודוקסי מר אתנסיוס שמואל. המערה, המכונה מאז "מערה 1", נחפרה באופן רשמי רק ב־1949, בידי רולאן דה וו וג׳רלד לנקסטר הרדינג.

מדרגת חוואר בהירה שעוצבה בידי הסחף, ובה כמה פתחי מערות, בשולי ערוץ יבש למרגלות המצוק
ואדי קומראן ומדרגת החוואר שבה נפתחות מערה 4 ומערות נוספות

אחת עשרה מערות מגילות, ובהן מערה 4

הגילוי פתח מרוץ בין הבדואים לארכיאולוגים. בין 1952 ל־1956 אותרו עוד עשר מערות מגילות. העשירה שבהן, מערה 4, שנמצאה בידי הבדואים ב־1952 במדרגת החוואר ממש מול החורבה, הניבה אלפי קטעים מכמה מאות כתבי יד, כשלושה רבעים מן האוסף כולו. במערה 3 נמצאה מגילת הנחושת החידתית, במערה 7 קטעי פפירוס מעטים ביוונית, ובמערה 11, שנמצאה ב־1956, מגילת המקדש ומגילת תהילים גדולה.

מערה 12, ריקה (2017)

בפברואר 2017 הודיע צוות של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות אורן גוטפלד, יחד עם רנדל פרייס מאוניברסיטת ליברטי, על זיהוי מערה שתים עשרה. נמצאו בה כדים שבורים מן הטיפוס של קומראן, בדי עטיפה, רצועות עור וקטע קלף חלק, אך לא מגילות: שני ראשי מכוש מאמצע המאה ה־20 מעידים שהמערה נשדדה. החופרים רואים בה אחת ממערות המגילות; חוקרים אחדים נוקטים זהירות, משום שלא נמצא בה טקסט.

  • כתבי ידכ־900, רובם על קלף
  • תיארוךהמאה ה־3 לפנה״ס – המאה ה־1 לספירה
  • מערות11 מערות מגילות (1947–1956); מערה 12 ריקה (2017)
  • המערה העשירה ביותרמערה 4 (כשלושה רבעים מכתבי היד)
  • ניהול האתררשות הטבע והגנים

היסטוריה

מה יש במגילות קומראן?

כרבע מכתבי היד הם ספרי מקרא: כל ספרי התנ״ך מיוצגים בהם, מלבד אסתר. השאר הם חיבורים הקשורים למקרא (עיבודים, פירושים, ספרים כמו חנוך והיובלים) וכתבים של קבוצה מסוימת. אחד מהם, המגילה החיצונית לבראשית, מתאר את יופיה של שרה. רובם בעברית, חלקם בארמית ומעטים ביוונית.

מגילת ישעיהו השלמה

כמה טורים של כתב עברי בדיו שחורה על קלף מצהיב, עם שוליים קרועים
טורים אחדים ממגילת ישעיהו השלמה (1QIsaᵃ), שהועתקה בערך ב־125–100 לפנה״ס

מגילת ישעיהו השלמה (1QIsaa), שנמצאה במערה 1, היא כתב היד היחיד מקומראן שהשתמר כמעט בשלמותו: 17 יריעות קלף תפורות, אורך של כ־7.34 מ׳ ו־54 טורים הכוללים את כל 66 פרקי הספר. כתב היד מתוארך לסוף המאה ה־2 לפנה״ס (בערך 125–100 לפנה״ס), כאלף שנה לפני כתבי היד המסורתיים השלמים הקדומים ביותר שהיו ידועים לפני 1947. נוסחו קרוב מאוד לנוסח שנמסר אחר כך, עם הבדלי כתיב רבים והבדלי משמעות מעטים. יגאל ידין רכש אותה בארצות הברית ב־1954 עבור מדינת ישראל, והיא שמורה במוזיאון ישראל.

