אברהם אבינו: אבי המונותאיזם ודמות מכוננת

שורשיו של אברהם: ממסופוטמיה לכנען

אור כשדים

לפי בראשית יא, כז–לא, אברם – זה שמו לפני הברית – נולד באור כשדים למשפחת תרח, יחד עם אחיו נחור והרן. רשימת היוחסין שלפני כן (בראשית יא, י–כו) מייחסת אותו לשם בן נח, שתיבתו נחה, לפי בראשית ח, ד, על הרי אררט, שהמסורת מזהה עם הר אררט. רוב החוקרים מזהים את העיר עם תל אל-מוקייר שבדרום עיראק, שנחפר בידי הארכיאולוג הבריטי לאונרד וולי בין 1922 ל-1934: עיר שומרית גדולה שבמרכזה הזיגוראט של אל הירח ננה, שנבנה בימי המלך אור-נמו (המאה ה-21 לפנה״ס). הכרונולוגיה המקראית המסורתית ממקמת את אברהם בראשית האלף השני לפנה״ס.

חרן, התחנה הצפונית

תרח לוקח את אברם, את שרי אשתו ואת לוט נכדו בדרך לכנען, אך המשפחה מתיישבת בחרן שבצפון מסופוטמיה (כיום בדרום-מזרח טורקיה). כמו אור, גם חרן הייתה מרכז חשוב של פולחן אל הירח, שנעבד בה בשם סין – הקבלה שחוקרים מרבים לציין. שם, לאחר מות תרח, נשמעת הקריאה האלוהית.

ויאמר ה׳ אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך, והיה ברכה.

בראשית יב, א–ב

אברם היה אז בן שבעים וחמש שנה (בראשית יב, ד). הוא יוצא לדרך עם שרי, לוט, העדרים וכל בני ביתו: המסע אל הארץ המובטחת החל.

מסעו של אברהם בארץ כנען

הסיפור עוקב אחר אברהם לאורך ״דרך האבות״, ציר צפון-דרום בהרי שומרון ויהודה, ומשם אל הנגב. כל תחנה מסומנת במזבח, בבאר או ברכישה:

• שכם – ליד אלון מורה מבטיח האל את הארץ לזרעו, ואברם בונה שם את מזבחו הראשון (בראשית יב, ו–ז).
• בית אל והעי – הוא נוטה את אוהלו בין שתי הערים ו״קורא בשם ה׳״ (בראשית יב, ח; יג, ג–ד).
• מצרים – רעב מביא אותו לרדת מצרימה, ומשם הוא שב אל הנגב (בראשית יב, י – יג, א).
• חברון (ממרא) – לאחר הפרידה מלוט הוא מתיישב באלוני ממרא אשר בחברון (בראשית יג, יח), ושם הוא מקבל את פני שלושת האורחים (בראשית יח).
• באר שבע – בבאר שבע, ״באר השבועה״, הוא כורת ברית עם אבימלך על באר ונוטע אשל (בראשית כא, כב–לג).
• הר המוריה – מקום עקדת יצחק (בראשית כב), שהמסורת היהודית מזהה עם הר הבית בירושלים (דברי הימים ב ג, א).
• מערת המכפלה – אברהם קונה את המערה כדי לקבור בה את שרה (בראשית כג), ושם הוא עצמו נקבר בידי יצחק וישמעאל (בראשית כה, ט).

המסלול משרטט גאוגרפיה של הבטחה: אברהם חוצה את הארץ מצפון לדרום, בונה מזבחות וחופר בארות, אך אינו מחזיק בה דבר מלבד קבר.

הברית: הסכם מכונן

בלב סיפור אברהם עומדת הברית שנכרתה בין האל לאברהם. היא נחשפת בכמה שלבים.

הבטחת זרע וארץ

ב״ברית בין הבתרים״ (בראשית טו) מזמין האל את אברם להביט בכוכבים: ״כה יהיה זרעך״. הכתוב מוסיף פסוק שהפך למרכזי בהגות היהודית והנוצרית על האמונה:

והאמן בה׳, ויחשבה לו צדקה.