כתבי העדה

כמה מגילות מתארות קבוצה מאורגנת שראתה את עצמה כישראל האמיתי: סרך היחד קובע את כללי הקבלה, הסעודות המשותפות, הטהרה והדרג; ברית דמשק מזכירה את "מורה הצדק"; מגילת המלחמה מתארת קרב אחרון בין "בני אור" ל"בני חושך"; והפשרים, כמו פשר חבקוק, קוראים את הנביאים לאור תולדות הקבוצה. סרך היחד מנמק את הפרישה למדבר בפסוק מישעיהו:

״קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ.״

ישעיהו מ, ג

הבשורות מחילות את אותו פסוק על יוחנן המטביל, שדרש במדבר יהודה (לפי הבשורה על-פי מרקוס א, ג, והבשורה על-פי יוחנן א, כג). קשרים בין יוחנן המטביל לקומראן הוצעו פעמים רבות, אך שום טקסט אינו מחבר ביניהם במישרין.

ארכאולוגיה

חורבת קומראן: החפירות של רולאן דה וו

בין 1951 ל־1956 ערך רולאן דה וו, מנהל בית הספר הצרפתי למקרא ולארכיאולוגיה (האקול ביבליק) בירושלים, שש עונות חפירה בחורבה, יחד עם ג׳רלד לנקסטר הרדינג ממחלקת העתיקות של ירדן. הקרמיקה שנמצאה בחורבה זהה לזו שבמערות, וכך נקבע הקשר בין השתיים.

קירות אבן של חדרים מלבניים חפורים, עם שביל מבקרים מעץ ומישור ים המלח ברקע
שרידי חורבת קומראן, באזור "חדר הסופרים", כפי שהם נראים משביל הביקור

מגדל, אולמות משותפים ו"חדר סופרים"

המבנה המרכזי, מרובע ודו-קומתי, מצויד במגדל פינתי. דה וו פירש אולם גדול כחדר אוכל: בחדר סמוך נמצאו יותר מאלף קערות, צלחות וגביעים מוערמים. מן הקומה העליונה שקרסה בחדר אחר (לוקוס 30) הוא שחזר חלקי שולחנות וספסלים מטויחים וקסתות דיו, וראה בו סקריפטוריום, חדר העתקה. הכינוי נשאר, אף שייעודו המדויק של החדר שנוי במחלוקת.

מקוואות וניהול מים

אמת מים הובילה את מי השיטפונות מן הוואדי אל כעשר בריכות גדולות עם מדרגות. חלקן מפורשות כמקוואות טהרה; אחרות היו בורות מים רגילים, וייתכן שחלקן שימשו לשתי המטרות. המדרגות של אחת מהן סדוקות, כנראה ברעידת האדמה של 31 לפנה״ס שמזכיר יוסף בן מתתיהו.

בית הקברות

ממזרח לחורבה משתרע בית קברות של יותר מאלף קברים, רובם בכיוון צפון-דרום. רק מעטים מהם נחפרו: רוב השלדים שנבדקו הם של גברים, אך זוהו גם נשים וילדים, וייתכן שחלק מן הקבורות מאוחרות בהרבה.

ציר זמן

  • המאות ה־8–7 לפנה״ס — יישוב קטן מתקופת הברזל. דה וו זיהה אותו עם "עיר המלח" שביהושע טו, סב; אחרים מעדיפים את סככה, הנזכרת בפסוק הקודם.
  • המאות ה־2–1 לפנה״ס — יישוב מחדש בתקופה החשמונאית; התאריך המדויק (בערך 130 או בערך 100 לפנה״ס) שנוי במחלוקת.
  • 31 לפנה״ס — רעידת אדמה ושרפה; האתר מיושב שוב מאוחר יותר.
  • בערך 68 לספירה — חורבן בידי הצבא הרומי במרד הגדול (מטבעות אחדים מרמזים על מועד מעט מאוחר יותר).
  • 132–135 לספירה — נוכחות קצרה של מורדים בימי מרד בר כוכבא.

ארכאולוגיה

האם האיסיים חיו בקומראן?