בראשית טו, ו

לאחר מכן ״כורת״ האל את הברית כשהוא עובר, כ״תנור עשן ולפיד אש״, בין בתרי החיות – טקס התחייבות שהדיו נשמעים גם במקומות אחרים במקרא (ירמיהו לד, יח).

אברם נעשה אברהם

בבראשית יז נחתמת הברית בברית מילה ובשינוי השם: אברם (״אב רם״) נעשה אברהם, ״אב המון גויים״, ושרי נעשית שרה. יצחק נולד לשרה לעת זקנתם, ואילו ישמעאל, בן הגר, זוכה גם הוא לברכה (בראשית יז, כ).

הניסיון בהר המוריה

הסיפור מגיע לשיאו בעקדת יצחק (בראשית כב): האל מצווה על אברהם להעלות את בנו לעולה ״על אחד ההרים״ בארץ המוריה, ואז מלאך עוצר את ידו ואיל מוקרב תחתיו. במסורת היהודית זהו הניסיון העליון של אמונת אברהם; קוראים רבים רואים בו גם דחייה של הקרבת האדם, שהייתה נהוגה בעולם שסביבו.

אברהם בשלוש הדתות המונותאיסטיות

ביהדות

אברהם הוא הראשון בשלושת האבות, אברהם אבינו, אבי העם היהודי דרך יצחק ויעקב. מסורת חז״ל רואה בו את הראשון שהכיר בבורא העולם: מדרש מפורסם (בראשית רבה לח) מתאר אותו משבר את פסליו של תרח אביו. הכנסת האורחים שלו באלוני ממרא (בראשית יח) הפכה לדגם מוסרי.

בנצרות

הברית החדשה מציגה את אברהם כאביהם של כל המאמינים (האיגרת אל הרומים ד, יא–טז). השליח פאולוס נשען על בראשית טו, ו כדי לדבר על הצדקה באמונה, והאיגרת אל העברים (יא, ח–יט) מציגה את יציאתו לדרך ואת ניסיון המוריה כמופתי אמונה.

באסלאם

איברהים הוא מגדולי הנביאים בקוראן, המכנה אותו חניף – מאמין באל האחד עוד לפני התורה והבשורה – ו״ידיד האל״ (חליל אללה, סורה 4, פסוק 125). לפי הקוראן הקים איברהים עם בנו ישמעאל את יסודות הכעבה שבמכה (סורה 2, פסוק 127).

לזיכרון המשותף הזה ביטוי מוחשי מאוד: בחברון, מערת המכפלה היא בית כנסת ומסגד גם יחד, ויהודים ומוסלמים מתפללים בה במתחמים נפרדים.

ארכיאולוגיה והיסטוריות: מה אנחנו באמת יודעים?

ההיסטוריות של אברהם שנויה במחלוקת בין החוקרים. אף כתובת או חפץ אינם מזכירים את אבי האומה – וקשה לצפות שראש שבט נוודי למחצה יותיר אחריו תעודות כתובות. הוויכוח נסב אפוא על מידת ההתאמה בין הסיפורים לבין מה שידוע לנו על המזרח הקדום.

טיעונים בזכות רקע קדום

באמצע המאה ה-20 מיקמו ויליאם פ. אולברייט ובני אסכולתו את האבות בתקופת הברונזה התיכונה (בערך 2000–1550 לפנה״ס). הם הצביעו על נדידת האמורים, על שמות אישיים דומים בארכיון מארי ועל מנהגי משפחה המזכירים את תעודות נוזי. בשנים האחרונות יותר טען האגיפטולוג קנת קיצ׳ן כי כמה מפרטי סיפורי האבות הולמים את האלף השני. ואכן, כמה מן הערים בסיפור – שכם, חברון, דן – היו ערים מבוצרות בברונזה התיכונה: שער לבני הבוץ בתל דן, המכונה ״שער אברהם״, מתוארך לתקופה זו (בערך המאה ה-18 לפנה״ס).