ההשערה האיסיית

סופרים קדומים מתארים את האיסיים כאחד הזרמים המרכזיים ביהדות של תקופת הבית השני, לצד הפרושים והצדוקים. פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו מונים יותר מ־4,000 מהם, החיים בקהילות, משתפים ברכושם ומקפידים על טהרה. פליניוס הזקן (תולדות הטבע ה, 73) ממקם קבוצת איסיים על החוף המערבי של ים המלח, מעל אנגדה, כלומר עין גדי. לדעת דה וו, ההתאמה בין הטקסטים האלה, הכללים שבמגילות ומתקני האתר (אולמות משותפים, מקוואות, קסתות דיו) הצביעה על קהילה איסיית. זו עדיין דעת הרוב, לעתים קרובות בגרסה מסויגת: יישוב הקשור לתנועה האיסיית, שבו הועתקו רק חלק מן המגילות.

פרשנויות אחרות

  • וילה או אחוזה: רובר דונסל ופולין דונסל-ווט, שהופקדו על פרסום חפירות דה וו, ראו בו בית כפרי עשיר, בהסתמך על כלי זכוכית ואבן.
  • אחוזה מבוצרת: יזהר הירשפלד ראה בקומראן מצודה חשמונאית שהפכה לאחוזה חקלאית ולתחנת מסחר, בדומה לעין פשחה הסמוכה.
  • בית יוצר לכלי חרס: יצחק מגן ויובל פלג, שחפרו באתר מטעם רשות הגנים בשנים 1993–2004, סבורים שהבריכות שימשו לשיקוע חרסית, ושהמגילות הובאו מירושלים והוטמנו במערות בלי קשר לתושבי המקום.
  • ספריות ירושלים: גם נורמן גולב סבר שהמגילות באו מירושלים והוסתרו בזמן המלחמה ברומאים.

🔎 היכן עומד הוויכוח?

שום כתובת אינה נוקבת בשמם של תושבי קומראן, והמילה "איסיים" אינה מופיעה באף מגילה. בדיקות החרסית מראות שחלק מן הקרמיקה הגיע ממקומות אחרים, מה שמחליש את השערת בית היוצר, אך מגוון המגילות מרמז גם שלא כולן נכתבו במקום. רוב החוקרים מקבלים קשר בין האתר, המערות וקהילה מן הטיפוס האיסיי; הפרשנויות האחרות נשארו בדעת מיעוט, אך חייבו לבחון מחדש כמה ממסקנות דה וו.

להעמקה

קשורים באותו סיפור

לאתרים האלה יש סיפור משותף, אבל הם לא בהכרח קרובים זה לזה: המרחק מצוין בקו אווירי.

מטע דקלים ירוק למרגלות מצוקים גבוהים בגוון אוקר במדבר יהודה, תחת שמים כחולים, ודרך עפר בחזית
במרחק 31 ק״מ החוף המערבי של ים המלח, מדבר יהודה ⏱ 180 דק׳

עין גדי, נווה המדבר שבו הסתתר דוד מפני שאול: שמורה, בית כנסת וביקור

מעיינות למרגלות מצוקי מדבר יהודה: המקלט של דוד מפני שאול, "כרמי עין גדי" של שיר השירים, מקדש בן 5,500 שנה ובית כנסת המקלל את מי שמגלה את "רזה דקרתה", סוד העיר.

מדרגות הארמון הצפוני של מצדה הנאחזות בקצה הצוק, עם גרמי מדרגות מתכת, מעל ערוצי המדבר הבהירים
במרחק 48 ק״מ מדבר יהודה, החוף המערבי של ים המלח ⏱ 180 דק׳

מצדה, מבצר הורדוס מעל ים המלח

ארמון התלוי על שפת המדבר, המעוז האחרון של המרד הגדול ברומא, וסיפור מפורסם שהארכיאולוגיה מאירה בלי להכריע בכל השאלות.

ים המלח ובריכות האידוי שלו, במבט מראש הר סדום
במרחק 75 ק״מ ים המלח, האגן הדרומי (הר סדום) ⏱ 180 דק׳

סדום ועמורה: ערי הכיכר ועמק השדים

מסיפור ספר בראשית ועד החפירות בבאב א-דרע ובתל אל-חמאם: מה ידוע — ומה אינו ידוע — על הערים שנחרבו ליד ים המלח.

האבותמי הייתה שרה, אשת אברהם?אשת אברהם, אם יצחק, קבורה בחברון: מה מספר המקרא על שרה, ואיזה דיוקן מפתיע שלה מופיע באחת ממגילות ים המלח.לקריאת המאמר →

שאלות נפוצות

מהן מגילות ים המלח?

אלה כ־900 כתבי יד, רובם על קלף, שנמצאו בין 1947 ל־1956 באחת עשרה מערות סביב קומראן. הם הועתקו בין המאה ה־3 לפנה״ס למאה ה־1 לספירה, וכוללים את ההעתקים הקדומים ביותר הידועים של ספרי המקרא (כולם מלבד אסתר), חיבורים הקשורים למקרא וכתבים של קהילה יהודית. במובן רחב המונח כולל גם טקסטים שנמצאו במקומות אחרים במדבר יהודה.

מי כתב את מגילות קומראן?

אף מגילה אינה נוקבת בשם מעתיקיה. רוב החוקרים מייחסים אותן, לפחות בחלקן, לקהילה יהודית שישבה בקומראן ומזוהה עם האיסיים. אחרים סבורים שמגילות רבות הובאו מירושלים או מקבוצות יהודיות אחרות, והוטמנו במערות בזמן המלחמה ברומאים (66–73 לספירה).

האם האיסיים חיו בקומראן?

זו הייתה מסקנתו של רולאן דה וו, והיא עדיין דעת הרוב, בהסתמך על פליניוס הזקן, הממקם איסיים על החוף המערבי של ים המלח, ועל כללי החיים המתוארים במגילות. ארכיאולוגים אחרים (דונסל, הירשפלד, מגן ופלג) הציעו לראות באתר וילה, אחוזה מבוצרת או בית יוצר. שום כתובת אינה מכריעה בשאלה.

האם אפשר לבקר במערות קומראן?

בגן הלאומי אפשר לראות את מערה 4 מנקודת תצפית מול החורבה. הכניסה למערות אינה מוצעת בדרך כלל; שבילי הליכה מטפסים לעבר המצוק, ויש ללכת בהם רק לפי הנחיות רשות הטבע והגנים.

היכן אפשר לראות את מגילות ים המלח?

בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, שבמרכזו מוצג העתק של מגילת ישעיהו השלמה ומגילות מקוריות מוצגות בסבב. אפשר לעיין בקטעים גם ברשת, בספרייה הדיגיטלית ע״ש לאון לוי של רשות העתיקות. מגילת הנחושת מוצגת במוזיאון ירדן בעמאן.

האם קומראן מוזכר במקרא?

לא בשם הזה. יהושע טו, סא-סב מונה בין ערי המדבר של יהודה את סככה ואת עיר המלח: רולאן דה וו זיהה את קומראן עם עיר המלח, וחוקרים אחרים עם סככה. האתר אינו מוזכר בברית החדשה.

מהי מגילת ישעיהו השלמה?

זו מגילה בת 17 יריעות קלף, באורך של כ־7.34 מ׳, המכילה את כל 66 פרקי ספר ישעיהו. היא נמצאה ב־1947 במערה 1 ומתוארכת לבערך 125–100 לפנה״ס; זה כתב היד היחיד מקומראן שהשתמר כמעט בשלמותו, וההעתק השלם הקדום ביותר הידוע של ספר מקראי. היא שמורה במוזיאון ישראל.

מה נמצא במערה 12?

במערה 12, שעליה הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים ב־2017, נמצאו כדים שבורים, בדי עטיפה וקטע קלף חלק, אך לא מגילות: מכושים מאמצע המאה ה־20 מראים שהמערה נשדדה.

הגעה ו-GPS

קומראן

הגן הלאומי קומראן, כביש 90, החוף הצפון-מערבי של ים המלח, ליד קיבוץ קליה (כ־40 ק״מ מירושלים בכביש)

קואורדינטות GPS : 31.7408, 35.4586 (נקודת ייחוס, לא הכניסה המדויקת)

OpenStreetMap ↗

מדריך PDF חינם

25 האתרים המקראיים שחובה לראות בישראל

המבחר שלנו ב-PDF אחד: מה מספר התנ"ך, מה רואים היום במקום וטיפים להכנת כל ביקור.

הפרטים שלכם משמשים רק לשליחת המדריך ולהזמנה לקבוצת הוואטסאפ שלנו. מדיניות פרטיות