סימנים לכתיבה מאוחרת

משנות ה-70 הראו תומס ל. תומפסון וג׳ון ואן סטרס כי ההקבלות הללו אינן ייחודיות לאלף השני. כמה פרטים משקפים דווקא את תקופת הברזל (האלף הראשון לפנה״ס): הגמלים המבויתים, שהתפשטו בדרום הלבנט רק בסביבות המאה ה-10 לפנה״ס לפי עצמות שנמצאו בערבה; הפלשתים (בראשית כא ו-כו), שהתיישבו בשפלת החוף בסביבות המאה ה-12; וגם ״הכשדים״. זאת ועוד, בחפירות תל באר שבע לא נמצא יישוב מתקופת הברונזה התיכונה.

חוקרים רבים סבורים כיום שסיפורי האבות הועלו על הכתב באלף הראשון לפנה״ס, אך שימרו מסורות וזיכרונות קדומים יותר; אחרים מחזיקים בגרעין היסטורי מן האלף השני. כך או כך, הארכיאולוגיה אינה ״מוכיחה״ את אברהם ואינה ״מפריכה״ אותו: היא מאירה את העולם שבו נולדו סיפוריו ונמסרו מדור לדור.

מורשתו הרוחנית של אברהם כיום

השפעתו של אברהם חוצה דורות. אמונתו ונכונותו להקשיב לאל ולצאת לדרך מגלמות ערכים רוחניים אוניברסליים. שלוש תכונות חוזרות בכל המסורות:

• ביטחון – יציאה לדרך בלי לדעת לאן, על סמך הבטחה בלבד (האיגרת אל העברים יא, ח);
• הכנסת אורחים – האוהל הפתוח באלוני ממרא, שממנו הוא רץ לקראת שלושה זרים (בראשית יח, א–ח);
• תפילה בעד הזולת – אברהם מתחנן על הצדיקים בסדום ומעז להתווכח עם האל (בראשית יח, כג–לג).

כיום מרבים לדבר על ״הדתות האברהמיות״ – היהדות, הנצרות והאסלאם. הביטוי מזכיר מורשת משותפת, אך גם את מגוון הפרשנויות של שלוש המסורות – ואת המתחים שמעוררים לעיתים המקומות הקדושים המשותפים להן.

בעקבות אברהם בארץ ישראל

חברון, הרי יהודהמערת המכפלה – חברוןאתר קדוש הנערץ על ידי שלוש הדתות המונותאיסטיות, מקום קבורתם המסורתי של אברהם, יצחק ויעקב.לדף האתר →

הנגב, באר שבעבאר שבע: באר השבועה והאשל של אברהםבבאר שבע כורת אברהם ברית עם אבימלך סביב באר, נוטע אשל וקורא בשם ה׳ אל עולם.לדף האתר →

שכם, הרי שומרוןשכם (תל בלאטה) – המזבח הראשון של אברהם בכנעןבין הר עיבל להר גריזים – המקום שבו ניתנה ההבטחה האלוהית הראשונה ובו בנה אברהם את המזבח הראשון בארץ המובטחת (בראשית יב, ו-ז).לדף האתר →

הגליל העליון, מקורות הירדןתל דן (ליש): בעקבות מרדף אברהםמבראשית יד ועד כתובת ״בית דוד״: ארכיאולוגיה, טבע והיסטוריה מקראית במקורות הירדן.לדף האתר →

העיר העתיקה, ירושליםהר המוריה: ניסיון אברהם, מסיפור העקדה ועד הר הביתבמקום שבו המסורת ממקמת את ניסיון אברהם ניצב כיום הר הבית, מן המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולאסלאם.לדף האתר →

על חלק מן האתרים ביהודה ושומרון חלים תנאי גישה מיוחדים – כדאי לברר לפני היציאה. כדי למקם את המקומות בתוך הסיפור כולו, קראו את הסקירה שלנו על תקופת האבות, והוסיפו אותם למסלול אישי.

כדי לחבר את התחנות האלה, צרו מסלול בעקבות אברהם בכלי החינמי שלנו.